למה להסתפק בקפה ומאפה אחד, אם אפשר לטעום לפחות עשרה כאלה? בדיוק בשביל זה הצטיידתי בנעלי ספורט, בקבוק מים וקיבה ריקה, והגעתי אל נקודת המפגש שנמסרה לי בהודעה מסיון טרם, שמוכרת בעיקר בשם "קוקי כיף".
סיון היא קונדיטורית שמעבירה סדנאות בישול ואפייה טבעוניות, ומאז שעברה לגור באזור לוינסקי ורוכשת באופן קבוע ממטעמי ומצרכי השוק, היא הבינה שהיא חייבת להתחיל להעביר כאן סיורים קולינריים לקבוצות קטנות. הסיור משלב גם מקומות טבעוניים לחלוטין וגם מקומות ידידותיים לטבעונים (ויגן פרנדלי) ששווה להכיר, אבל כמובן שכל הטעימות הן מהצומח בלבד.
נקודת המפגש הייתה בפלנט איקס, בית קפה ומינימרקט טבעוני שגיליתי לאחרונה והפך לאהוב עליי במיוחד, ואם זה לא מספיק משמח: משתתפי הסיור יכולים ליהנות מכוס קפה ב-5 שקלים בלבד. כבר התחלה טובה לבוקר הזה, שהפך אפילו לטוב יותר כשגיליתי שהטעימה הראשונה שלנו היום היא הטוסט הבלקני שלהם.
האופי של שוק לוינסקי מושפע מהתרבויות והמסורות המגוונות שהגיעו לאזור במהלך השנים, והייחודיות שלו זה השילוב של חדש אל מול ישן: משפחות ותיקות עם עסקים של עשרות שנים מול בתי עסק חדשים של צעירים שהגיעו לשכונה בשנים האחרונות. לאחר ההסבר הקצר של סיון על האזור ועל מהלך הסיור, יצאנו לדרך עם קפה ביד וטוסט בבטן, והתחלנו במסע שכלל בעיקר פחמימות, תבלינים ומתוקים.
מבצק לבצק, הגענו לבורקס פוני המפורסם. מאפייה קטנה של עולים מפולין שהגיעו לכאן ב-1922 ומיד הבינו שהנוכחות הבלקנית שולטת באזור. בשביל להשתלב בקהילה המקומית, גם הם התחילו לאפות ולמכור בורקסים, שהייחודיות שלהם מתבטאת בבצק עלים דק דק, שמן זית במקום חמאה או מרגרינה, והכי חשוב – מילוי נדיב של תפוחי אדמה, תרד, חציל או פטריות (בגזרה הטבעונית). ובכלל, במהלך הסיור טעמנו בורקסים, ג'חנונים ומלאווחים במספר מקומות שונים, ובכולם הבצק הרגיש איכותי בכמה רמות מעל זה של לא מעט מאפיות שכונתיות שאני מכירה. עם השנים הם הפכו למעצמה באזור, ואני לא רוצה אפילו לדמיין את התור הארוך שמשתרך כאן עד לכביש ביום שישי בצהריים.
חוץ ממגוון הפחמימות העשיר בשוק, אפשר למצוא כמעט בכל פינה בלוינסקי חנויות תבלינים, ששייכות בעיקר לדור הוותיק בשכונה. לכל אחת יש קסם משלה ומוצרי דגל משלה, מתבלינים לבישול שנטחנים במקום עד צמחים לטיהור הבית וטיהור עין הרע. אבל זו שתפסה את תשומה ליבי (וגם את כרטיס האשראי שלי) היא תבלינסקי. חנות פינתית עם סיפור מעניין: היא הוקמה ומנוהלת עד היום על ידי בחורה בשם איריס, שלאחר גילוי של מחלת הסרטן בגופה היא החליטה שהיא רוצה לטפל בעצמה באופן טבעי עם צמחי מרפא ותבלינים. כשהחלימה, החליטה להגשים חלום ולפתוח חנות תבלינים ומוצרים טבעיים, והפכה לבעלת אחד העסקים המוכרים ביותר בשוק. אומנם כאן פחות מנשנשים ויותר מריחים ומקשיבים להסברים על סגולות וכוחות ריפוי, אבל איכשהו כולם יצאו דווקא מהתחנה הזאת עם שלל רב.
אגב שלל, בתחילת הסיור כל משתתף מקבל תיק בד לאיסוף הרכישות שלו מהשוק במהלך היום. רעיון שיווקי אקולוגי שמצא חן בעיניי מאוד. בעיקר כי חלק מהתחנות התמקדו גם בחנויות מומלצות לרכישה של חומרי גלם ומצרכים לבישול ואפייה בבית, ואין תחושה יותר כיפית ומתנשאת מלהשיב למוכר בקופה "לא צריך שקית, תודה".
כמובן שהיו גם טעימות מתוקות, ביניהן בראוני שוקולד מתוק ומושחת עד כדי כך שקשה להאמין שמדובר באחד טבעוני, חלבה שמיוצרת בעבודת יד, ועסק טבעוני ללא גלוטן (אבל אחד כזה על אמת, שמתאים גם לצליאקים) שפינק אותנו בטארטלט פירות עם הקרם הטעים ביותר שטעמתי בחיי כטבעונית.
לא אפרט על כל תחנה ותחנה בסיור, גם כדי לשמור על אפקט ההפתעה והסקרנות, וגם כי באמת יש המון כאלה. ב-220 שקלים למשתתף תצאו הרבה יותר משבעים, אפילו אם ממש לא התכוונתם לזה ורק רציתם לקחת ביס קטן מכל טעימה. גם האלכוהול משחק פה תפקיד חשוב, וכוס יין עם ריפיל חופשי תלווה אתכם במהלך כל הסיור, ותדאג לפתוח לכם את התיאבון בכל פעם שכבר חשבתם שהגעתם לתפוסה מלאה של הקיבה. אם להיות מעט קטנונית, אני מודה שכן קצת הייתה חסרה לי איזו תחנה של משהו יותר פרשי, אולי טעימה של מנת ירקות, פירות, סורבה מרענן או אפילו משקה קר ביום שמשי שכזה.
לפעמים אנחנו לא מבינים מה ההתלהבות מסיורי אוכל בשוק - הרי המקומות גלויים לכולם ומה בעצם היתרון בהדרכה כאן? אבל הבוקר הזה הגעתי לחנויות, דוכנים ופינות נסתרות, שאין שום סיכוי שהייתי מצליחה למצוא בשוק הענק הזה לבד. ואם בכל זאת פחות מדבר אליכם קבוצה ומדריכה וכל מה שמתלווה לזה, הסיור קיים גם בגרסה דיגיטלית שאפשר לרכוש באתר ולבצע מתי שרוצים ועם מי שרוצים.
* ניתן להתעדכן בזמני הסיור באתר של קוקי כיף