מאות דיונים בפייסבוק נכתבו על נושא האוויר בשקיות הצ'יפס שאנחנו קונים במיטב כספנו. הצרכנים מרגישים שחברות החטיפים עובדות עליהם עם שקיות כמעט חצי ריקות, ואילו החברות מתעקשות שהאוויר בשקית נחוץ כדי לשמור על החטיפים שלמים בזמן ההעברה מהמפעל לחנות, ושאם השקיות יהיו מלאות נקבל רק פירורים.
אנחנו לא פה היום כדי לפתור את השאלה הרת הגורל הזו, האם האוויר בשקיות באמת נחוץ או שהוא שם רק כדי לגרום לנו לחשוב שמדובר בכמות גדולה, אבל גילינו שבאתר Kitchen Cabinet Kings בהחלט התעמקו בסוגיה, וערכו בדיקה מדוקדקת של כמות האוויר בכל שקית.
אז קודם כל חשוב לציין שמה שנמצא שם בשקיות עם הצ'יפס שלנו הוא לא באמת אוויר. אם היה מדובר באוויר, כמו זה שמחוץ לשקית, הצ'יפס היו מתקלקלים ומאבדים את הפריכות שלהם בדיוק כמו שקורה לצ'יפס שנשאר בחוץ בקערה. מה שנמצא שם בשקיות הוא בעצם חנקן. באוויר שאנחנו נושמים יש גם ככה 78 אחוזי חנקן, ובשקית, חוץ מהצ'יפס, כמעט 100 אחוזים.
אז באילו חטיפים יש הכי פחות חנקן והכי הרבה צ'יפס? האתר בדק לא מעט חברות שאת הצ'יפס שלהן אי אפשר להשיג בארץ, אבל מתוך אלו שכן יש לנו, מגיעים אל המקום האחרון חטיפי הצ'יטוס, עם לא פחות מ-59 אחוז אוויר, שזה אומר רק 41 אחוז חטיף. אחריהם חטיפי Terra היוקרתיים, עם 49 אחוזי אוויר, וחטיפי Kettle היוקרתיים לא פחות, עם 47 אחוזי אוויר. בחטיפי התפוצ'יפס שלנו, שהם הגרסה המקומית לחטיפי ה-Lay's, יש 41 אחוזי אוויר. מה שכן, חשוב לציין שהחטיף הישראלי מיוצר במפעל אחר מהחטיף האמריקאי, כך שההשוואה לא מדויק במאה אחוז.
ומי במקום הראשון? אולי לא מפתיע במיוחד, אבל חטיפי פרינגלס, שמגיעים בשפופרת קשיחה ולא בשקית, הם המנצחים, עם רק 28 אחוזי אוויר באריזה. פתאום הסידור הזה של צ'יפס זהים ערומים אחד על השני נשמע הגיוני הרבה יותר.
אז מה המסקנות? כשאנחנו קונים חטיף חשוב לשים לב לא רק לגודל השקית אלא גם למשקל של החטיף עצמו, כי עם כל הכבוד, כשזה נוגע לאוויר (בסדר, חנקן) הגודל ממש לא קובע.