זה כבר כבר שנים שיש לנו פלנצ'ה בבית, ואנחנו אוהבים אותה מאוד מאוד. היא כבדה ורצינית וגם חתיכית למראה, והבעיה היחידה איתה (חוץ מזה שהיא שוקלת טון וחצי) היא שאנחנו כל הזמן נכווים ממנה (אנחנו יודעים שאנחנו סתומים, אבל מגלים לאט לאט שאנחנו לא לבד בזה), וגם שלמרות שהיא נראית לנו ענקית - בפועל מכניסים בה שתיים וחצי פרוסות של חציל ועוד חצי קישוא והופ - נגמר המקום. אז מן הון להון, בלי להגיד לה כלום - ניסינו פלנצ'ה אחרת.
בכמה מילים: הפלנצ'ה הדו צידית של נעמן נקראת בכלל "פלטת גריל" (יותר אטרקטיבי מ"פלנצ'ה" או פחות? אנחנו מתקשים להחליט), ויש לה כמה מאפיינים שהופכים אותה למבטיחה במיוחד: יש לה צד אחד עם פסים ואחד חלק, אז אפשר לגוון בשימושים, היא גדולה יחסית (26 על 38 ס"מ), כך ששלושה סטייקים נכנסים בה ביחד בכיף גדול, ושתי האטרקציות הגדולות ביותר: יש לה ידית שאפשר לחבר ולפרק והיא מגיעה עם פלטת במבוק. ולמה ההתלהבות הגדולה משתי אלה? ובכן, הידית חוסכת מאיתנו את הכוויות, שאנחנו אומנם מורגלים בהן אבל מוכנים בכיף לחיות בלעדיהן - וזה חתיכת דבר. במקום לנסות להזיז את הפלטה הלוהטת הזו ממקומה עם מגבת, או בימים של טיפשות מתפרצת אפילו עם השרוול - פשוט מחזיקים בידית. אותה ידית גם יכולה לשמש אתכם להעברת הפלנצ'ה לשולחן, ככה כמו שהיא, אם אתם בקטע של הגשה "אותנטית". וכאן נכנס לתמונה גם לוח הבמבוק, שמתאים לה בדיוק בגודל ויוצר חיץ בין הפלנצ'ה הלוהטת לבין השולחן. המחיר: 299 שקלים.
כבר נזהיר ש: זה יקר, זה כבד, זה תופס מקום. רוצה לומר, אם אתם מאוהבי הצלייה (ירקות, בשר, דגים, הכל הולך) זה דבר אחד, אבל אם אתם מאלה שסתם נהנים להצטייד בגאדג'טים למטבח, ואחר כך כבר תחליטו מה תעשו איתם - המוצר הזה, איך לומר, קצת פחות מתאים.
מעשה שהיה כך היה: היה זה יום שבו הדיאטה שלנו הייתה בתוקף, ולכן פרסנו שלל ירקות ונערכנו לצלות אותם על הפלנצ'ה (אגב, בצל ירוק על הפלנצ'ה זה שוס מטורף). הנחנו אותה על שתי להבות, אחת גדולה ואחת ענקית, חיממנו היטב, שימנו ממש קצת וסידרנו את הירקות. החשש הגדול שלנו, שהירקות שמעל הלהבה הנמוכה ייצאו מקופחים, התגלה כמיותר, ואומנם ערכנו קצת רוטציה על גבי המשטח, אבל בסך הכל כל חלקיו הניבו תוצאה טובה.
ביום אחר, שבו הדיאטה הייתה קצת פחות בתוקף, הצטיידנו בסטייק אנטרקוט שמנמן להפליא (ולמען האמת בשניים) וזרקנוהו על הפלנצ'ה הלוהטת. התוצאה הייתה מעולה - בשר עשוי כהלכה, עם צריבת פסים שדי בה כדי לעורר תיאבון, והקטע האקסטרה נחמד הוא שהנוזלים נקוו להם לפינה ייעודית על משטח הצלייה, כך שבניגוד למה שקורה לנו לא אחת עם סטייקים במחבת - הבשר לא התאדה בנוזלים של עצמו. בסיום העברנו את הפלנצ'ה לשולחן האוכל, הושבנו אותה על משטח הבמבוק וכל זה בלי כווייה אחת. בקיצור, הרגשנו שניצחנו את המערכת.
>> בפעם שעברה ניסינו יופי של מחבת
בשורה התחתונה: הפלנצ'ה הדו צידית של נעמן היא אחלה כלי עבודה למי שצלייתו אומנותו. היא מקילה על הבשלן את החיים איפה שהיא רק יכולה, ומניבה תוצרים טעימים וצלויים לעילא. ולגבי החיים בלי כוויות מיותרות - אנחנו חושבים שנוכל להתרגל לזה.