אני אוהבת לפקוד מקומות אחרי שקראתי עליהם תגובות חיוביות ברשתות החברתיות, משהו בפרסום הכביכול אותנטי הזה עובד עליי דיי בקלות, אבל כשביקרתי בסניף יוגוס באשדוד לפני מספר חודשים אני מודה שמעט איבדתי את האמון בדבר. נסעתי שעה דרומה רק בשביל מנת היוגורט הטבעוני המדובר, אבל קיבלתי מקפא פרווה בטעם מנגו במרקם מימי, וגם מבחר התוספות שהוצעו לי הסתכם בפקאנים ושוקולד מריר. כבר הספקתי לשכוח מהביקור המאכזב ההוא וצקצקתי לעצמי בכל פעם שעלתה ביקורת מהללת חדשה על המקום, אבל לפני מספר שבועות הגיעה לאוזניי השמועה שהיוגורטייה הדרומית מגיעה לתל אביב, ועל אף הציפיות הנמוכות שלי, החלטתי לתת צ'אנס ולבחון את הסניף החדש בעצמי.
גם הפעם קראתי המלצות רבות על המקום החדש, לכן הופתעתי לגלות סניף ריק לחלוטין במרכז דיזינגוף בשעות הערב (ספוילר: הוא התמלא עד אפס מקום כעבור שעה), אבל הצוות הנחמד והעיצוב הנקי והאסתטי לגמרי עשו לי חשק להישאר. וחוץ מזה, כבר עשיתי את כל הדרך מרמת גן הרחוקה.
טרנד מסכי הטאץ' לא פסח גם על היוגורטייה הזו, ואפשר לבצע כאן את ההזמנה גם בדלפק וגם דרך המסך שמוצב בכניסה. רעיון נחמד לאנשים שפחות אוהבים אינטראקציה עם בני אדם, אבל אני תמיד מעדיפה להתייעץ עם נותני השירות ולהזמין לפי ההמלצות שלהם. מה גם שהמקום מתהדר באפשרויות טבעוניות רבות, אבל מפירוט המנות במסך לא הצלחתי להבין מה טבעוני ומה לא, ולכן כך או כך - הייתי חייבת להיעזר במוכר האדיב.
המבחר במקום הוא באמת גן עדן לטבעונים, כל מה שמוצע בתפריט "הרגיל" מוצע כאן גם בגרסה טבעונית – גלידות בטעמים שונים, קרפ, וופל בלגי ועוד. בהתחשב בכך שחלק גדול מהמבחר כבר ראינו בלא מעט מקומות, אני תמיד אבחר ביוגורט טבעוני כשאמצא אחד כזה. למעשה, אחת השאלות הכי מחופשות בקבוצות של טבעונים זה ״איפה אפשר למצוא יוגורט טבעוני?״, ותופתעו לגלות שרוב הפוסטים נשארים ללא תגובה.
כאמור, בחרתי במנת יוגורט בטעם טבעי (27 שקלים), שכזכור בסניף באשדוד הגיע להפתעתי כמקפא מנגו פרווה, אז זו כבר התחלה טובה. כמעט כל התוספות טבעוניות, ועל אף החיבה שלי לשילוב של פירות טריים עם יוגורט, התמקדתי הפעם באופציות המושחתות יותר והתפנקתי עם שוקולדים מסוגים שונים, שברי פקאן, חמוציות מסוכרות, ולסיום סיומת - רוטב פררו רושה שהובטח לי שהוא אכן טבעוני על אף שהתעקשתי שלא מרגיש כך.
למרות שהלכתי על הקו השוקולדי, קצת התאכזבתי לראות את ההיצע הדל של הפירות, מבחינתי יוגורט בלי תותים זה כמו קרפ בלי נוטלה, טבעונית כמובן. ומבאסה אחת לאחרת, בניגוד למכונות היוגורט בו הוא יורד מלמעלה למטה באלגנטיות מגרה, כאן היוגורט מוגש כמו גלידה ממיכל גדול עם כף, והגלידות והיוגורט מאוחסנים בכלי זהב אטומים מאחורי הוויטרינה. ספק סטייל מרוקאי מיוחד, ספק מה יש להם להסתיר שם?
אם נתרכז בעיקר, היוגורט הטבעוני מעולה. המרקם קרמי והטעם בעיניי לא חמוץ ולא מתוק מידי. אם אתם אוהבים את היוגורט שלכם יותר חמצמץ, מדובר בטעם מעט מתוק יותר מהקלאסי, אבל לי אין בעיה עם זה. להיפך, בגלל הטעם המתקתק אפשר להמשיך לאכול אותו בהנאה גם כשהתוספות נגמרות. ובהמשך לעניין התוספות, הייתי שמחה יותר אם הן לא היו מונחות רק על החלק העליון, אלא היו משולבות גם באמצע כוס ההגשה או לפחות בתחתית שלה. אם כבר להתפרע עם שוקולדים ורטבים מושחתים, אז עד הסוף.
ניגבתי את אצבעותיי הדביקות וניגשתי בחזרה לדפלק ההזמנות, הפעם כדי לטעום את מנת הדגל כאן, הלוקומדס: סופגניות יווניות קטנטנות ומטוגנות, ובחרתי בגרסה שממולאת בנוטלה טבעונית. בדומה ליוגורט, גם במנה הזו אפשר לבחור בכל רוטב ותוספות שיוגשו מעל, והפעם השתכנעתי ללכת על טרנד הפיסטוק (המוגזם בעיניי, אגב), ובחרתי לזלף את המנה שלי ברוטב פיסטוק וברוטב שוקולד לבן, עם מעט שברי פיסטוק גרוס. בקיצור, גלידת קראנץ' פיסטוק בגרסה הבצקית והמטוגנת.
כיאה לטרנד שהתפוצץ בענק, הציפיות מהשילוב שבחרתי (מתוך מגוון ההשראות שהוצגו בוויטרינה) היו גבוהות, גבוהות מידי לצערי. הטעם של הטיגון העמוק הורגש מאוד בכל ביס וביס, וגם הטעם של הפיסטוק היה דומיננטי מידי ולא מספיק מתוק, שלא נאמר מריר. הנחמה הגיעה דווקא ממילוי הנוטלה, ששוב התקשיתי להאמין שמדובר בגרסה טבעונית. באמת אי אפשר לטעות עם נוטלה, אבל בפעם הבאה אבחר בה בתוך קרפ חם כנראה.
מחיר מנת הלוקומדס היא 39 שקלים, ובלתי אפשרי לטעום אותה בלי בקבוק מים בהישג יד. ולכן בשביל לטעום את הקינוח המדובר תצטרכו להיפרד מ-47 שקלים. לא בטוחה ששווה את זה. אפשר לזקוף לזכות כדורי הבצק המטוגנים הללו, שעל אף המנה היחסית קטנה, היא לגמרי מספקת שני אנשים, אולי אפילו שלושה. רק לא הבנתי למה היא לא מוגשת עם סכין ומזלג, אני אישית פחות התחברתי לשיפוד הקטן שהפך את כל העניין לפחות אסתטי ונקי. בקיצור, מדובר גימיק חמוד אך שמנוני מידי, וכנראה שהפעם לא הייתי צריכה להיכנע לטרנדים וללכת על רטבי שוקולד קלאסיים נצחיים. לא נורא, מטעויות לומדים.
החלטתי לסיים את הביקור שלי במקום אחרי המנה הזו, בעיקר כי הרגשתי שדיי הבנתי את הפורמט של בלילת בצק בתצורות שונות עם רטבים ותוספות מושחתות, אבל כבר תכננתי בראשי את הפעם הבאה שאגיע ואנסה את המילקשייקים המטורפים (או לפחות כך הם נראים), טעמי הגלידות המיוחדים, ואמנם לא ראיתי זאת בתפריט – אבל השמועה אומרת שמגישים כאן וופל בלגי באורך חצי מטר.
לסיכום, נראה שקהל היעד העיקרי של "יוגוס" הוא טבעונים או שומרי כשרות, ואני ממש מקווה שזו סיבה מספיק טובה להצליח להחזיק בית עסק במרכז תל אביב. האווירה טובה, המוזיקה נעימה, השירות אדיב במיוחד ובגדול לא מדובר במקום לקינוחים קלילים אחרי ארוחת הצהריים או הערב, אלא בארוחות של ממש, פשוט מתוקות. חוץ מהגלידה או היוגורט, קשה לי להאמין שמישהו מצליח לסיים פה מנה לבד. איך אומרים, תרבות השפע.
יוגוס. דיזינגוף 179, תל אביב. 077-7242006. כשר