מי לא אוהב נקניקייה טובה? ילדים מתים על נקניקיות, ומבוגרים, גם אם הם לא תמיד יודו, משוגעים עליהן גם הם. בכל בית, בעיקר כזה שיש בו ילדים, אפשר למצוא בכל רגע נתון נקניקיות במקפיא, וכמעט בכל יריד/אירוע/פסטיבל ניתן תוכלו לנשנש כמה בכיף.

למרות הפופולריות של המאכל, עם השנים התפתחו גם לא מעט שמועות ואגדות לגבי הרכיבים בתוך הנקניקיות. התיאוריה המוכרת ביותר היא כמובן זו שטוענת שהנקניקיות מכילות נוצות, ציפורניים ועוד חלקים של התרנגולת, שנטחנים לכדי עיסה בלתי מזוהה. במדינות אחרות, שקצת פחות מקפידות על כשרות, מדברים אפילו על מוחות של קופים, בשר כלבים או סוסים שהומתו. יש אפילו שמחקר שנעשה בארה"ב ב-2015 גילה ש-2 אחוז מהנקניקיות שנבדקו מכילות שאריות של DNA אנושי.

הכנת נקניקיות (צילום: aboikis, Shutterstock)
הכנת נקניקיות | צילום: aboikis, Shutterstock

אז האם אנחנו צריכים להילחץ? לא חד משמעית. כבר יותר מ-100 שנה שתעשיית הבשר מפוקחת ואי אפשר להכניס למוצרי בשר מעובדים כל דבר שרוצים, בטח לא במפעלים כשרים. אז כן, הנקניקיות מכילות לא מעט חלקים קצת פחות נחמדים או כאלה שהיינו אוכלים בפני עצמם, כמו שומן שנחתך ,גידים, בשר ראש ובגדול עוד חלקים שאי אפשר למכור ככה באטליז, כמו שהם.  

את כל הטוב הזה מבשלים היטב, הופכים לסוג של משחה אחידה, טוחנים ומעבירים דרך מסננת דקה כדי לקבל את המרקם המעט גרגירי שכל כך מוכר לנו ואז גם מוסיפים עוד חומרים כמו מים, סירופ סוכר, חומצה אסורבית (סוג של ויטמין C, שגם עוזרת לבשר להישמר ליותר זמן), תבלינים ועוד חומרים, כמו מייצבים למשל. רק אז התערובת מועברת לשרוולים של הנקניקיות ועוברות בישול נוסף.

אז האם באמת יש חלקים לא אכילים בעיסה שממנה מכינים נקניקיות? כן ולא. זה בעיקר תלוי מה אתם מגדירים אכיל. ציפורניים ונוצות? לא באמת. איברים, גידים וחלקי בשר שלא משמשים לשום דבר אחר? בהחלט כן. ומה לגבי המחקר ההוא שגילה DNA אנושי? ככל הנראה מדובר ב-DNA של העובדים שעבדו עם הבשר והנקניקיות לאורך התהליך, ולא יותר. הרגיע אתכם? אנחנו לא בטוחים שנרגענו.