אין. אין כמו בצק עלים. הוא זמין, הוא נגיש, הוא קל לתפעול והוא משמש למאפים מתוקים ומלוחים – מטארט טאטן ועד בורקסים לסוגיהם. קונים אותו קפוא בכל סופר או מכולת, ומפשירים 4 שעות בטמפ' החדר או לילה שלם במקרר. מכיוון שמדובר בבצק שלא אוהב חום (הוא ממיס את השומן שבפנים והופך אותו לנוזלי, דביק ומבאס) – בימים חמים מומלץ ללכת על אופציית המקרר.
הכנתו של בצק עלים בבית, למי שמתעניין, היא תהליך ארוך ומורכב: מכינים בצק, מורחים עליו כמות נכבדה של חמאה, מקפלים, מצננים, מרדדים – וחוזרים על הפעולה, עד שמתקבל בצק שמורכב למעשה שכבות שכבות, שביניהן חמאה (ולא מעט ממנה). מה שקורה באפייה הוא ששכבות הבצק נפרדות זו מזו ויוצרות מרקם קריספי ונעים לחיך – בערך כמו פילו, רק קצת פחות עדין והרבה יותר שמן.
לגנותו של הבצק הקפוא שבסופר ייאמר שהשומן שממנו הוא עשוי הוא שומן צמחי (מרגרינה) – מה שאמנם הופך אותו לפרווה, אך פוגם הן בטעמו והן בערכיו התזונתיים, הנמוכים ממילא (אין מה לעשות, בריאות היא לא הצד החזק של הבצק הזה).
מי שלא מעוניין להשתעבד לבצק ליום שלם אבל בכל זאת רוצה בצק איכותי יותר, על בסיס חמאה, מוזמן לקונדיטוריית לחמים בחשמונאים 99 תל אביב או ל"גאיה" של הקונדיטור הנס ברטלה, בגליס 9 (בניין סגולה 2000) פתח תקווה – שני מקומות מובחרים שמוכרים בצק עלים חמאתי נהדר.
משהנחתם את ידיכם על בצק עלים – לא משנה אם מופשר או טרי, מהסופר או פרי עמלכם – כל שנותר הוא למלא אותו בכל מה שעולה על דעתכם, לדחוף לתנור, ולקצור את המחמאות.