יוצא לי להגיע לא מעט לאזור הרצליה פיתוח. כבר למדתי לעמוד בסבלנות בפקקים, לחטוף צפצופים, והכי חשוב – למדתי איפה לאכול כשבא לי לשבת להתפנק ואיפה לאכול בזריזות. אבל מכיוון שפתיחה של מקום חדש שאחד השותפים שלו (מבין שלושה חברים) הוא אכרם דבאח, נצר לשושלת סאלח דבאח, זה משהו שמסקרן אותי, כמובן שהלכתי לדגום מקרוב את המקום החדש.
כשנכנסתי למיט פוינט העיניים התחילו להתרוצץ. מדובר בסוג של קצביית בוטיק עם ויטרינה שתבריח כל מי שהוא עם נטייה לצמחונות: מקרר עם מגוון מוצרי בשר קפואים, מקרר יישון ייחודי שמיד עושה פלאשבק לסרט "רוקי" ומדפים שמכילים כל מה שיכול ללוות בשר – מאביזרי נפנוף, צלייה וחיתוך, דרך רטבים וטחינות ועד מבחר מרשים במיוחד של אלכוהול מקומי ומיובא עם אריזות ושמות מקוריים שעושים חשק לקחת עגלה ולהתחיל להעמיס.
קצת אחרי שהתאוששתי מהסחרור שגרם לי שפע המוצרים, התפניתי לראות את הדבר הכי יפה במיט פוינט, ואני מדברת על הטאבון הצהוב והגדול. חלום שלי טאבון כזה בבית. מול הטאבון ניצבים חצאי פיתות מלאים בשר טחון טרי טרי שבקרוב ייכנסו אליו וייצאו משם רותחים. העראייס (25 שקלים), אגב, זאת המנה היחידה שמוגשת במקום. נכון, אפשר לקנות במיט פוינט בערך כל בשר שעולה על רוחכם, אבל לפחות כרגע – זאת המנה היחידה שתוכלו להזמין לאכילה במקום, ואחרי שאכלתי אותה, בואו אני אספר לכם משהו – אתם לא צריכים הרבה יותר מזה.
כמו תמיד אני אהיה כנה אתכם, כשקיבלתי את המנה היה נדמה לי שאתאכזב, אבל מה שהיה נראה יבשושי מבחוץ התגלה כמאכל עסיסי ביותר, מעודן ביחס למנות אחרות של עראייס שטעמתי ובעיקר – טעים.
לבשר הבקר הטחון מוסיפים ממש מעט צנוברים (לי היו במצטבר שלושה במנה שאכלתי, והאמת – זה היה מינון מצוין), בצל, פטרוזיליה ושומן כבש, שמוסיף ארומות וטעמים שאני אישית אוהבת מאוד, והכי חשוב – הוא מצליח לא להשתלט. לצד העראייס מוגשים חמוצים סטנדרטיים עם פלפל חריף, רוטב סרירצ'ה וטחינה טובה (היונה, למי שזה ממש חשוב לו). חצאי הפיתות נכנסים לטאבון ל-5-7 דקות ויוצאים קריספיים מבחוץ ובשרניים מבפנים.
היה נחמד אם החמוצים היו קצת יותר מושקעים וביתיים, ועם כמה שנהניתי מהאוכל, הייתי שמחה לראות את הטאבון המהמם הזה מוציא גם כמה תוספות שוות שיוגשו לצד העראייס או שיוכלו לשמש כמנה עיקרית לצמחונים שמתלווים לידידיהם הרעבים (בהנחה שמקרר היישון לא הבריח אותם כבר). יש לכם כזאת מפלצת – נצלו אותה עד הסוף, לא ככה?
לא רק אני הסתקרנתי מקצביית הבוטיק החדשה. בזמן שישבתי שם נכנסו הרבה סקרנים שכמוני, הסתחררו מהסחורה שמוצעת במקום, ונראה לי שלהרבה מההייטקיסטים שתמיד מסתובבים בצמדים או שלשות או רביעיות ונראים קצת מפוהקים, מדובר באופציית צהריים מפולפלת וכיפית שיכולה קצת לשבור את שגרת היום. עד שכל ההייטקיסטים באזור יגלו את המקום, אני מקווה שישדרגו קצת את התוספות ושצוות העובדים המקצועי במקום יסתובב קצת פחות בין הסועדים. ברור שזה מקום חדש ושרוצים לתת שירות הכי טוב שאפשר, אבל לפעמים בן אדם רק רוצה לתקוע ביס ולהתלכלך מטחינה בלי שיסתובבו לו בין הרגליים.
>> בפעם האחרונה תקענו באורלי'ס רוטיסרי ברמת גן
מיט פוינט. אבא אבן 3, הרצליה. 09-7440909. לא כשר