"אני נמצא כעת במרפסת החרוכה של אורי בורי בעכו ואני מצפה לאנשים שיגיעו", אומר אורי ירמיאס, הבעלים של מסעדת אורי בורי שנשרפה והושחתה לפני שבוע בדיוק. ירמיאס נשמע היום אופטימי, לאחר שבוע קשה במיוחד של לחימה בכל רחבי הארץ. ירמיאס וקבוצת מסעדנים מהצפון ומהמרכז מתכננים לצעוד ממסעדת אורי בורי ההרוסה אל חומוס סעיד בשוק בעכו, במטרה להפיץ מסר של פיוס.
"היוזמה החלה משיחת טלפון ביני לבין שי מפורום ראשי ענף ההסעדה", מסביר ירמיאס, "העליתי את הנושא כי אני חושב שזה חשוב מאוד שיהיה איזשהו אפקט שימחה על כל הגישה הזאת שמתפשטתף שיהודים לא הולכים לאכול אצל ערבים או יחרימו את העסקים הערביים שאין להם יד בדבר. הרי זה להעניש את האנשים הלא נכונים וזה לא יביא לשום פתרון, זה רק ישרת את כל מי שרצה לחבל בדיו קיום".
בצעדה בעכו, שלפניה יחתמו המסעדנים במעמד ראש העיר עכו על אמנה של שלום ותקווה, ישתתפו מסעדנים ושפים מקומיים כמו סעיד שאמי מעכו שמסעדתו פלוקה נהרסה אף היא, סעיד עבולאפיה, חיים כהן, עפרה גנור ועוד. "לידי יושב עכשיו סעיד שאמי שגם המסעדה שלו נפגעה למרות שהוא ערבי ומוסלמי. אז אני לא רואה שום הצדקה, תועלת או תרומה של החרמה של אנשים שאין להם יד בדבר".
מה האווירה עכשיו בעכו?
"שקט מוחלט"
יש מבחינתך אופק לשיקום היחסים?
"באופן כללי, הפורעים שהיו פה הם מיעוט שבמיעוט. יש אנשים טובים ורעים בכל מקום. השיקום הוא לא שאלה של האם יהיה שיקום או לא, אלא מתי יהיה השיקום. אין לנו פה שום אפשרות אחרת אלא לחיות ביחד. לא נוכל לעשות בעכו עיר ערבית ועיר יהודית. אני לא חושב שאפשר לחיות ככה, אנחנו מצווים לחיות כאן יחד ואנחנו צריכים לדאוג לזה שנחזיר את החיים בעכו למסלול מחודש לטובת כל תושביה וכל תושבי מדינת ישראל. היינו עד היום בעכו סימן וסמל לדו קיום ופורעים פושעים חיבלו בזה, אבל הם בודדים ביחס לאוכלוסיה אסור לנו לתת להם את הפרס הזה של להרוס את המרקם. והתפקיד שלי, ושלנו, הוא ללכת ולעשות את כל הניתן כדי להחזיר את האוירה והדו קיום".
ירמיאס ממקד את מאמציו בימים אלה לפתיחה מחודשת של המסעדה והן של מלון האפנדי, שנהרס בפרעות גם הוא. הוא מקבל פניות רבות מכל העולם של סועדים ותיקים שרוצים לתרום לו כסף או לסייע בפתיחה המחודשת. עם זאת, מסעדנים רבים בעכו לא נמצאים באותה נקודה וניכר כי נושאים אל ירמיאס עיניים כדי שיהיה מוביל המהלכים. "לדעתי אנשים מצפים לראות מה אני עושה ואיך אני מתחיל. זה לא קל אבל אין דרך אחרת, מבחינתי אין כזה דבר לא לפתוח מחדש, ואין גם בסיס למחשבה כזאת כי אני חושב שזה הפרס הגדול ביותר שאני יכול לתת לפורעים".
אתה נשמע מאוד מעודד ומלא באופטימיות, מה הסוד?
"מה האופציה האחרת מלבד אופטימיות? בנקודה שבה גמרתי לכבות את השריפה במסעדה חשבתי מה אני עושה מחר בבוקר? החלטתי לשים בצד את הרגש ואת הכעס והאכזבה ולהכות בברזל בעודו חם ולרוץ קדימה. זאת האופציה היחידה. אני לא יודע לעשות שום דבר אחר ולא יכול לשבת בבית ולבכות או להאשים את כל העולם ואשתו. לא יצא לי מזה כלום. בואו קודם כל נרים את עצמו על הרגליים ונחליט שהולכים ביחד ומשקמים את העיר הזאת על כל גווניה ואזרחיה בשביל עתיד יותר טוב לילדים שלנו ולנכדים שלנו".