בחודשים האחרונים מתמקדת זירת הקולינריה הישראלית בשני מאכלים ספציפיים מאוד: המבורגר ופיצה. נדמה שכל מה שנפתח ברחבי הארץ זה המבורגריות שף מושחתות ופיצריות מסוגים שונים, שמנסות לקחת את המאפה האיטלקי האגדי ולברוא אותו מחדש.
כולנו שמענו על פיצות חדשות ומדוברות כמו פיצה סבא של עומר מילר (מאה תוספות!), שנפתחה בשדרות רוטשילד ומאז חורכת את הרשתות החברתיות. אבל יש עוד פיצריות חדשות, מסקרנות לא פחות, שהפציעו בחודשים האחרונים בתל אביב, ואנחנו פה כדי להכיר לכם אותן.
פיצה לילה
מקום חדש של פיצות אישיות שנפתח לאחרונה בשוק לוינסקי - אזור שהיצע הפיצות בו דל למדי. ניסינו כאן מרגריטה קלאסית (42 שקלים), שאומנם הייתה יפהפייה אבל פחות הצטיינה בגזרת הטעם. הבצק, שהוא מהז'אנר העבה, היה שומני מדי, ובסך הכל הטעם היה די אנמי, מה שעורר אכזבה לאור הציפייה הגדולה שהייתה לנו מהמקום. מה שכן - סלט הקיסר שאכלנו כאן שהיה לא פחות מנהדר: מנה נדיבה של חסה פריכה עם רוטב מעולה. הפיצות הנוספות שמככבות כאן בתפריט בהחלט מסקרנות, וגם חוויית הישיבה במקום כיפית ונעימה, במיוחד כשחמים ונעים בחוץ, כך שאנחנו מאמינים שעוד נשוב.
פיצה לילה. מרחביה 4, תל אביב
פיצה ארציאלי
הרבה מילים טובות שמענו על פיצה ארציאלי החדשה, אז אין פלא שמדובר באחת הפיצות שיותר הסתקרנו לטעום. הפיצות נמכרות פה בשיטת המשקל - כך שניתן ורצוי לטעום כמה שיותר סוגים ומינים. אנחנו טעמנו את המרגריטה הקלאסית, פיצה עם פרמזן ותרד ופיצה עם ריקוטה, עגבניות מיובשות וזיתים (בסך הכל שילמנו 40 שקלים). לפני הכל, חשוב לנו לומר מילה טובה על הבצק, שמצליח להיות פריך בתחתיתו אך גם נעים מאוד למאכל, קליל ואפוי לכדי שלמות. אם אתם יותר טיפוסים של תוספות, קחו בחשבון שהבצק בארציאלי לגמרי גונב את ההצגה. חוויית ההאכילה כאן היא פחות של פיצה מושחתת ויותר של פוקצ'ה איכותית, שאפשר להמשיך אחריה את הערב כאילו כלום. וזה לא בהכרח רע.
הפיצה החביבה עלינו כאן הייתה זו עם הריקוטה והעגבניות המיובשות. זו עם התרד והפרמזן הייתה מעט כבדה מדי (תערובת התרד והפרמזן יצרה סוג של יציקה גבינתית על הבצק), והמרגריטה הייתה חביבה אך ללא ספק פחות נוצצת מהגרסאות עם התוספות.
פיצה ארציאלי. מלכי ישראל 7, תל אביב
טרטוריה
טרטוריה החדשה בכיכר דיזנגוף היא יותר מסעדה מאשר פיצרייה, ובכל זאת, יש כאן אגף פיצות מכובד וראוי להתייחסות. הפיצות של טרטוריה אומנם לא מנסות לפרוץ דרך, אבל הן פשוט פיצות מוצלחות, בלי התחכמויות, בעיקר בזכות הבצק שיוצא מהתנור פריך מאוד בתחתית, עם שוליים תפוחים וחרוכים בדיוק במידה. יחד עם רוטב העגבניות העדין (אולי קצת עדין מדי) והתוספות הנדיבות נוצר ביס שהוא לגמרי פריך וכיפי.
הכי שווה לטעמנו היא פיצת הטרטוריה (55 שקלים), שמגיעה מחולקת לשש תוספות שונות (זיתים, פטריות, ארטישוק, תרד, בצל סגול ופלפלים) ופרוסה באמצע של כל תוספת, כך שכל משולש מקבל שילוב של שתי תוספות שונות. השוס הגדול למשפחות? יש פיצה מוקטנת לילדים במחיר 13 שקלים. בנוסף, תמצאו כאן תוספות כמו פיצת וגה עם עגבניות שרי צלויות, ארטישוק, תרד ופטה (50 שקלים); פיצת בולונז ופסטו (48 שקלים); ופיצה דולצ'ה עם שמנת, בטטה, תרד וגבינת עיזים (50 שקלים).
טרטוריה. בן עמי 13, תל אביב. 03-9667085. לא כשר
הגברת הזקנה
קשה להאמין שעד עכשיו לא נפתחה פיצרייה במתחם השוקק של שוק הפשפשים ביפו, העיקר שעכשיו סוף סוף החסך הזה מתמלא. מי שעומדת מאחורי המתכון של הפיצה הזו היא היועצת הקולינרית מעיין נדיר (שעומדת גם מאחורי הפיצה של הטרטוריה), ומאחורי השם של המקום עומד הכינוי של קבוצת הכדורגל האיטלקית יובנטוס. הגברת הזקנה היא סוג של פיצרייה שכונתית משודרגת, עם תפריט די גדול של פיצות ואפשרויות הרכבה עצמית למי שבכל זאת חייב לשלוט במה שיש על הפיצה שלו. כל הפיצות המורכבות מראש מחזיקות בשמות של שחקני נבחרת יובנטוס. הפיצה הירוקה, זמברוטה - עם קרם תרד, ארטישוק, זיתים ופטריות (58 שקלים) - כבר הספיקה להפוך פה לסוג של להיט. אנחנו אהבנו גם את הפיצה הבשרית, נדבד, עם מיטבולס (שהיו יותר פירורי בשר טחון מאשר כדורים), בצל קלוי ופרמזן (62 שקלים), בעיקר בזכות רוטב העגבניות המצוין והעסיסיות של הבשר. בקרוב יתחיל פה גם שירות משלוחים לכל אזור דרום העיר.
הגברת הזקנה. עמיאד 14 פינת רבי חנינא, שוק הפשפשים, תל אביב. 03-9526879