העולם נחלק, בגדול, לאלה שרוצים להכין גלידה אמיתית בבית ולאלה שלא, אבל גם אלה שרוצים להכין גלידה אמיתית בבית נחלקים לשתי קבוצות: אלה שמוכנים להתאמץ בשביל זה ואלה שפחות. רוב מכונות הגלידה הקיימות בשוק היום מכוונות לקבוצת האנשים שמוכנה להתאמץ בשביל להכין גלידה, והמאמץ פה הוא לאו דווקא בעבודה אלא בכסף ובפינוי מקום במקפיא. אז עכשיו נינג'ה, כמו נינג'ה, מנסה לערבל את השוק הזה, ועושה את זה לא רע בעזרת מכונת גלידה חדשה - ninja creami (1,349 שקל).

בכמה מילים: בעוד שהרוב המכריע של מכונות הגלידה מבוסס על מכל שמקפיאים היטב, ואז בעת הצורך מכניסים אליו בלילה ומפעילים למשהו כמו חצי שעה, הקרימי של נינג'ה הולכת הפוך: כאן לא מקפיאים את המכל אלא את התערובת שממנה מכינים גלידה, וכשהיא קפואה לחלוטין מעבירים אותה למכשיר ומפעילים לשתי דקות.

מכונת גלידה נינג'ה קרימי (צילום: צילום ביתי)
מכונת גלידה נינג'ה קרימי | צילום: צילום ביתי

היתרון המשמעותי של שיטת העבודה הזו הוא שאין צורך לפנות חצי מקפיא בשביל המכונה, ודי לפנות מקום זעיר מאוד, בגודל של כפיינט. החיסרון הוא שמכיוון שתערובת הגלידה צריכה לבלות לפחות 24 שעות במקפיא לפני שאפשר לעבוד איתה - ההכנה של הגלידה בנינג'ה מחייבת תכנון מוקדם, ובמידה מסוימת ניבוי מוקדם של החשק שיהיה לכם בעוד 24 שעות. הפתרון לזה, אומרים בחברה, הוא להקפיד שבכל רגע נתון יהיו לכם כמה מכלים עם תערובות מוכנות במקפיא (המכונה מגיעה עם 3 כאלה). הבעיה עם הפתרון היא שהם עצמם ממליצים לא לשמור את תערובות הגלידה במקרר ליותר משבועיים. 

אבל רגע, בואו נקפוץ לתוצאות בשטח.

גלידת פיסטוק ביתית (צילום: צילום ביתי)
גלידת הפיסטוק שהכנו בקרימי. טעימה למות, כבדה פצצות (אבל לא באשמת המכונה) | צילום: צילום ביתי

מעשה שהיה כך היה: ראשית ולפני הכל הכנו גלידת וניל פשוטה, הכי פשוטה שמוצעת בחוברת המתכונים שמגיעה עם המכשיר - כזאת שעשויה משמנת מתוקה, חלב, גבינת שמנת (!), סוכר ותמצית וניל. הקפאנו את התערובת 24 שעות כנדרש, הפעלנו שתי דקות ואומנם קיבלנו גלידה במרקם משגע, מהסוג שלא בקלות מגיעים אליו בבית. מה שכן, היא הייתה מתוקה ברמות קשות, ואיך נאמר - גם לא התהדרה בטעמים עמוקים של חלמונים ווניל אמיתי. לכן הניסיון השני שלנו היה של גלידת וניל ג'לאטו, שכוללת חלמונים ווניל אמיתי, ושם התוצאה אומנם הייתה איכותית בהרבה וטעימה להפליא. 

את הניסיון השלישי ערכנו בגזרת הסורבה - לפי מתכון לסורבה לימון שהופיע בחוברת. התוצאה הייתה מצוינת ממש! מתוקה וחמוצה ביחד, בדיוק מה שאנחנו מצפים מסורבה לימון, ובלי שום חומר משמר או זיפת אחר. אומנם אחרי הקפאה חוזרת היה צריך לתת לסורבה סיבוב נוסף של טחינה במכשיר (לסורבה וגם לגלידות האחרות), כי הוא קפא בחזרה למעין גוש, אבל אחרי הסיבוב הנוסף הוא חזר למצוינותו (אף שכן היה רך מעט יותר מבמקור).

ניסיון רביעי ערכנו עם גלידת שני המרכיבים שבחוברת. שני המרכיבים הם כמובן שמנת מתוקה וריבת חלב, ומכיוון שחשנו שהתוצאה עלולה לשעמם אותנו הוספנו להם כמה כפיות יפות של חמאת פיסטוק. כאן התוצאה הייתה שמנתית מדי (כן, יש דבר כזה) וכבדה מאוד, אבל אין לנו אלא את עצמנו להאשים. חמאת פיסטוק היא חמאה, כך שבעצם הוספתה גזרנו על הגלידה שלנו אחוזי שומן רבים מאוד מאוד. הטעם, שיהיה ברור, היה מדהים.

לניסיון החמישי והאחרון גייסנו טיפ שקראנו בקבוצת הפייסבוק רעבים ברעבך, שם דיווח מישהו שהכין גלידה במכונה החדשה של נינג'ה מ-4 מכלים של מעדן הגולן. מיד הצטיידנו ב-4 מעדני הגולן בטעם שוקולד מריר ורוקנו אותם למכל ההקפאה של הנינג'ה. חיכינו את 24 השעות הנדרשות, ומיד אחריהן הפעלנו את המכונה. מבחינה מרקמית הרגשנו שהיא מעט מתקשה עם התערובת, ואומנם נדרשו שני סיבובים עד שהמרקם היה לשביעות רצוננו (בואו, שני סיבובים זה 4 דקות, אין צורך להיות דרמטיים), והתוצאה הייתה מופלאה. גלידת מעדן הגולן שאנחנו בטוחים שלו היינו רשת גלידות היינו יכולים להטריף עליה שלל יפה של לקוחות.

גלידת מעדן הגולן (צילום: צילום ביתי)
גלידת מעדן הגולן. הברקה! | צילום: צילום ביתי

רק נזכיר ש: אם עד כה הפלגנו בשבחיה של הנינג'ה קרימי, את הפסקה הזאת נקדיש לבעיות שהתעוררו לנו בשימוש בה: הראשונה הוא עניין הצורך להיערך מראש, שדיברנו עליו קודם. לא תמיד אנחנו יודעים איזה טעם של גלידה נרצה להכין מחר. בעיה שנייה היא חוברת המתכונים. לא ברור איך חברה כמו נינג'ה, שהיא כל כך מקצועית ולוקחת את המוצרים שלה כל כך ברצינות, מוציאה שוב ושוב חוברות מרושלות, שנראה שאף עורך ישראלי לא עבר עליהן. חלב מלא, נגיד, הוא תרגום אחד לאחד של "whole milk" - מוצר שקיים בארצות הבית אבל בארץ לא. לא היה נדרש הרבה כדי לערוך את ההתאמות האלה, וחבל שזה לא נעשה. גם המתכונים עצמם משונים ולפעמים תמוהים (האם מישהו מכם נתקל פעם במנדרינות משומרות?). טוב היה אם היו מגייסים מתכונאי ישראלי ומציעים עוד מתכונים הגיוניים וקלים.

שתי הבעיות האחרונות והפרוזאיות הן 1. המחיר ו-2. המקום שהמכונה תופסת על השיש, שהוא לא מועט, כך שנדרשת צריכה משפחתית מסיבית של גלידה (או לחלופין מטבח גדול במיוחד) כדי לוודא שהעניין משתלם.  

לסיכום: נינג'ה קרימי מייצרת גלידה טובה מאוד. זאת המשימה שלה, והיא עומדת בה על הצד הטוב ביותר. אבל כפי שהתחלנו ואמרנו - לא כל מי שרוצה את היכולת לייצר גלידה בבית גם מוכן להתאמץ בשביל זה - בתכנון מראש, בהשקעה הכספית או בהקצאת המקום במטבח. אז תעשו עם עצמכם חושבים רגע, ותראו אם אתם משתייכים לקבוצה הנכונה. אם כן, תתחדשו, אתם עומדים ליהנות מגאדג'ט מצוין.