מימיקות ותנועות גוף אלה דברים שיכולים להעיד המון על תחושותיו של אדם גם מבלי שאמר דבר. קחו את השופטים של "מאסטר שף" לדוגמה, הם צריכים לטעום עשרות מנות ואז לשמור על עמימות שתכניס קצת מתח אבל הגוף לא משקר אף פעם, והפרצופים יוצאים בצורה לא נשלטת.

אז איך יודעים מתי אייל שני מרוצה? או כשלמיכל אנסקי חריף בפה? הנה ניתוח של עשרה פרצופים שהשופטים עושים אחרי שהם טועמים את המנה, שיעזרו לכם לדעת אם הם אהבו אותה או לא, גם מבלי שאמרו דבר. לא מאמינים? בדקו את זה בפרק היום בערב.

טעים לי

מאפייני המבט: לא ניתן להסתיר את מה שמתחולל בפנים. על אף שהשופט צריך לשמור על מסתוריות בנוגע למה שהוא חושב על המנה עד ששאר השופטים האחרים טועמים, הפנים לא מצליחות לשקר וחושפות שביעות רצון ממה שכרגע נכנס לפה. כמו פוקר פייס, רק בדיוק להיפך.

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: וודאי.

לא טעים לי

מאפייני המבט: השופט חושב, מתמהמה, מסתכל ברצפה, מנסה לעכל את המאכל שכרגע טעם ובסוף, אחרי הבליעה המהירה והלא מאוד רצויה, הוא זורק "תודה" צינית שמלווה בחוסר חיוך מופגן. באותו הרגע בדיוק הוא מודה לבורא בלוטות הטעם שהסבל הזה נגמר.

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: לא קיים.

לא שווה התייחסות

מאפייני המבט: אכזבה גדולה ניכרת בפניו של השופט אחרי שטעם משהו שהוא לא מרוצה ממנו. ניתן לראות בשפת הגוף איך אייל שני רוצה להעיר למתמודד, אבל אז נעצר, חושב רגע ומגיע למסקנה שזה בכלל לא שווה התייחסות.

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: נמוכים מאוד.

המבט הכועס

מאפייני המבט: העיניים של השופט מסתכלות ישר לתוך עיניו של המתמודד, אבל לא בנועם, אלא בזעם. יש משהו חודר שמנסה לצעוק "מה חשבת לעצמך?" או "אתה לא שייך לפה!". 

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: קלוש.

אנחנו משדרים על אותו הגל

מאפייני המבט: גם כאן יש עיניים שחודרות פנימה, אבל במקרה הזה הן מבסוטיות ממש. השופט מנסה לשדר "אני אולי עוד לא יכול להגיד לך מה אני חושב, אבל אנחנו משדרים על אותו התדר. אל תדאג, אני שומר עליך".

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: מעולים.

לא מסתכל בעיניים

מאפייני המבט: בניגוד למבט הקודם, כאן אין קשר עין בכלל, דבר שיוצר חוסר הבנה של המתמודד וגורם לו לבלבול. האם השופט ממש לא נהנה מהמנה? או שאולי דווקא היא הייתה לו ממש טעימה והוא צריך רגע כדי לחשוב איך הוא מפזר את המחמאות.

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: חמישים, חמישים.

יש לי תובנה

מאפייני המבט: השופט לוקח ביס (ב-99.9% זה יהיה אייל שני), ואז הוא מרגיש את זה, זה צף מהבטן, עולה אל המוח ויורד במהירות שיא אל חלל הפה ומשם זה כבר הופך לרצף מילים, לפעמים הגיוני יותר, לפעמים פחות. בתמונה הזו אנו עדים לתהליך שמתרחש אצל אייל שני עד רגע לפני שהכל פורץ החוצה.

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: טובים מאוד. אייל שני לא מבזבז מטאפורות לחינם.

בדיוק מה שחשבתי

מאפייני המבט: יש המון סיפוק עצמי במבט הזה. השופט לוקח ביס ומה שהוא דמיין זה בדיוק מה שהוא קיבל, לטוב ולרע. הוא כל כך מבסוט על זה שידע לזהות מראש, שחיוך קטן יוצא החוצה. הבעיה היא שלא ברור מה החיוך מבשר בדיוק. לכן, חשוב לשים לב מה אמר השופט לפני שטעם את המנה, כי זה מה שהוא גם יפסוק לאחר מכן.

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: חמישים, חמישים.

הפתעת אותי

מאפייני המבט: העיניים נפתחות, הגבות עולות, הראש עושה איזו תנועה סחבקית וברקע אפשר לדמיין מישהו אומר "פששש! לא ציפיתי".

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: גבוה מאוד. אין כמו הפתעות טובות.

יותר מדי חריף

מאפייני המבט: כמו כשתינוקות אוכלים לימון. משהו במנה לא עושה טוב לשופט והוא מביע זאת בתנועה מהירה שלא משתמעת לשני פנים - "הגזמת!".  במקרה הזה, מיכל אנסקי לא עומדת בחריף.

הסיכוי לעבור אחרי מבט כזה: לא ברור. חריף מדי לא בהכרח מעיד על כישלון חרוץ ועדיין יש תקווה לעבור גם אם מקבלים מבט כזה.

>>בואו להיות חברים בעמוד הפייסבוק של "מאסטר שף"

 "מאסטר שף": ראשון ושלישי ב-21:00, ערוץ 2, קשת