מלכת המטבח

במהלך השעתיים שבהן ישבנו לשיחה, המילה "מאמונקה" לא יצאה ולו פעם אחת מהפה של ירדן שי, הג'ינג'ית הסוערת מריאליטי הבישול "המטבח המנצח MKR". למי שמכיר אותה מהתקופה שבה הקשר שלה עם שותפה לתכנית, אושרי מסהיד, היה בשיאו, היעדר המילה הזאת - שבימים אחרים הייתה נאמרת לפחות 30 פעם בחמש דקות - בולט במיוחד. 

שי ומסהיד, שידועים יותר בזכות הכינוי המשותף שנדבק להם, "המאמונקות", הפכו בזכות יחסים פוטוגניים וחשופים במיוחד לאחד הזוגות הממותגים, המוכרים והבולטים ביותר שיצאו מהפורמט. הם היו שילוב של רוגע וסערה, אדישות והתלהבות, תשוקה ומסירות, ובעיקר הפגינו חברות ושותפות גורל - כזו שכל צופה מבחוץ ייחל שמתוך העבודה המשותפת יתפתח ניצוץ רומנטי. זה לא קרה, אבל אפשר היה להתנחם בכך שהשניים המשיכו יחד מקצועית אחרי התכנית, ופתחו מסעדה משותפת בשדרות רוטשילד בתל אביב. אבל לפני שלושה חודשים נסגרה מסעדת "הקיוסק" שלהם. שי ואני נפגשות כשהיא בכובע חדש לגמרי, עם אופרציה מורכבת תחת ידיה. 

תפקידה החדש הוא השפית של "קפה אירופה" בתל אביב, מקום בילוי עם בר ומסעדה שבו עוברים כ-300 סועדים ובליינים בערב - מספר גדול בהרבה מזה שהתרגלה אליו. אני פוגשת אותה לראשונה לבד, אחרי שנתיים שבהן כל מפגש או שיחה כללו תמיד את הנציגות הזוגית. הידיעה שהיא תצטרך להסביר לראשונה למה היא כבר לא חלק מהצמד נוכחת כמו פיל בחדר. אבל שי, כמו שהיא יודעת, ניגשת גם לנושאים כואבים בישירות ובמלוא המרץ. 

אז מה בעצם קרה עם אושרי? למה המאמונקות כבר לא?
"בהתחלה היה לנו נוח, כיף ונכון, אבל באיזשהו שלב זה איבד את הכיוון. היה מדהים לעשות איתו את הקיוסק, אבל כשזה מגיע לחיים האמיתיים הפערים מתחילים להתגלות. הבנתי שאושרי רואה עבודה בצורה אחרת ממני. הוא יודע לעבוד קשה, אבל יש לו זוגיות וחיים פרטיים שהוא מאוד מגונן עליהם. זה שלו ואני מכבדת את זה, אבל אני נשואה לעבודה. אני ממש אעשה הכל כדי שתהיה לי קריירה מוצלחת וכדי שאצליח בחיים האלה, זה מה שנותן לי את הביטחון. התחיל בינינו איזשהו פיצול והבנו שאנחנו לא באותו ראש. אני רציתי לעוף, וכן, גם רציתי את כל הקרדיט לעצמי. רציתי להיות בזכות עצמי".

יש מי שיתפוס אותי

בתוך הזוגיות הטלוויזיונית של שי ומסהיד התקבעו יחסים שבלטו לכל מי שצפה בהם יחד. היא אמוציונלית ותזזיתית, הוא יציב ומכיל. את ההכלה הזאת - ובעיקר את מערך התפקידים הזה - שי רצתה לשבור יותר מכל. "כל הזמן היה את הדיבור הזה שהוא מכיל אותי, אבל גם אני הכלתי ונתתי פלוסים בזוגיות הזאת. זה גם מסר שאני רוצה להעביר, שאישה לא חייבת מישהו שיכיל אותה. באמת קיבלתי ממנו הכלה וזה נתן לי המון, אבל הגיע הזמן להתקדם הלאה. כשאת בזוגיות את מגדירה תפקידים, בטח כשזאת זוגיות מוחצנת, אבל גם לי מותר להתעצבן ולדרוש דברים מבלי להרגיש האישה הקפריזית. כשאומרים כמה הוא מכיל אותי שוללים ממני את הזכות להביע את הפרפקציוניזם שלי, שבא מסיבה מסוימת. השיעור הגדול שאני מקבלת היום הוא דווקא בלי הזוגיות הזאת, לבוא ולהגיד - אני כאן. זה שאני אדם סוער לא הופך אותי למשוגעת. אני מפוקסת ויודעת מה אני עושה" .

ובכל זאת, בלי מסהיד סביר להניח ששי לא הייתה מגיעה לטלוויזיה בכלל, לפחות לא לריאליטי אוכל. היא הייתה בתחילת דרכה הקולינרית כשהשניים נכנסו לתחרות, ועבדה במשרתה הראשונה במטבח של אייל שני במסעדת "מלכה" הכשרה. חייה התפצלו בין התשוקה למשחק שאחריה היא עדיין רודפת (אם כי לא באותה עצימות של חייה במטבח), לעבודה החדשה בבישול. "אני מודה לאושרי ומכבדת אותו מכל הלב. בלעדיו לא הייתי מגיעה לתכנית בחיים. הוא דחף אותי לשם והוא ידע שהוא רוצה אותי כשותפה שלו. אותי זה לא עניין בכלל, אבל קיבלתי ממנו כל כך הרבה חופש להביא את עצמי בצורה מלאה לחלוטין, חופש שאולי לא הייתי מקבלת מאף אדם אחר. איתו הרגשתי שיש מי שיתפוס אותי".

במשך חצי שנה הפעילו אושרי וירדן יחד בהצלחה את הקיוסק שלהם - מסעדה לא רשמית שהתבססה בעיקר על מנות דגים וירקות, עם תור ארוך שהשתרך מחוצה לה. המקום היה הומה ושמח, האוכל היה פשוט וקומוניקטיבי, הביקורות שיבחו והמחירים היו נוחים. שי רצתה להמשיך להפעיל את המקום גם אחרי שתמה תקופת הפופ אפ עליה סוכם מראש מול השותפים, קפה אירופה. אבל מסהיד החליט שהוא לא מעוניין ושהגיע הזמן להפריד כוחות. 

"הקיוסק היה קסום מבחינתי, חלום שהתגשם. התגובות היו מצוינות והוא היה הבייבי שלי. הכל שם דיבר אליי, אבל אושרי לא רצה. משהו בזה שאני מאוד התמסרתי לעבודה אולי איים עליו ופחות התאים לו, וכשאת בצמד ומישהו לוקח כיוון אחד והשני לוקח כיוון אחר, יכול להיווצר קרע אישי. פתאום הרגשתי שאין לי יותר מקום בחיים האישיים שלו, שאני חודרת לשם, שזה כבר לא מתאים לו. ההתמודדות עם היומיום בתוך זה הייתה בלתי נסבלת וקשה, ובחודש-חודשיים שהמשכנו להפעיל את המקום היה בי כעס. ניסיתי להבין מה קורה והרגשתי נודניקית, רציתי לדבר אבל קיבלתי כתף קרה. נפגעתי. היה לי מוזר שיחסים משתנים כל כך מהר, אבל הבנתי את התמונה ורציתי להמשיך הלאה עם הקריירה שלי".

ניתקתם מאז קשר?
"כן. מאז שהקיוסק נגמר. זהו. אבל אני שמחה להיות לבד. יש משהו בעצמאות הנשית שעובד לי. אני חושבת שאלוהים אוהב אותי ושולח לי את הסימנים הכי ברורים כדי שאני אלך למקומות הנכונים לי, אז אני אומרת תודה וממנפת את זה. עכשיו אני בזכות עצמי. אולי אני פחות אעניין את הקהל כי היינו זוג חמוד והיינו 'המאמונקות', אבל העניין הוא העבודה שאני עושה, לא מה שקורה לי באינסטגרם".

ואת מתגעגעת? לפחות מבחוץ נראיתם בלתי נפרדים.
"זה לא תופס אותי יותר מדי כי כנראה שבאמת נפגעתי, ואני אדם כזה שברגע שפוגעים בו אז זהו, זה לא מעניין אותי יותר. מצער לסיים יחסים ואף אחד לא רוצה שיסתובב בעולם אדם שמרגיש כלפיו דברים רעים, אבל בסיטואציה הזאת אני כבר לא שם". 

קונה את האמון

התפקיד החדש שלה בקפה אירופה הוא המימוש המלא לשאיפה שחוזרת אצלה כל הזמן: להיות בזכות עצמה. כעת היא הבוסית של כחמישים עובדים, מטמיעה שינויים קולינריים, מובילה קו של מקום מבוסס וגדול, מאכילה המוני סועדים ולומדת מהמנטור, השף שרון כהן, אחד הבעלים של קפה אירופה (והשף של מסעדת ״שילה״ המצטיינת) ומהשף בפועל אריק שלומברגר. מדובר בתפקיד קשוח גם לאנשים מנוסים מאוד במטבחים מקצועיים, ובטח ובטח לאדם חדש יחסית בתחום. "קודם כל אני לא ישנה כל כך טוב בלילה", היא צוחקת. "אני עסוקה בלעבוד מהרגע כשאני קמה בבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. בקיוסק הייתי ממש עושה הכל, אבל פה אני לומדת שצריך לשחרר, אי אפשר לעשות הכל בעצמך. בדיוק כשהבנו שהקיוסק נגמר קיבלתי את ההצעה להיכנס לקפה אירופה. בהתחלה פחדתי, אבל היה לי ברור שאני רוצה להמשיך עם הקבוצה הזאת כי יש לי פה הרבה מקום לעשות וליצור. בגלל שאני חדשה יחסית בתחום ובכלל באתי מעולם המשחק, אני בתחושה שאני כל הזמן צריכה ללמוד ושאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. אולי בגלל זה אני מרגישה שאנשים חושבים שאני מתבטלת כל רגע שאני לא בעבודה. זו בעיה שאני צריכה לעבוד עליה".

יש לך צורך להוכיח את עצמך יותר כי את שפית אישה?
"נכנסתי פה למקום שרוב הטבחים בו הם גברים. יש טבחית אחת שבאה איתי מהקיוסק וקונדיטורית שאני מאוד אוהבת, שתיהן אלופות. לאף אחד אין כוח סיבולת כמו שיש לנשים. כשלגברים כואב הם מתלוננים, ונשים פשוט ממשיכות. אבל אני אוהבת להנהיג גברים ואני אוהבת להיות בסביבה של גברים. בהתחלה היה לי קשה כי יש פה המון גברים שבמטבח כבר שנים. הרגשתי שהם בוחנים אותי, מנסים לראות שאני חזקה מספיק, אבל כשהם קולטים שאני מסננת ציר בעצמי ויודעת לפלט דג, וגם יודעת לשאול ותיקים ממני במטבח ולתת כבוד - זה קונה את האמון". 

גם התפריט החדש של שי קנה את האמון של הצוות. היא יצרה בקפה אירופה בראנץ' חדש בדמותה שעושה הרבה כבוד לירקות, ומעניק טוויסטים למנות קלאסיות מהז׳אנר בשפה שלה. התפריט מוגש בימי שישי ושבת מ-12 עד ארבע בחצר הפנימית של המקום, וכולל מנות כמו לחם תירס עם פטריות יער בחמאה ויין לבן עם ביצה עלומה והולנדייז, סלט תפוחי אדמה עם פורל מעושן וביצה עלומה, שרימפס רול ובו בריוש עם סלט שרימפס באיולי עם ירקות, דלעת בתפוזים עם גבינת סטילטון, סלקים עם גבינת בושה ואגסים צלויים, פנקוטה מלוחה מיוגורט עם גרנולה וקונפי עגבניות ועוד.

בתוך אורח החיים הדחוס והשאיפות למימוש בקריירה, מצליחים להכניס גם זוגיות?
"אין לי זוגיות. אין לי אפילו משהו שמתקרב. אני לא טיפוס זוגי, אני סוליסטית ואני באמת מאוד עסוקה, אבל לאחרונה קורה שבא לי לחזור בסוף היום הביתה ושמישהו יעטוף אותי. אולי בגלל עמדת הניהול שאני נמצאת בה, שיכולה להיות מאוד בודדה. זה לא בא לי בקלות כי אין בי אמון בעוד מישהו שיהיה איתי. אני מאוד מפחדת לבטוח במישהו, ובסוף גם אף פעם לא היה לי מישהו רציני. אני חושבת שזה קשור לחרם שעברתי כילדה. עד היום כשאני מתחילה לאהוב ולסמוך על מישהו, ישר מתעוררת אצלי גם חרדה שיעזבו אותי ולא ירצו אותי יותר. אולי עוד לא ריפאתי את הפצע הזה בעצמי".

המקום שלי

על הפצע הפתוח שהוא החרם שחוותה כנערה שי מדברת לא מעט, והיא העמיקה בו גם בתכנית עצמה. אמנם אין כמעט אדם שלא חווה התנכלות כזאת או אחרת במהלך הילדות או ההתבגרות. אבל אותה ההתמודדות הזו צילקה, והגרורות שלה מופיעות עד היום. "חייתי במושב קטן. היינו מעט בנות בכיתה והייתי מאוד בולטת כי הייתי שמנמנה ומצחיקה. עם ההערות על השומן הייתי מתמודדת סבבה, אבל כשרזיתי בכיתה ז' ועשיתי שינוי - משהו קרה. בבית הספר כביכול הכל היה בסדר, אבל בתכלס הבנות האלה שגדלתי איתן לא היו חברות שלי. הן לא היו מזמינות אותי לשום דבר ולא היו מדברות איתי בהסעה. היום אני מבינה שיש לי בגלל זה בעיות אמון קשות. יש לי מעט מאוד חברים שאתן להם מקום קרוב. אולי גם הציפיות שלי גבוהות כי אני נותנת המון. בכל מקרה, קשה להוציא ממני היום רגש של תלות".

אז זה גם מה שקרה עם אושרי?
"תראי, עם אושרי הייתה פגיעה. היה משבר אמון".

זה לא משהו שאת חושבת שאפשר ללבן?
"לא הייתי רוצה כרגע ללבן את הדברים. הבנתי את מה שהייתי צריכה להבין". 

בחודש הבא תהיה שי בת 30. אבל נראה שאת משבר הגיל הקלאסי היא תוכל להמיר בהתרגשות ושמחה על הטייטלים החדשים - הן כשפית והן כשחקנית - עם תפקיד ראשון אליו הצטלמה לאחרונה לסדרה "הד קולך" של תום שובל, שתשודר בקרוב ב"כאן 11". "ביום שהקיוסק של אושרי ושלי נסגר טסתי לקייב לצילומים", היא אומרת. "אני עושה אודישנים, ואם יהיה משהו אני אצא לצילומים, אבל מבחינתי אני נמצאת בעולם היצירה. אני נמצאת במקום שאני יכולה להביע את עצמי, ואני חושבת שזה גם עושה אותי מנהלת טובה יותר וגם עושה לי טוב".  

יש משהו שאת מאחלת לעצמך, חלום לקראת גיל 30?
"קודם כל שיום ההולדת יעבור בשלום. אני שונאת ימי הולדת, זה תמיד מלחיץ אותי. אבל הייתי רוצה ללמוד את האיזון בין לשמור על עצמי לבין להיות 'שם'. אני מאחלת לעצמי שאצליח לאהוב את עצמי בכל רגע, גם כשאני מרגישה הכי בחוץ, הכי לא חלק ושהכי לא אוהבים אותי. הייתי רוצה להיות יותר רגועה, ולהיות בטוחה שיש לי את המקום שלי".