בשנים האחרונות עשו השפים הצעירים דודו אלמקייס (34) ויוסי שטרית (31) חתיכת דרך. הכול התחיל עם בר מסעדה חתרני וקטנטן בצפון תל אביב, שם בנו קהל לקוחות נאמן ותפריט ייחודי שעשה רעש בעיר הגדולה. אבל כל זה ממש לא הספיק להם ודוד ויוסף רצו לגדול. אז הם החליטו לקחת סיכון ולפתוח מסעדת שף גדולה ומושקעת משלהם, הפעם במרכז תל אביב שחוגגת כיום כמעט שנתיים. כעת, הם שוב מהמרים והפעם עם הפנים החוצה במסעדת שוק בקמדן מרקט שבלונדון.
את מסעדת השוק הלונדונית החדשה שלהם, פותחים דוד ויוסף יחד עם קבוצת ישראלים שסעדו אצלם בתל אביב והחליטו לשתף פעולה. גם שוק קמדן עצמו, שעובר כעת תהליך של שיפוץ ושינוי, נרכש לאחרונה על ידי המיליארדר הישראלי טדי שגיא, שמתכנן לבנות מסביב גם שכונת מגורים חדשה. בקיצור, עם כל כך הרבה ישראלים בסביבה, לא פלא שמדובר במיזם מושלם לפתיחת מסעדה ים תיכונית, ז'אנר שהלונדונים מתחברים אליו מאוד בשנים האחרונות, ראה ערך ההצלחה המאסיבית של השף יותם אוטולנגי או מסעדתם הטרייה של קבוצת מחניודה בלונדון, פאלומר שצוברת אהדה.
בואו לקרוא על כל מה שחדש בפייסבוק שלנו
"לונדון תמיד קסמה לנו. בפרויקט הזה רצינו להעלות את הרמה הקולינרית בקמדן מרקט ולגרום גם לצעירים להגיע אליו יותר", מספרים אלמקייס ושטרית. "במסעדה החדשה אנחנו אחראיים על הצד הקולינרי והקונספט שהוא חמארה ים תיכונית, יוונית וערבית. מה שחסר להם שם זו אווירת החפלה והם מחפשים את ההווי הישראלי עם כל החוצפה והעצבים שבעניין".
ומה מבחינת האוכל?
"אנחנו רוצים להביא למקום מטבח שף ים תיכוני, אבל באוריינטציה ללונדון. למשל פיש אנד צ'יפס מסורתי עם לימון כבוש במקום מיונז, מנות שווארמה שאנחנו עושים ואפילו פלאפל. דברים ים תיכוניים שאנחנו לוקחים למקום שלנו".
עוד באוכל טוב:
כמו כל התרחבות עסקית, גם כשמדובר במסעדה שיש בה שני שפים מובילים, יש צורך בהיערכות לוגיסטית לא פשוטה. "בזמן בניית הקונספט, כל פעם מישהו מאתנו יהיה במסעדה בלונדון והשני יישאר במסעדה בישראל", הם מסבירים. "גם אחד מהשפים שמלווים אותנו במסעדה כבר שנים יעבור ללונדון ואנחנו נהיה על הקו בין לונדון לישראל עד הפתיחה בחודש אפריל". השם של המסעדה החדשה אמנם טרם נקבע, אבל יש סיכוי שגם היא תיקרא דוד ויוסף.
למה בעצם לא להתרחב עם מסעדה נוספת בישראל, במקום להמשיך היישר ללונדון?
"קשה בארץ ויש תחרות גדולה, אפילו שאין פה מספיק קהל כדי למלא את כל המסעדות. כל הזמן פותחים פה מסעדות חדשות - אנשים נכנסים לשוק לא משנה אם הם טובים או לא ובסופו של דבר זה פוגע בטובים".
גם בלונדון יש תחרות
"אבל שם הקהל שעובר ברחוב אחד בשבוע הוא הקהל שעובר בכל תל אביב במשך שנה שלמה. חוץ מזה בתחום שלנו בארץ קשה להרוויח כסף. העלויות של לפתוח מקום הן מטורפות, ההתמודדות כאן כמסעדה היא הישרדותית ואין כאן שום תמיכה בעסקים. בלונדון אנחנו פשוט באים ועושים אוכל עם גוף שכבר חי שם ומכיר את הבירוקרטיה המקומית. קחי לדוגמה את ההתנהלות בישראל במהלך צוק איתן. עסקים ירדו במעל שישים אחוז בתפקוד שלהם ואף אחד לא מקבל שום פיצוי. אפילו לא בדרום. סיבה נוספת שאנחנו שוללים מסעדה חדשה בתל אביב או באזור היא כדי לשמור על דוד ויוסף כמסעדה שיש רק אחת כמוה, אנחנו גם כל הזמן שם, אין מצב כזה שאחד מאתנו לא נמצא במסעדה וזה לא מאפשר לנו להתרחב יותר מדי".
את העסק שלהם בנו דוד ויוסף בארבע ידיים. מתוך מקום קטנטן בעלות כמה עשרות אלפי שקלים עם פלייליסט יווני ואוכל שובב, הם השתדרגו פלאים למסעדה מפוארת ויוקרתית. השדרוג הזה, גם עלה להם ביוקר, לפחות מבחינת הקהל שנהג לפקוד אותם טרם השינוי. "המעבר לדוד ויוסף במונטיפיורי עורר שוק", מספרים אלמקייס ושטרית, "נוצר לנו איזשהו דימוי בירמיהו. היינו מקום קטן עם קטע משלו ופתאום הפכנו למסעדה של ממש. כל האנשים שהיו רגילים למקום הקטן שלנו פתאום הגיעו למסעדה והיה להם קשה לעכל את השינויים ולבלוע אותנו בגרסה החדשה".
הייתה גם ביקורת על המחירים
"נכון, אבל זאת שגיאה באופן שראו אותנו. אנשים הרגישו שאנחנו תופסים עליהם תחת למרות שיחסית לגודל המנות, המחירים נותרו די זהים. חוץ מזה התפריט שלנו מאוד ורסטילי, אפשר להזמין כאן חצאי מנות, ואפשר אפילו לשבת לארוחת עסקית ערב במחיר 78 שקלים למנה ראשונה ועיקרית. נוצר סביבנו דימוי יקר ואנחנו עובדים על מנת לשנות אותו. כי המחיר שלנו שפוי והיום, גם הקהל שלנו מירמיהו מתחיל להבין את זה ולחזור".
במסגרת ההתפתחות גם במסעדה במונטיפיורי מתבצעים כעת שינויים. היא תשופץ בשבועות הקרובים עם אלמנטים שמקלילים את האווירה כמו קיר גרפיטי מיוחד שיציירו אמנים גרמנים. לצד זה, מתוכנן להיפתח בקומה התחתונה בר לאונג' ראשון בישראל של מותג השמפניה והלייף סטייל וו קליקו (Veuve Clicquot Ponsardin). "יש מספר ברים של וו קליקו בעולם ואנחנו ניצור את הבר הראשון בשיתוף המותג במזרח התיכון", מספרים השפים.
בלאונג' החדש, שיהיה מעוצב באופן אירופאי וממותג בהתאם לוו קליקו, יוגש אוכל שונה מהמסעדה, לצד שמפניות ומשקאות נוספים. "אנשים היום יכולים להזמין כוס יין במחיר 45 שקלים אבל עדיין מפחדים ולא פתוחים לשמפניה" מספרים אלמקייס ושטרית.
אז מסעדה חדשה בלונדון ובר שמפניה במסעדה הישראלית. מה הלאה?
"אולי פריז", אומר שטרית, ואלמקייס ממהר להרגיע את הרוחות ולהוריד אותו לקרקע. "לונדון מבחינתנו זאת דריסת רגל ראשונה מחוץ לישראל", הם אומרים, "אחר כך נראה. כל פרויקט שאנחנו נכנסים אליו אנחנו לוקחים אותו במלוא הרצינות ועושים אותו עד הסוף. לא בזכות אף אחד אחר אלא בזכות עצמנו".