הרעיון של הצלת תוצרת חקלאית שצפויה להשמדה איננו עניין שכיח מחוץ לגבולות ישראל. בארץ קטנטנה ללא שכנות ליצוא, מתברר שיש מספיק מזון איכותי ומזין שניתן להציל מחקלאים ומבתי אריזה. במדינות אחרות, פשוט מתבססים על תרומות של פירות וירקות המיועדים למכירה.
"מדובר בפעילות לוגיסטית אדירה של משאיות, עובדים ובקרה" אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "המודל שלנו הוא לספק מזון מגורמים שעומדים להשמידו ולהעבירו לכ-250 עמותות שונות ברחבי הארץ. אם היינו ממשילים את זה לעולם העסקי, אנחנו הסיטונאים, העמותות הן הקמעוניים שמחלקים את התוצרת והנזקקים הם הצרכנים. ככה אנחנו מגיעים ל-243 אלף איש מדי שבוע".
איך מחברים בין כולם?
"אנחנו מכירים כל עמותה מקרוב ויודעים מהם הצרכים והדמוגרפיה של אותן עמותות שאנחנו מספקים להן מזון. למשל, במגזר הערבי לא רוצים מזון מבושל היות והוא לא מתאים לטעם שלהם אז אנחנו נותנים להם רק פירות וירקות. גם שם, אנחנו עושים התאמות. אם הם לא אוהבים קולורבי, אנחנו לא מביאים לשם את הירק. חשוב לנו להתאים את עצמנו למה שהאוכלוסייה דורשת – גם כדי לוודא שהם יצרכו את מה שאנחנו תורמים וגם מכיוון שאנחנו רואים את כספי התורמים שלנו ככספים בנאמנות שיש להשתמש בהם באופן יעיל".
איך משכנעים חקלאי להעביר לכם תוצרת להשמדה?
"לא כל החקלאים מודעים לפעילות שלנו. אנחנו עובדים עם 600 חקלאים בכל הארץ באופן קבוע ובסך הכל נמצאים בקשר מול 3,000 חקלאים. למדנו שחקלאים מעוניינים לעזור בתנאים שלהם וזה מובן לגמרי. לזכותם ייאמר שברגע שהם מכירים אותנו ורואים את העבודה, הם מתאהבים בפעילות. רוב החקלאים מאוד אמוציונליים לגבי התוצרת שלהם. הם טורחים על הגידולים האלה, יש להם המון הוצאות וחבל להם על התוצרת שלהם שהיא טובה ויפה. למרות שלא תהיה להם הכנסה מהגידולים האלה, הם מרגישים שהם עושים משהו טוב".
לדברי כרוך, לא פשוט לצרף חקלאים חדשים לפרויקט. "עשינו קבוצות מיקוד של חקלאים וביקשו לשמוע מה יכול לעזור להם להיות שותפים קבועים שלנו. התשובה המרכזית הייתה 'תהיו איתנו ברגעי משבר שלנו', כמו המאבק שלהם להישרדות מול הרפורמה החקלאית. אנחנו תומכים בחקלאים ותלויים בהם. יחד עם זאת, אנחנו גוף שאיננו פוליטי והמטרה שלנו היא הצלת מזון".
החקלאים הם תורמי המזון הגדולים ביותר בישראל
ארגון לקט ישראל לבדו, קיבל בשנה החולפת 25 מיליון קילו של עודפי תוצרת חקלאית שנתרמו ע"י חקלאים וההערכות הן שכמות זהה הגיעה לעמותות נוספות. אין ארגון נוסף בישראל שתורם בכמויות האלו - עניין שלעיתים נעלם מעיני הציבור. "ההשפעה של החקלאים על הביטחון התזונתי של מאות אלפי משפחות בישראל לא זוכה לכותרות. שוכחים להם את זה", אומר כרוך.
"הגיל הממוצע של חקלאי ישראלי הוא 65 ודור ההמשך הולך ומתמעט. כדאי שנשאל את עצמנו מה יקרה בעוד 10 שנים. הרפורמה החדשה פותחת את הענף ליבוא, אבל לא ברור מה יהיה פה בזמן משבר ואתגרים ביטחוניים שיעצרו מסחר".
ישראל 2022: תוצרת איכותית מופנית להשמדה ומחירי הפירות והירקות בעלייה
בשיח הבוער סביב מחירי הפירות והירקות המאמירים ומצבה הקשה של החקלאות הישראלית, קשה להאמין ש-700 אלף טון של תוצרת חקלאית מושמדת מדי שנה בישראל - על פי הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2020.
גם אם רק חצי מהכמות הזו ראויה למאכל אדם, מדובר על 350 אלף טון בשנה. היעד של לקט ישראל לשנת 2022 הוא להציל 30 אלף טון, כלומר פחות מעשרה אחוז מהתוצרת המושמדת.
למה משמידים אוכל מזין, זה תלוי רק בנראות שלו?
"לא. רוב התוצרת שאנחנו מקבלים היא תוצרת סוג א'. כלומר, לא מדובר על תוצרת שנראית חריגה מבחינה אסתטית ומופרשת מהקטיף. אנשים לא מבינים את האילוצים של החקלאי. הם תלויים בהבשלה, עונות, פגעי מזג האוויר ומזיקים. לעיתים חקלאי נאלץ לקטוף את התוצרת מטעמים תברואתיים כמו זבוב ים-תיכוני שתוקף את הפרי על העץ. או למשל, המצב הנוכחי בו השוק מוצף באבטיחים עקב הבשלה מהירה ואי אפשר לקלוט אותם. אין מספיק קונים ויש עודפים. הראשונים בארץ שאוכלים אבטיחים אישיים שמגיעים אלינו מחקלאים בערבה הם נזקקים.
"עוד דוגמה היא ההשפעה של החורף הקר שהיה לנו על עיכוב גידולי שדה שנמשכו עד האביב. בגל החום של פסח, הכל הבשיל בבת אחת ולא באופן מדורג. זו תוצרת מעולה שאין אפשרות לייצא אותה למדינות שכנות. חלק משמעותי הולך להשמדה. זו הסיבה שניתן לעשות הצלת מזון בהיקפים כאלה בארץ.
"כדאי להבין שכאשר מחירי הפירות והירקות יורדים, חקלאי לא יכול להשקיע בתוצרת מעבר לסף ההפסד שלו. הוא מוכר במחיר נמוך שעובר בדרך מתווכים שונים כמו מובילים, בתי אריזה, מחסנים וקמעוניים שמגדילים את המחיר לצרכן. החקלאי מפסיד כסף מכיסו ולכן הוא חייב להשמיד את הסחורה. כדי שהוא יוכל לתרום את התוצרת, עובדי לקט ישראל מגיעים לפעמים גם לקטוף אותה וכמובן כל השינוע וטיפול בה נעשה על ידי לקט ישראל.".
מתברר שגם המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה השפיעו על השוק החקלאי המקומי. מלאי ענק של גזר, סלק ופלפל שהיו מיועדים לייצוא למדינות אלו נתקע בבתי אריזה. "מדובר בסחורה ארוזה ואיכותית, אבל מדינת ישראל היא שוק קטן שלא זקוק לכ"כ הרבה סחורה. בלי לקט ישראל היא הייתה מגיעה להשמדה".
מהייטק לבית תמחוי
פרויקט נוסף של הארגון הוא הצלת מזון מבושל משירותי קייטרינג, מלונות וחברות עם חדר אוכל. מהעיר אילת בלבד, נאסף אוכל מבושל מ-19 מלונות שונים. שווי ערך ל-1,000 ארוחות ביום המועברות לבתי תמחוי באזור.
איך שומרים על איכות ובטיחות מזון של אוכל מבושל?
"יש לנו מערכת מאוד חזקה של בקרת איכות מכיוון שזה סוג המזון הרגיש ביותר שאנחנו מטפלים בו. בין היתר, אנחנו אוספים מזון מחברות הייטק או חברות מהתעשייה שיש להן קייטרינג או מסעדה. אנחנו אוספים רק את האוכל שנשאר במטבחים וצריכים להיות מאוד מדויקים בטווחי זמן לאיסוף: העובדים שלנו מגיעים בלבוש סניטרי, בשעה יעודה, בודקים טמפרטורה של אוכל ואוספים מזון מכלים שלהם לכלים שלנו. אנחנו שומרים על שרשרת החימום או הקירור של המזון בזמן ההובלה ותוך מקסימום שעתיים הוא צריך להיכנס להאב קירור לתהליך צינון מידיי. יש לנו בקרים שנמצאים בשטח ובודקים שהנהלים מתקיימים ושבטיחות המזון היא מקסימלית. אנחנו כל הזמן עושים עוד תיקונים אבל בסך הכל אני ישן מאוד רגוע בלילה".
הנזק הסביבתי והכלכלי של אובדן מזון: 80 אלף בריכות אולימפיות נשפכות לביוב כל שנה
ייצור מזון הוא תהליך בזבזני ומזהם. אנחנו משקיעים בו כי כולנו חייבים לאכול אך מה שאנחנו לא אוכלים עולה לנו בהפסד כלכלי של 3.4 מיליארד שקלים - נתון המהווה 11 אחוז מיוקר המחייה בישראל ומשקף את התשומות שמוקדשות לייצור מזון.
ממה נובעים ההפסדים? בזבוז מים לדוגמה. בתוצרת חקלאית מושמדת מושקעות כמויות מים השוות ל-80 אלף בריכות אולימפיות שנזרקות לים ולביוב מדי שנה. כל גידול דורש גם השקעת אנרגיה כמו חשמל ודלק לטרקטורים ומכונות חקלאיות שעובדים בשטח. גם שטח האדמה שמוקדש לגידולים חקלאים אחראי להפסדים. מדובר בשטחים שיש להם חלופות וגודלם הוא פי 20 מגודלה של העיר ת"א. וזה במדינה שיש בה מעט מאוד צל לנפש לפי ה-OECD ויכלה להקדיש את השטחים הללו לחורשות ונטיעת עצים.
הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2020 מראה גם שהנזק של אובדן מזון אחראי לייצור 6 אחוז מגזי החממה בישראל. חלקם מגיעים מהטמנה של מזון וריקבון שלו. בהסכם האקלים בגלזגו נקבע יעד להפחתה של 15 אחוז מגזי החממה עד שנת 2030. כלומר, הצלת כלל המזון המגיע להשמדה כבר מספקת כמחצית מיעד ההסכם. נכון להיום, לקט ישראל הוא הארגון המוביל לקידום אותו יעד סביבתי ונסמך כולו על תרומות.
"אנחנו משקיעים משאבים רבים בהעלאת המודעות לתזונה בריאה וקיימות באמצעות סדנאות שאנחנו מקיימים בקרב אוכלוסיות מוחלשות ובתי ספר ברחבי הארץ.
"ברור שפחמימה ממלאת יותר מקולורבי אבל אנחנו לא נותנים מזון שהוא לא בריא, או שאין לו ערכים תזונתיים. אנחנו לא רוצים שהמזון שאנחנו נותנים לאנשים יגרום להם לפתח מחלות כמו סכרת ומחלות כלי דם בעוד 20 שנה. זה הקו שאמור להנחות כל מי שעוזר לנזקקים".