כל אחד חושב שאין כמו הדגים של אמא שלו, והאמת היא שכולם צודקים. אבל מה לעשות שאמא לא תמיד בסביבה כדי להכין לנו את הדג שאנחנו אוהבים מהבית. לכן החלטנו בתחנה לשלב מתכונים מכמה עולמות: אחד רגיל להמון שום בדג שלו, אחד להמון חריף, אחד אוהב שיש מלא נוזלים, בהשראת החריימה, ואחד מחפש דווקא את החמיצות.
אשר לדג עצמו, סיכמנו שאת שרביט ה"דג לשבת" ניתן למלך הדגים – הסלמון. הוא סלחני וחם, ובעיקר, הוא נותן תחושה של בית. בתחנה אנחנו לוקחים חתיכה קטנה של חלה, טובלים ברוטב, מועכים שן שום, מניחים חתיכת לימון, דג וקצת פלפל חריף – ומרביצים בכיף.
ההמלצה שלי היא להכין את התבשיל הזה לארוחת שבת. באמצע השבוע אני לא מאמין שיהיה לו אותו טעם.
סלמון ברוטב אדום ולימון כבוש
המרכיבים (4 מנות):
4 פילטים של סלמון (טרי או מופשר. על פרוסות סלמון אני פחות ממליץ, בגלל העצמות)
4 פלפלים אדומים חריפים
ראש שום שלם
זר כוסברה
5 לימונים כבושים (אפשר לקנות במעדנייה)
גמבה אדומה גדולה
2 עגבניות גדולות ובשלות
לתערובת התבלינים:
כף פפריקה מתוקה מרוקאית בשמן
חצי כפית כורכום
כפית מלח
חצי כוס שמן קנולה
אופן ההכנה:
1. חותכים את הגמבות לרצועות ואת העגבניות לפרוסות בעובי ס"מ. מקלפים את השום וקוצצים את הכוסברה.
2. מערבבים את כל התבלינים בקערה, מוסיפים את השמן ומערבבים היטב, עד שמתקבלת משחה הומוגנית ודי נוזלית.
3. שוטפים את הדג, ומסירים את העור, אם יש.
4. מפזרים בסיר נמוך ורחב (סוטאז') את רצועות הגמבה, העגבניות ושיני השום השלמות, ומוסיפים את הלימונים. מסדרים את הדגים וביניהם את הפלפלים החריפים, עד לכיסוי מלא של התחתית.
5. יוצקים פנימה את תערובת התבלינים והשמן שהכנו מראש, ומוסיפים מים פושרים עד גובה התבשיל.
6. מבשלים על אש בינונית-גבוהה ללא מכסה, עד שהנוזלים מצטמצמים. מוסיפים את הכוסברה. חשוב מאוד: אסור לערבב עם כף, אלא רק להרים את הסיר בזווית כך שהנוזלים יתפזרו.
7. מבשלים כ-20 דקות, מורידים את החום ובודקים שהנוזלים הצטמצמו לרוטב סמיך וטעים. אם לא נשארו מספיק נוזלים – מוסיפים מעט מים.