הסינית האדומה

מה הזמנו? למרבה הצער, בשביל לשכנע את הסינית האדומה להגיע לרמת החייל נאלצנו להסכים למינימום הזמנה של 100 שקלים. לבסוף הזמנו ארוחה עסקית של עוף חמוץ-מתוק עם אורז מאודה, שמגיעה עם אגרול וסלט סיני (52 שקלים), והוספנו דים סאם צמחוני (24 שקלים) ושני בקבוקי קולה זירו (32 שקלים). בתוספת דמי משלוח של 14 שקלים שילמנו על ארוחת הצהריים 125 שקלים.

זמן הגעה: שעה וחצי.

בקצרה: עצם זה שהסינית האדומה אילצה אותנו לשלם על המשלוח למעלה מ-100 שקלים כבר ביאס אותנו, וזה עוד לפני שטעמנו את האוכל. את הבאסה העבירו הדים סאם החמודים שקיבלנו למנה ראשונה - הם היו ירוקים ויפים, ובמילוי ירקות חביב בטעמו. האגרול שקיבלנו במסגרת העסקית היה מאכזב למדי, עם נוכחות דומיננטית מאוד של בצק מטוגן ופחות מדי של מילוי.

בגזרת המנה העיקרית כבר ממש התבאסנו: האורז היה לא טעים בכלל, והעוף הגיע בנפרד מהרוטב החמוץ-מתוק (התעשייתי להחריד) ללא שום תוספת או בישול, והיה מכוסה בשכבה עבה במיוחד של בצק מטוגן. למרות שהיו כאלה שחיבבו את הנוסטלגיה שבטעמים התעשייתיים, במחיר כמו זה ששילמנו עבור המשלוח הזה בהחלט ציפינו ליותר.

שורה תחתונה: פתיחים חביבים ועיקרית מבאסת. 

משלוח האוכל הסינית האדומה (צילום: ויטה קיירס, mako אוכל)
הסינית האדומה. ביאסו | צילום: ויטה קיירס, mako אוכל

פקין דאק האוס

מה הזמנו? במקרה של פקין דאק האוס נתקלנו בדרישות סף נמוכות בהרבה עם מינימום הזמנה של 80 שקלים. אין כאן עסקיות, אז ביקשנו מנה של עוף חמוץ-מתוק (62 שקלים) ומנת דים סאם צמחונית (31 שקלים). דמי המשלוח היו 9 שקלים ובסך הכל שילמנו 102 שקלים.

זמן הגעה: שעה.

בקצרה: עוד לפני שלקחנו ביס שמנו לב שהמשלוח של פקין דאק האוס גדול בהרבה מזה של הסינית האדומה. מיד אחר כך לקחנו ביס מהדים סאם שהזמנו והוא היה טעים במיוחד. הדבר היחידי שהרס את הכיף היה רוטב בניחוחות מטרידים של חומץ וסויה שעשה לוויטה את המוות.

האורז המאודה של פקין דאק האוס היה חביב, ומנת העוף הייתה מכובדת בהרבה מאשר זו של המתחרים. הפעם זכינו לנתחי עוף של ממש, מצופים אמנם בבלילה עבה למדי, אבל עבה פחות מזאת של הסינית האדומה. גם כאן הרוטב החמוץ-מתוק היה כמובן דומיננטי, אבל לפחות בפקין דאק האוס טרחו לחתוך פנימה גם כמה פלפלים (ואפילו אננס משומר) כדי שיהיה קצת יותר צבעוני ומלא חיים.

בשורה התחתונה: מנה עיקרית לא טעימה במיוחד ורוטב קטן של דים סאם שהותיר חותם חזק מדי. בסך הכל שני המשלוחים היו לא זולים ולא טעימים במיוחד. אחרי דיון ארוך נאלצנו להגיע לתוצאה של תיקו, כשוויטה העדיפה את המשלוח הנוסטלגי של הסינית האדומה וריטה בחרה בוואליו פור מאני של פקין דאק האוס. 

משלוח פקין דאק האוס (צילום: ויטה קיירס, mako אוכל)
הדעות חלוקות. פקין דאק האוס | צילום: ויטה קיירס, mako אוכל

 >> בפעם שעברה ערכנו את מבחן האוכל היהודי: קיטון מול סנדר