נפתח באקסיומה: פסטה לא צריכה להיות יקרה. מדובר בחומרי גלם זולים במיוחד, אין סיבה שמנת פסטה תעלה כמו קומבינציית סושי. אין גם סיבה שקומבינציית סושי תעלה כמו קומבינציית סושי, אבל אנחנו לא כאן כדי לתקן את העולם. זאת הסיבה שכניסתה של פסטה בסטה לחיינו הייתה מוצדקת. מגיעים לאחד הסניפים ולוקחים מנה בסיסית ב-19 שקלים שכוללת פסטה (טרייה!) ורוטב בסיסי, מוסיפים כמה שדרוגים קטנים ומסיימים עם מנה יפה וטעימה במקסימום 30 שקלים, שזה מחיר נמוך ונחמד לאכילה בחוץ שאינה סביח. בגלל נתוני הפתיחה האלו תכננו לעוף על המשלוחים של פסטה בסטה, תעופה שהסתיימה בנחיתת אונס מדכדכת.
עסקית הצהריים שהוזמנה למשרד נראתה בהתחלה מפנקת מאוד. מנת פסטה, תוספת (סלט, מרק או קינוח) ושתייה ב-39 שקלים לאדם. הבעיה החלה עם הגילוי שכל שדרוג לפסטה עולה לא מעט. למשל, תוספת זיתי קלמטה לפסטת העגבניות עלתה שמונה שקלים שלמים, תוספת של גבינת עיזים לפסטה אחרת עלתה תשעה שקלים. עכשיו, קחו ארבעה שקלים, קחו שלושה, אבל שמונה שקלים בשביל זיתים? מי שמכם? גם שדרוג הרוטב לשמנת כרוך בתוספת של ארבעה שקלים, ושדרוג הרוטב לפסטו יעלה לכם עוד שבעה שקלים. מפה לשם ובתוספת דמי משלוח וטיפ, אל תצפו לצאת עם פחות מחמישים שקלים לאדם. וזה, עם כל הכבוד, כבר לא דיל כ-זה שווה. כאילו, שוב פעם פסטה בחמישים שקלים, מה עשינו פה?
עוד באוכל טוב:
- עוגת קוקוס, ריבת חלב ובננות שתהפוך לקבועה בתנור שלכם
- אתגר האוכל הבריא: כל מתכוני היום השלישי
- תפוחי אדמה מהאגדות ועוד מתכוני חורף מנחמים
חונק או מפנק?
ההזמנה שלנו כללה שלוש עסקיות. האחת, פסטה רדיאטורי ברוטב עגבניות עם נגיעות חריף ותוספת זיתי קלמטה. כתוספת לקחנו סלט ירוק וכשתייה קולה זירו (בתוספת של שני שקלים, כמובן). העסקית השנייה הייתה פטוצ'יני עם שמן זית, סלק ונגיעות שמנת, שלה הוספנו גבינת עיזים. כתוספת בחרנו בקינוח, מוס שוקולד, וכשתייה את התה הקר הביתי של המקום. העסקית השלישית כללה פסטה רדיאטורי ברוטב פסטו, תוספת של מרק עגבניות ודיאט ספרייט (שוב, תוספת של שני שקלים). יש לציין שפסטה בסטה מאוד ידידותית לצמחוניים ולטבעוניים, מי שירצה תוספות של בשר או עוף עלול להתאכזב.
ובואו ניקח הפוגה קלה לצורך התמרמרות על זמני הגעה. פעם היו מבטיחים להגיע תוך שעה, היום הסטנדרט הוא 90-75 דקות, וגם זה תלוי מזג אוויר/ ליקוי ירח/ רכבת קלה. מי מסוגל לחכות כל כך הרבה זמן לאוכל? וזה עוד בלי העיכובים הבלתי נמנעים, כי ברצינות - יש מישהו שמזמין באופן קבוע ושלא מאחרים לו באופן בוטה ומדכא לפחות פעם אחת מתוך שלוש הזמנות? איך אפשר לבנות מערכת יחסים מושתתת אמון וכבוד הדדי בין בני אדם למערכות משלוחים ממוחשבות בתנאים האלו? לצערנו, גם פסטה בסטה הבטיחו להגיע עד 75 דקות, והגיעו אחרי 90. שעה וחצי חיכינו לפסטה הזאת ובסוף אכלנו אותה קרה. כי ככה זה בטבע, אוכל לא ישב שעה על אופנוע ויישאר חם.
ואחרי כל זה, איך היה האוכל? ובכן, מאוד לא אחיד. הפסטות המוצלחות בסניף, לא עמדו בשינוע המורכב לרמת החייל. פסטת הפסטו הייתה נטולת טעם ומשעממת גם לאחר שמנת פרמזן שלמה נשפכה לתוכה. מה שסייע לבסוף היה תוספת מלח (וכידוע, להוסיף מלח למשלוח זה מאורע נדיר - הדיל הוא שהם מרעילים אותנו בנתרן ואנחנו מעלימים עין). לצידה הגיע מרק עגבניות, שבניגוד לפסטה היה מלוח יתר על המידה ולא טעים באופן כללי. הוא נזרק כמעט בשלמותו. פסטת הרדיאטורי עגבניות הייתה דווקא מוצלחת מאוד. הרוטב הגיע בכמות גדולה והיה פשוט, אבל עם עקיצות של חריפות וטעמים טריים שעשו את העבודה. גם זיתי הקלמטה הקפיצו טעמים. הסלט הירוק שהגיע לצידו שחה בתוך רוטב ויניגרט נחות של בתי קפה והיה כמעט בלתי אכיל, גורלו היה כשל מרק העגבניות. הפסטה השלישית הייתה לא רעה גם היא, רוטב ורוד ועדין שזכה לחיזוק מהסלק ומגבינת העיזים. התוספת לצידו, קינוח המוס שוקולד, היה פשוט וטעים מאוד, וגם התה הביתי של המקום היה נהדר.
השתייה, יש לציין, הגיעה בבקבוקי זכוכית וללא פותחן. מה אנחנו אמורים לעשות? להשתמש בשיניים? תביאו פחיות או בקבוקי פלסטיק או אל תביאו בכלל, אבל אל תניחו שפשוט יש לנו פותחן בקבוקים במשרד. בסופו של דבר, פסטה בסטה לא צולחת את המעבר מסניף למשלוח. חווית האכילה במקום זולה, נעימה וטעימה, אבל המשלוח לעומתה לא משתלם, לא מספיק טעים ובעיקר לא שווה את ההמתנה.
זמן הגעה: הבטיחו עד 75 דקות, הגיעו אחרי 90. מאחר והיה יום אביבי ושטוף שמש, לא נסלח ולא נשכח.
אריזה: פסטה בקרטונים של משלוחים אסייתיים. האריזות חינניות, אבל עדיין קצת מוזר ועושה חשק לצ'ופסטיקס. בקבוקי השתייה מזכוכית הגיעו בלי פותחן אבל זה בסדר, מי צריך לשתות בכלל.
מחיר: 158 שקלים כולל 9 שקלים דמי משלוח.
בקשות מיוחדות: פשוט תגיעו כבר, אנחנו מתים פה.