עם ילדה בת חודש וחצי בבית, אילנית לוי חזרה לעבוד. אבל לצד האושר הגדול, היא עדיין מתמודדת עם הטראומה שעברה בלידה עליה דיברה ברשתות החברתיות. על אף שהיא מנסה לשמור על החיוך שמאפיין אותה, משהו בפנים נסדק. ועכשיו, היא מספרת ב"ערב טוב עם גיא פינס" על הציפייה הגדולה ללידה של אריאה, וכל השתלשלות האירועים מחדר הלידה.
"בכיתי המון, והיה שלב שניסיתי לעצור את הדמעות שלא יחשבו שהשתגעתי, כי כל רופא שנכנס הייתי מסתכלת עליו בחיוך שלי ותוך כדי ירדו לי הדמעות. ואז אמרתי: "רגע זה בסדר, שיחשבו שהשתגעתי", ולא הפסקתי לבכות 10 ימים רצוף על כל דבר ועל שום דבר", סיפרה לוי תוך כדי שהיא מנסה לעצור את הדמעות.
"חיכינו לה הרבה מאוד זמן וזה היה שווה את זה", סיפרה לוי בהתרגשות והודתה שאחרי הלידות של אלין וליאם שחגג יום הולדת 18 השבוע, היא ידעה שתצטרך לעבור ניתוח קיסרי. כזכור, הניתוח עבר באופן שונה לחלוטין משחשבה. "חשבתי לעצמי: "אוקיי, ארבעה ימים והביתה - אז זהו שלא והעניינים הסתבכו. היה איזשהו שקט ארוך מדי שהוא לא רגיל לניתוח קיסרי, הזמן התארך והבנתי שמשהו הולך אחרת. הרופאים כמובן אומרים לך שההרגשה שלך נכונה, שמשהו לא תקין".
במבט לאחור, הדרך אל האושר עבורה לא היתה לא פשוטה כבר מתחילתה. היא ואלירז נישאו לפני כמעט שלוש שנים, ואחרי תקופה של נסיונות אילנית נכנסה להריון בגיל 39. "אם יש משהו שאני יכולה להעיד על עצמי זה שאני בן אדם שיש לו רף כאב מאוד גבוה ונראה לי שהוא נמתח אחרי הדבר הזה", אמרה בנוגע לשוני הלידה האחרונה מקודמותיה. "היו כאבים נוראיים, ובעקבות הכאבים החליטו לא לחכות וללכת לניתוח שני כי הם ראו אותי סובלת, זה קשוח. חששתי שלא אוכל להישאר בשבילה. זה הרגע שנישארה לי ממנו טראומה חזקה כי אני לא בן אדם שמפחד מדברים, ושם היו כמה רגעים שממש פחדתי".
החיוך התמידי של אילנית, התעוות כשהיא נזכרת בימים הראשונים של הבת שלה, שעברו ללא נוכחותה. "רציתי להחזיק את עצמי מעל המים, ואני ידעתי שאם אני אחשוב על זה שאני לא יכולה לעשות את מה שאני רוצה איתה, זה ישבור אותי. לא רציתי להיכנס לשם, ואחרי הניתוח השני זה צף. אני לא מצליחה להחזיק אותה, בא לי להיות אני אילנית האימא 'הבלבוסטה' שזה מה שאני רגילה להיות. אני לא מכירה מישהי אחרת, זאת לא אני, והנפש מקבלת סטירה. אני לא רגילה להיות חלשה".
בנוסף לכך, לוי התייחסה למאמצים הרבים שהיא עושה על מנת לתת לילדה שלה את החום והאהבה להם היא זקוקה, למרות הכאבים שעדיין מלווים אותה. "כשאת לא יכולה לקום לילדה שלך זה בחלט מרסק, ואני מנסה לפצות עכשיו על הימים האלה: לא עזוב אותה, כל הזמן להחזיק בידיים ולא אכפת לי שאחרי הזה אני אסבול מזה כל עוד היא תתרגל לידיים שלי. שבועיים לא יכולתי להחזיק אותה וגם בבית שהגעתי לקח לי זמן לא יכולתי לעשות את התנועות הטריוויאלית האלה, מישהו צריך לעזור לי להביא לי אותה. אני עדיין מנסה לסלוח לעצמי על זה - וזה קשה".
בסיום, מנחת הטלוויזיה התייחסה לבעלה אלירז וההתמודדות שלו עם הטיפול בילדה, וכעת היא מתרכזת בטוב שהגיע אחרי כל הדמעות. "הוא אב השנה, הריח הזה של תינוק בבית גומר אותי. היא שברירית ואני מחכה להגיע לשלב שאני אוכל לנגוס בה", אמרה בהתרגשות.