אני אתחיל בווידוי: צפון תל אביב זה לא מקום שאני מרגישה בו בבית. תנו לי את ריחות הטיגון האגרסיבי והמכוניות המפוחמות בדרום העיר, מה לי ולניחוחות עצים ירוקים ופיצות מחמצת חמימות? אבל כמו שאומרים בתוכניות ריאליטי, לפעמים צריך לצאת מאזור הנוחות שלנו ולטעום משהו חדש, וכך הגעתי השבוע ל"קצב הירוק", מזללה טבעונית חדשה מהניילונים שנפתחה לפני מספר שבועות על חורבות רוטיסרי עוף. יש היגידו צדק פואטי.

 

לא רק השם של המקום מתכתב עם קצבייה, גם הלוגו והעיצוב של המקום. הטבח/שף הוא גבר מזוקן וגדול, לא אחד שאתם מדמיינים מנשנש חסה בחושך, הקירות מכוסים מרצפות שמצפות להתזות דם משחיטה שלא תגיע. וטוב שכך במקרה הזה.

אז עכשיו שסיימתי להתפלסף, מה אוכלים פה? המבורגר, קבבים, נקניקיות ועראייס. וואלה, קצבייה. אבל מה? כולם מן הצומח, יותר נכון מביונד בורגר, שהפכו גם בארץ לשם דבר אצל צמחונים, טבעונים ושוחרי סביבה כאחד. מדובר בהמבורגר כוכב שמגיע אלינו מארה"ב, אותו כבר טעמתי בירושלים וקבעתי חד משמעית כי מדובר בהמבורגר הטבעוני הכי טעים שיש בשוק. אצל הקצב הירוק לוקחים את המוצר המיובא והופכים אותו לחומר גלם – משדרגים את הקציצה עם תיבול וירק ובעצם משתמשים בה כתחליף בשר טחון. בגלל שאת הבורגר עצמו של ביונד כבר אכלתי, הלכתי על הקבב והעראייס, שני מאכלים היקרים לליבי (49 שקלים במסגרת ארוחה עם תוספת ושתייה).

 

הקצב הירוק בן יהודה (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
הקצב הירוק בן יהודה | צילום: איילה כהן, mako אוכל

המנות יצאו במהירות סבירה, אולי לא זריזה מספיק בשביל אוכל רחוב אבל הרגשתי שלוקחים את הזמן בקטע טוב, לצוות היה באמת חשוב לקבל פידבק ולהשתפר. בשביל זה אני פה חברים.

התחלתי עם העראייס, שהגיע עם צ'יפס, סלט עגבניות קטן, איולי מיונז וצ'יפוטלה וטחינה עמבה. נתחיל מהטוב: העראייס. איזו הפתעה, וואו. טעם בשרי מתובל, עשיר, בתוך רבעי פיתה קראנצ'ית עם חריכה טובה, עסיסיות בפנים ובלי שומניות מיותרת. טחינת העמבה גם היא הייתה הפתעה נעימה ובאה בול עם העראייס. האיולי לעומת זאת היה קצת תפל, הצ'יפס סביר מינוס והעגבניות ראו ימים יותר טובים. אבל באמת שבקטנה, כי עראייס כזה לא פוגשים כל יום, וזה אפילו בלי הנחת טבעונות.


 

הקצב הירוק עראייס (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
עסיסי, טעים ולא שומני | צילום: איילה כהן, mako אוכל

עברתי לקבב, שהוגש בצורה אסתטית על מקל בתוך פרנה טרייה, שספגה בפנים טעמים נהדרים של טחינה ובצל מטוגן והייתה פריכה ושזופה מבחוץ. הקבב טעים, אפילו טעים מאד, רק מה? מזכיר במידה רבה את העראייס. ככה זה כשמכינים הכל מחומר גלם אחד, אבל כחושבים על זה – גם עראייס בשרי זה בסופו של דבר קבב בפיתה, בואו. בכל אופן, רוב האנשים השפויים מזמינים מנה אחת, לא כמוני, אז זו לא בעיה בשבילם. התוספת שביקשתי העם הקבב הייתה ירקות ירוקים צלויים. הגיעו שעועית ירוקה, ברוקולי ובצל חרוכים ומתובלים. אני די משוכנעת שהיו פעם קפואים, אבל עדיין, טעימים ומתובלים בדיוק רב. חמוצים נחמדים וטחינה אריסה סגרו פינה.

הקצב הירוק קבב בפרנה (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
קבב ביונד ותוספת ירוקים טובה | צילום: איילה כהן, mako אוכל

הקצב הירוק קבב בפרנה ועראייס (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
שירות אדיב ותמורה נאה | צילום: איילה כהן, mako אוכל

את המנות הנדיבות לא הצלחתי לסיים עד הפירור האחרון. במחירים שנחשבים נמוכים יחסית לחומר הגלם היקר הזה, מדובר במקום שאולי מסמל יותר מכל את השינוי התדמיתי של טבעונים, ממלחכי עלים חלשלושים לטורפי המבורגרים וקבבים עסיסיים. למהפכה כזאת אני מצטרפת בכיף.

>> כתבו לאיילה כהן

 >> בשבוע שעבר תקענו פלאפל ללא גלוטן אצל ג'וני בטשרניחובסקי

הקצה הירוק. בן יהודה 98, תל אביב. טלפון: 054-3110102