יא ווראדי איזה שבוע ארוך, שבוע של גמילה כפויה קשוחה מהדבר שאני חיה בשבילו – בצק. אז נכון שלא גוועתי ברעב, ושהיום הרבה בתי עסק מציעים חלופות סבירות ללחמניות ולחמים לפסח, אבל עדיין אין באמת מה להשוות. התגעגעתי ללבן הממכר הזה, שיודע לעטוף נכון כל דבר מאכל, לשגר אותו ביעילות ישירות לפה וליצור ביס מהמם.
אבל זהו, נגמר ושרדתי לספר. וכדי לעשות מעבר חלק, נהיה לי חשק למאכל שמשלב בין מה שטוב בפסח למה שטוב כל השנה - שזה כמובן סביח. ביצה ותפוח אדמה משולחן החג, עטופים בתוך פיתה שמנמנה והחגיגה גדולה. ברמת גן, ובפרט באזור הבורסה, ממש לא חסר מה לתקוע על הדרך, ותמיד כשאני עוברת עם הטנדר שם אני מתארגנת בקלות. הפעם חניתי שם ליד הסניף של סביח השרון.
תראו, סביחייה זה לא מקום להתעכב בו, ואכן הסניף שלצד הכביש נותן עבודה מהירה ויעילה. פיתה רכה וטובה שלא נקרעה כלל, ביצה פצצתית, תפוח אדמה חום קטנטן, ירקות בחיתוך לאורך ובהגשה נפרדת ששומרת על זהות כל ירק ולא הופכת את כל העסק לסלט מימי, עמבה, חומוס, טחינה וגולת הכותרת – חצילים מטוגנים עד שלמות. למרות שהרכיבים בדרך כלל דומים בסביחיות השונות, כל אחד מכין אותם אחרת וזה מה שקובע את איכות וטעם המנה. פה הדיוק בא בטיגון החצילים, מלאכה לא קלה, ובתפוחי האדמה הקטנטנים שבאופן מפתיע מוסיפים הרבה טעם. מנה עם טעמים עזים, מלוח וחריף, כמו שאני אוהבת. החצילים פה דקים, מתקתקים, פריכים מבחוץ ועסיסיים מבפנים מבלי להפוך לרכרוכיים מדי. ביום רגיל הייתי עפה על האופציה של מנה בצלחת שמציעים כאן, אבל במצב של תסמיני הגמילה המפחידים שהתעוררו אצלי, לא הייתה בכלל שאלה והכנסתי הכל בפיתה.
ישבתי על ה"מרפסת" הקטנה ויכולתי להציץ שאף אחד לא חוסם אותי כדי לרדת ולהתפנק בעצמו עם איזו מנה, כשמסביבי עוד חולי פחמימות שהיו בקריז לפיתה ועוד כמה שכנראה השתוללו בחג והלכו על האופציה של הצלחת בלי הפחמימה המשגעת. את המשך היום העברתי בסבבה אגב, בלי צרבת, וזה באמת הישג יפה של סביח השרון, כי הרבה אנשים מתלוננים שסביח זה מנה כבדה, שמנונית, מכבידה, ואני אומרת – כנראה לא אכלתם במקום הנכון. וכמו שכתבתי, אני מברכת את המגמה של הפרדת הירקות והחיתוך המוארך – טיפול נהדר שמוסיף רעננות לכל ביס, ואם יש משהו שאני אוהבת באוכל רחוב זה את העובדה שמישהו שם ישב וחשב איך להנדס לי ביס מושלם, אז למי שעלה על הרעיון הזה – תודה לך ומקווה שרבים ימשיכו אותך.
אז טוב שהיה וטוב שנגמר, חזרתי לפיתה האהובה שלי, ללחמנייה המתוקה שלי, לבגט הידיד הנאמן וכל מה שבא איתם. אז לכו תתקעו סביח טוב על הבוקר, כי עם כל הכבוד לאליהו הנביא ולקניידלך, העולם שייך לבצקים.
>>בפעם הקודמת תקענו כריך במכולת הדודות בפלורנטין.
סביח השרון, תובל 34, רמת גן. 03-5338044. כשר