יש לנו מנהג בלתי חינוכי שכזה, לסור כל יום אחרי הגן לחנות הארטיקים השכונתית, ולבזבז בה כסף וקלוריות. לא ברור איך הוא השתרש כל כך עמוק, אבל היום, אם אנחנו רק מעיזים להציע שהפעם נלך ישר הביתה אנחנו מיד חוטפים כזה פרצוף חמוץ, שפשוט חייבים איזה ארטיק כדי להתמודד איתו.
>> בואו לפייסבוק שלנו? טעים שם
ואז התחילו הטילים. לא יודעת מה אתכם, אני כשמאיים לי ריחוף של ירי מעל הראש - לא מעוניינת להוציא את האף מהבית, גם לא למכולת ליד. למרבה השמחה, בדיוק בעיתוי המופתי הזה קיבלנו הביתה את יאמי - מכונת הסורבה הביתית של חברת הדס. עכשיו רק נשאלת השאלה: האם היא תצליח לנצח את הכוח המגנטי של חנות הארטיקים?
בכמה מילים: מכונת הסורבה החדשה יודעת לעשות רק דבר אחד: לקחת פרי קפוא ולהפוך אותו לסורבה. מכניסים את הפרי הנבחר לפיית המכונה, דוחסים אותו במדחס ונותנים לשלל הסכינים הפנימיים לעשות את שלהם, ולהנפיק החוצה סורבה טרי ובריא. מי שרוצה יכול לשלב בסורבה שלו גם קוביות יוגורט או שמנת קפואות, ולהפוך אותו לחלבי (תרתי משמע). במקרה כזה סביר להניח שגם תידרש איזושהי המתקה. המחיר: 299 שקלים ברשת קוק אנד בייק.
כבר נזהיר ש: בשביל לתפעל את המכונה בקלילות המשתמעת, צריך להיערך כיאות. זה אומר לא רק להקפיא פירות (ועדיף כמה שיותר בשלים), אלא להקפיא אותם בצורה כזו שיוכלו להיכנס אחר כך למדחס הצר למדי של היאמי. אנחנו נאבקנו ארוכות עם פרוסות המנגו הקפואות, שנדבקו לענבים הקפואים, שנדבקו לקוביות האפרסקים. לקח לנו כמה דקות טובות להצליח לנסר את כל היופי הזה לגודל המתאים, ולכן אנחנו מקדימים ומציעים לכם - הקפיאו את הפירות בתבניות קרח, או מצאו דרך אחרת לעשות שלא יהפכו לגוש אחד. הזהרה נוספת: שלא תזמינו עכשיו את כל החברים לערב סורבה ויין. המכונה קטנה, ומנפיקה כמות קטנה בזרם קטן, אז אנא.
עוד באוכל טוב:
מעשה שהיה כך היה: בעת האיסוף מהגן הודענו לילדים: היום אין ארטיק, ומיד כחכחנו בחגיגיות והכרזנו: מכינים גלידה בבית! הילדים לא זעמו, ובהחלט הסכימו לתת צ'אנס למכונה החדשה. בשלב המאבק עם גושי הפירות אמנם איבדנו אותם לטובת חוסר הסבלנות המאפיין בני שנתיים עד 20, אבל כשראו את נחשי הסורבה יוצאים מהמכונה ההתרגשות הייתה גדולה, וכל התסכול נעלם כלא היה.
אז מה הכנו? גלידת מנגו עם יוגורט - שהייתה בלתי מתוקה, אבל אחרי הוספה של סילאן הייתה מצוינת ממש; סורבה ענבים - שיצא מהמכונה מלא בחתיכות מעצבנות של קליפות, אבל אחרי סיבוב טחינה נוסף היה חלק וטעים, לפחות למבוגרים; וגלידת משמש ואפרסק, שהייתה מעט תפלה, אבל הסתדרה יופי עם רוטב שוקולד.
ולסיכום: כל מה שניסינו במכונת הסורבה יצא טעים, אם לא כשלעצמו אז בחיזוק של גורם ממתיק, והיה באמת פשוט להכנה. מה שכן, אם אתם מצפים לגלידת וניל עוגיות בסגנון בן אנד ג'ריס, מוטב שתרגיעו. הפלא של המכונה הזו הוא בהפיכת פרי קפוא לסורבה, אבל יש לזכור שעדיין מדובר בפרי. אבל אנחנו מה אכפת לנו, המטרה שלנו הושגה: הצלחנו להעביר אחר צהריים בלי יציאה מהבית, חצי דקה מהמקלט, ודי מרוצים מהחיים בסך הכל.