ניקו (NIKO) היא ממש לא סתם עוד המבורגרייה חדשה. היא קמה במקום בר היין ג'נגו של שף שרון כהן (שילה) שנפתח לפני כשנתיים וחצי ממש מול השילה וסיפק גרסה קצת יותר משוחררת לשילה. נחסוך את התהיות כבר מעכשיו: לא ברור עדיין עד מתי ואם בכלל יימשך הסידור - אם פחיות הקולה שמעטרות את החלל הפנימי יוחלפו שוב בבקבוקי היין של ג'נגו או אם ניקו תעבור ללוקיישן אחר. בימי מלחמה שבהם שפים ומסעדנים מבשלים לחיילים ולמשפחות מפונים (וביניהם גם שף כהן) - זאת דרישה מוגזמת לבקש תכנית פעולה מסודרת - לכן כל עוד הוא שם, נסכם זאת כך: אם חיפשתם ליפול על ארוחת נחמה, תמצאו אותה כאן ללא ספק.

ניקו. איפה שעד לא מזמן שכן ג'אנגו (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
ניקו. איפה שעד לא מזמן שכן ג'אנגו | צילום: ניצן לנגר, mako אוכל

התחלנו את הארוחה בניקו עם סלט קיסר (58) שהיה מעולה: חסות טריות עם רוטב עשיר, סמיך ומאוזן, קרוטונים פריכים וחתיכות בייקון טלה טובות ובשרניות. משום מה נהוג לפעמים להתייחס לבייקון טלה כהתפשרות נחותה מהמקור, אבל בעיניי זאת טעות ואצל שף כמו שרון כהן בוודאי שלא מדובר בצעד שנעשה לטובת כשרות. 

ניקו. סלט קיסר, בייקון טלה (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
ניקו. סלט קיסר, בייקון טלה | צילום: ניצן לנגר, mako אוכל

בתפריט יש גם מנת שרימפס בחמאת סאקה שמגיעה עם פרוסות בריוש קלויות או סליידר שרימפס שכולל סלט שרימפס בטמפרטורת חדר ואיולי טרגון ויש גם טרטר בורגר. הלכנו על שתי מנות ההמבורגר האחרות בתפריט - הקלאסי (48 שקלים או 65 שקלים בתוספת שתייה וצ'יפס) ומה שמסתמן כמאכל הדגל של המקום - בורגר ניקו (78 שקלים או 92 שקלים בתוספת שתייה וצ'יפס), שמגיע עם צמד שרימפס פנקו מעל לקציצה.

ראשית - למרות הגובה והגודל, זלילת המבורגר ניקו לא הייתה מלכלכת ומסרבלת כמו שדמיינו. הביס הראשון גרר "וואו" בזכות טעמם גריל מעולה ועישון מעודן (את הקציצות כאן אגב, טוחנים מבשר מיושן של מסעדת שילה). רוטב הביירנז (שכולל חמאה חומה מושחתת וממכרת) כל כך טעים ומשלים את כל הביס לחוויה שלמה: הלחמנייה הרכה, החמוצים המוקפדים (גם בצל וגם מלפפונים), הצד'ר והשרימפס. אולי בגלל שסרף אנד טרף מעולם לא היה טרנד חזק בארץ, היינו יכולים בגדול להסתדר פה גם בלי השרימפס, אבל הם היו תוספת כיפית שבטח לא גרעה מהמנה. 

המבורגר ניקו. גולת הכותרת של הארוחה (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
המבורגר ניקו. גולת הכותרת של הארוחה | צילום: ניצן לנגר, mako אוכל
המבורגר ניקו. סרף אנד טרף (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
המבורגר ניקו. סרף אנד טרף | צילום: ניצן לנגר, mako אוכל
ניקו. המבורגר קלאסי ותוספת צ'יפס (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
ניקו. המבורגר קלאסי ותוספת צ'יפס | צילום: ניצן לנגר, mako אוכל

גם ההמבורגר הקלאסי מספק את הסחורה עם אותה קציצה טעימה (ההערה היחידה היא שנשאלנו לגבי מידת עשייה, ביקשנו מדיום ושתי הקציצות היו קצת יותר לכיוון מדיום-וול, אבל בקטנה) וחמוצים, כשהוספנו לו גם צ'דר. הרוטב כאן הוא איולי צ'יפוטלה שלוקח את המנה למחוזות יותר מוכרים של אוכל מהיר. מהבחינה הזאת, הרבה יותר התחברנו לטעמים של הניקו-בורגר, שיותר נדיר למצוא. גם הצ'יפס כאן טעים מאוד אגב, ובאופן כללי תחום הצ'יפס הקפוא במזללות ארצנו מאוד השתפר ולרוב מייתר את התלונות על שימוש במוצר קפוא. 

בשורה התחתונה - קצת קשה כרגע לצאת בהצהרות בכל מה שנוגע לעתיד ענף המסעדנות, שכמו ענפים רבים אחרים חווה טלטלה קשה בימי המלחמה - אבל נראה שמגמת אוכל הרחוב והאוכל המהיר מתחזקת, ואם היא נראית ככה - אנחנו חותמים על זה. 

NIKO (דיינר בורגר ושרימפס). בן יהודה 155, תל אביב. לא כשר