מדי פרק אנחנו רואים את חברי וחברות הנבחרת של "מאסטר שף" מבשלים מנות בלתי אפשריות, עומדים במשימות הדחה מלחיצות והכל - טוב, כמעט הכל - לשביעות רצון השופטים. אבל מה קורה אצלם בבית, במקום שבו הם הפכו לבשלנים המעולים שהם היום? הצצנו פנימה למקום שבו המתמודדים שומרים את חומרי הגלם שאיתם הם עושים קסמים במטבח, וגילינו שאפשר ללמוד לא מעט על האדם ממבט אל תוך המזווה שלו.
כמו ארגז של קוסם
"אגרנות", זו המילה שעולה לרון סוריאנו לראש כששואלים אותו על המזווה שלו. "אני אוגר דברים. אני לא קונה דברים שאני משתמש בהם בדיוק באותו סוף שבוע או יום למחרת. אני קונה כדי שאם יום אחד אהיה צריך להשתמש, יהיה לי", הוא מספר ומודה, "יש לי פה שטויות שמעולם לא השתמשתי בהן. הנה, את התבלין ההודי הזה קניתי לפני שנתיים ולא פתחתי אפילו. ויש דברים כמו חומץ פירות יער, שהייתי צריך כפית אחת, אז קניתי בקבוק".
עם כל המצרכים הבלתי רגילים והגאדג'טים החדשניים שיש לרון במטבח, היינו חייבים לשאול איפה מוצרי הבסיס בכל הסיפור הזה. התשובה של רון היתה מעניינת: "אני לא חושב על שום דבר בתור מוצר בסיס. כי אז זה אומר שאתה עושה משהו לא מיוחד כזה. גם הקמח הרגיל הלבן, גם השעועית - זה לא בסיס. בסיס זה כאילו מה שצריך כדי לשרוד, ואני חושב שאוכל הוא יותר מזה".
אבל הדבר הכי חשוב הוא שרון והמזווה שלו חיים בסימביוזה, ונראה שיש ביניהם הרבה אמון: "בשבילי המזווה הוא כמו ארגז של קוסם", הוא מסביר, "שאתה לא יודע מה אתה צריך ואתה פותח כמו אילתור כזה. מוצא נוצות, מוצא כובע סומבררו. אני סומך כבר על הארון הזה ויודע שאם אני מכין משהו אז יהיה לי פה את מה שאני צריך".
ישראלי בעיניי
"אני לא גדלתי בבית עם מזווה, לא היה להורים שלי כזה", מספרת מיכל אפשטיין. "זה משהו נורא ישראלי בעיניי, שפותחים את המזווה ויש מלא ממתקים לילדים. אז כשעברנו לבית הזה ועשינו שיפוץ, הדבר היחיד שאמרתי שבאמת חשוב לי זה שאני נורא רוצה מזווה".
צילום: ניב רוזנבלט
"בגדול המזווה שלי בעיקר משמש לי לאחסון", אומרת מיכל ומפתיעה כשהיא מודה, "זה לא בית שמבשלים בו הרבה. אנחנו אוכלות מלא בחוץ. בימים שאני כן מכינה, זה דברים קלילים. אם נפתח עכשיו את המקרר יש שם ירקות ופירות. אז הבסיס של הבישול אצלי לא כזה מסתמך על המזווה. זה שהוא נראה עמוס בטירוף זו אשליה אופטית", היא צוחקת, "אבל תמיד יש שם טחינה, תמיד יש שם כל מיני סוגים של דגנים וקטניות, תמיד יש שם אגוזים כי אני משתמשת הרבה באגוזים". וואלה, לא שמנו לב.
רזרבות וגרגירים
נטלי פינקלשטיין מתארת את מערכת היחסים שלה עם המזווה כאחת עם עליות ומורדות: "יש בינינו מתחים, אבל אנחנו מסתדרים", היא צוחקת, "אני דוחסת ודוחסת ודוחסת, עד שהוא ככה, נחנק".
צילום: ניב רוזנבלט
"אנחנו בקטע של רזרבות", היא מספרת, "יש לי שלושה ארבעה מכל דבר, שיהיה, אין לדעת. אנחנו מדינה עם הרבה מלחמות. מאד חשוב לי שתמיד יהיה מכל דבר, שלא יחסר, ואם אני רואה שעומד להיגמר אני כותבת לי פתק לקנות".
כמובן שהצצה למזווה של האדם מגלה גם את השריטות שלו, ולנטלי יש אחת מגניבה במיוחד: "יש לי המון המון תבלינים שאני טוחנת בעצמי", היא מגלה, "יש לי קטע כזה. גרגירי כמון, גרגירי פלפל, גרגירי כוסברה, גרגירי... כל הגרגירי. אפילו קינמון אני טוחנת בעצמי. יש לי חנות שאני קונה בה בתקווה, בשוק, ואני מביאה בגרגרים".
משוודיה באהבה
אייל גרש מחובר מאוד למזווה שלו: "אני יודע מה הולך שם, בדיוק איפה כל דבר נמצא ומה הכמויות שיש. אני שומר למטה את כל הדברים היבשים ולמעלה אני שומר אבקות ותבלינים".
צילום: ניב רוזנבלט
המזווה של אייל מכיל, כמובן, הרבה מצרכים שוודיים אופייניים: "תמיד יש לי זעפרן", הוא מספר, "ותמיד יש לי מרציפן, מכל מיני סוגים. יש מרציפן שהוא יותר לכיוון 80% שקדים 20% סוכר, או מרציפן של 50% 50%. בעוגת הנסיכה אני משתמש ב-80%-20%", הוא מגלה. הוא כמובן לא שוכח גם מוצרי בסיס: "יש לי תמיד אורז בסמתי, אורז בסמתי מלא ואורז עגול. גם קטניות ובורגול תמיד יש, במיוחד עכשיו בקיץ, תמיד יש משהו לשים בו בורגול. חוץ מזה, יש לי הרבה פסטה יבשה שאני מאד אוהב, ותבלינים, יש לי צבעי מאכל טבעיים, כל מיני סוגי קמחים, שיבולת שועל, שקדים, אגוזים - ומלא רסק עגבניות".
עוד ב"סודות האוכל":
משחק הניחושים: זהו את המכריבים ותוכלו לזכות בפרסים
"מאסטר שף", ראשון ושלישי ב-21:00