אם תשאלו אותי, חוץ מהפקקים, רמת גן היא יופי של עיר: אנשים נחמדים, ראש עיר קול עם אג'נדות צעירות וכמה מקומות ממש טעימים לאכול בהם, וזה אפילו בלי שאני מחשיבה ציד מציאות חטיפים וממתקים בשוויצריה הקטנה.

השבוע כשעברתי בשעות הצהריים המאוחרות על ביאליק, במקום להמשיך למעלה ולפנות ימינה בכופר היישוב אל ידידי הוותיק עובד והסביח שלו, עשיתי עצירה לא מתוכננת קצת אחרי כיכר אורדע, ממש בחזית בניין העירייה. במיקום האסטרטגי הזה הוצבו לאחרונה 3 משאיות אוכל והתכנון הוא שבעתיד הלא רחוק יחנו שם אפילו יותר משאיות! כזה פרויקט שאפתני ואני לא אעצור לתקוע משהו? ככה אתם מכירים את איילולי? ברור שמיד חניתי ודגמתי.

פוד טראק ר"ג (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
הגאווה החדשה של רמת גן | צילום: איילה כהן, mako אוכל
פוד טראק חלבי רמת גן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
המשאית החלבית | צילום: איילה כהן, mako אוכל

כל אחת משלוש המשאיות (של השף גיא פרץ) מתעסקת בסגנון אחר - משאית אחת מציעה מאפים חלביים כמו פיצה, סלטים, קפה וכו', משאית אחרת מתהדרת ב"אוכל בסגנון מקסיקני" ועוד אחת, בצבעי אדום-כחול-לבן של אמריקה, מציעה לצד המבורגר דווקא קלאסיקות מקומיות כמו קבב, עראייס וסטייק בפיתה. המתחמונצ'יק מעורר הרבה עניין: כמעט כל אדם שני עוצר לשאול את המוכרים מה מגישים וסביב אחד השולחנות ישבו ראש העיר ופמלייתו ואכלו המבורגר כאחד האדם. גם לידם עצרו לא מעט תושבים – מחניכי צופים, דרך הורים צעירים שמרכיבים ילדים על אופניים ועד קשישים – הצטלמו, החליפו כמה מילים והמשיכו.

מהפוד טראק ה"אמריקאי" לקחתי סטייק בפיתה (45 שקלים). מה אני אגיד לכם? אם זה סטייק, אני אולי אישה של שניצלים. חתיכות בשר דקות קפואות נצרבות על פלנצ'ה עם תיבול מינימלי, קיצוץ קל ולפיתה. בפיתה מורחים כמה תוספות סטנדרטיות  - חומוס, סלט קצת עייף, אריסה לא חריפה, לימון כבוש. כמו שניתן להבין, לא עפתי. הבשר לא מהמשובחים או האיכותיים שפגשתי ונראה שרוב תשומת הלב פה הולכת לגימיק ולא לאוכל. חבל. זה נחמד לפעם אחת, אבל כמו שזה עכשיו, לא רואה את עצמי משתוקקת לעוד פיתה כזאת.

פוד טראק ביאליק (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
אמריקה עם עראייס | צילום: איילה כהן, mako אוכל
סטייק בפיתה בפוד טראק רמת גן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
סטייק בפיתה בפוד טראק רמת גן | צילום: איילה כהן, mako אוכל

בלתי מסופקת פניתי לדוכן ה"מקסיקני", אולי משם תבוא הישועה. מיואשת מהבשר בחרתי בסנדוויץ' פסקאדו (35 שקלים) – קוד מטוגן בלחמנייה עם פרוסות צנון, אבוקדו, בצל מוחמץ, מיונז ומרינדת אצ'יוטה. את הדוכן אופף ניחוח נעים של קמח תירס, והבחור הנחמד שכנראה הבחין בתנועות ההסנפה של הנחיריים שלי נתן לי לטעום את הנאצ'וס שהם הכינו – לא רע בכלל. גם הדג היה סביר ביותר, אבל אם כבר אתם טורחים להכין נאצ'וס – למה לא להגיש את הכל באיזו טורטייה טובה? הלחמנייה כל כך גסה שאין ביטוי לטעמים, שוב פספוס.

פוד טראק מקסיקני ביאליק (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
המשאית המקסיקנית | צילום: איילה כהן, mako אוכל
הכנת סנדוויץ' דג בפןד טראק רמת גן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
סנדוויץ' דג קוד בהכנה | צילום: איילה כהן, mako אוכל
כריך דגים מקסיקני בפוד טראק רמת גן (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
כריך דגים מקסיקני בפוד טראק רמת גן | צילום: איילה כהן, mako אוכל

היוזמה מדליקה, הלוק פרש, אבל משאיות האוכל שחנו מול עיריית רמת גן עדיין לא קולעות בול. אני רוצה להזכיר לכם שכמה דקות הליכה מהן יש את אורלי'ס רוטיסרי המעולה וכמה פלאפליות טובות עם תפריטים ומחירים אטרקטיביים. אם זה אמור להיות יותר מגימיק, צריך להעלות קצת את הרמה ולתת לרמת גנים את הדבר האמיתי, מגיע להם.

>> כתבו לאיילה כהן

 >> בשבוע שעבר אכלנו בורקס מים מדהים

משאיות האוכל של רמת גן. ביאליק 35, רמת גן. כשר