מבחינתי, ביום שישי חורפי, גשום ואפרורי, אין כמו להתחמם עם בשר איכותי ומשובח לצד יין אדום. זו הסיבה ששמתי פעמיי אל מתחם יקב תשבי בבנימינה. זה קרה כמובן עם ידידה טובה שיודעת להעריך את החיים הטובים והטעימים. על המתחם של יקב תשבי שמעתי לא מעט בעבר, ובעיקר על מעשנת הבשרים הנהדרת שנשענת על מסורת אמריקאית מכובדת. המעשנת של היקב, אגב, ממוקמת במשאית שמעוצבת כמו פוד טראק ובה מעשנים ומבשלים בבישול ארוך בריסקט (חזה בקר) ואסאדו. יאמי.

לשמחתי הרבה, יום שישי הוא בדיוק היום בשבוע שבו המעשנת מעלה ריח מטריף ומגרה, ותושבים מכל האזור מצטופפים כדי לזכות בכריך בריסקט (40 שקלים) או צלחת אסאדו נדיבה במחיר מציאה של 25 שקלים ל-220 גרם. למזלנו מיד כשהגענו הגשם יצא להפסקה, מה שאפשר לנו לאכול את הבשר באוויר הפתוח ולא במכונית כמו זוג מסכנות (שימו לב שאסור להיכנס עם הבשר מהטראק למסעדת היקב החלבית הסמוכה). הזמנו את כריך הבריסקט המדובר, שמכינים כאן עם בגט רך ממאפיית היקב הסמוכה למשאית (עוד נחזור אליה), וצלחת אסאדו. לצד הבשר קיבלנו גם שלושה רטבים שמכינים במקום - ברביקיו מעושן, איולי חמצמץ וצ'ימיצ'ורי ירקרק - ושני מלפפונים חמוצים גדולים.

יקב תשבי - פוד טראק (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
סליחה, הבריסקט מתי יוצא? יקב תשבי | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

אגב, אם הגעתם עם חבר או חברה צמחוניים, חבל מאוד. כאן אתם יכולים לשכוח מתוספות או ממנות צמחוניות או טבעוניות - פה אוכלים בשר ושותים בירת בוטיק מקומית או יין מחנות היקב (שגם אליו עוד נגיע כמובן). את כריך הבריסקט קיבלנו חתוך לשניים, ואחרי שטעמנו אותו הבנו שלגמרי מדובר במשפט שלמה. לחלוק את הכריך המרהיב הזה עם מישהו נוסף? מיוזמתי? כנראה שלא הייתי מסכימה לזה לעולם. מדובר בחזה בקר עסיסי, מעושן לתפארת, רך ופשוט טעים בטירוף. הרטבים והמלפפון החמוץ שמלווים אותו מחמיאים לו ממש, והלחמנייה מוסיפה טריות וחום לכל הסיפור, עוטפת וסופגת אותו בהצטיינות. לפעמים, אתם יודעים איך זה, בגטים יכולים לפצוע את החך, אבל לא בכריך הזה. הוא היה פשוט מושלם. פייר, זה היה כל כך טוב שאני לא יודעת איך אצליח לאכול בשר אחר שלא עושן ובושל באיטיות אחרי החוויה הזו.

אחרי חיסול הכריך פנינו לצלחת האסאדו עם ציפיות גבוהות, אבל דווקא הוא קצת אכזב, והיה מלא שומן וקשיח. שלא תבינו לא נכון, עדיין זללנו אותו עד הסיב האחרון, אבל אין ספק שבפעם הבאה אני מזמינה כריך בריסקט רק לעצמי ומי שיתקרב אליי דמו בראשו.

יקב תשבי - אסאדו (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
שומני, קשה אבל עדיין סיימנו את כולו. אסאדו ביקב תשבי | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

גם לקנח צריך לדעת

היינו חייבות קינוח. אז בלי להסס פנינו למאפייה הסמוכה, שבה אופים לחמים ועוגות בתנור אבן טבעי המוסק בעצים, מה שמעניק ללחמים פריכות שחבל על הזמן. בימי שישי יוצאים מהתנור הזה שלל מאפים, אבל גולת הכותרת היא השטרודל האוסטרי. אז כן, יכולנו לבחור ללכת למסעדה הסמוכה ולהזמין פרוסה, אבל פה עושים הכל בגדול, אז לקחנו שטרודל ארוך וירדנו עליו בהנאה עילאית על אחד הספסלים לפני שהגשם הספיק לתפוס אותנו. מה אני אגיד לכם? מדובר ללא ספק באחד השטרודלים הטובים שאכלתי בחיי - פריך מבחוץ, עם שכבות של בצק דק שביניהן פירורים מסוכרים, שהיו סוג של קראמבל הפתעה בין הבצק למילוי. בפנים חיכתה לנו חגיגה של תפוחי עץ, צימוקים ואגוזי מלך רכים ומפנקים. איזון מושלם בין חמצמץ למתקתק. ניצחון.

יקב תשבי - שטרודל (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
אין עוד מלבדו. שטרודל ביקב תשבי | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

כמובן שלא יכולתי לחזור הביתה בידיים ריקות, אז אספתי גם כיכר טובה של לחם מלא (היה קשה לבחור מתוך שפע המאפים המפתה) וגם בקבוק שני ליטר של יין אדום צעיר מתחנת "תדלוק היין" בחנות היקב. היין היה קברנה סירה 2017 במחיר מצחיק של 18 שקלים לליטר. לא מעט אנשים חכמים התאספו סביב החבית, עם בקבוקים בכל הגדלים שהביאו איתם במיוחד מהבית, וחיכו לתורם לתדלק. אז כשתגיעו לשם (וכדאי לכם) אל תשכחו להביא בקבוק. לנו היין הצעיר הטעים הזה בהחלט הרים את השבת.

יקב תשבי - ממלאים בקבוקים (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
תביאו בקבוקים מהבית, אל תתביישו | צילום: איילה כהן, אוכל טוב