כשאתם חושבים על לחמית, מה הקונוטציה הראשונה שעולה לכם לראש? בריאות, כמובן. סיבים תזונתיים, תזונה מאוזנת, לפעמים אפילו דיאטה. אותו הדבר כשאנחנו חושבים על פריכיות מאורז מלא. אז היום אנחנו הולכים לגמול אתכם מהקונוטציות האלה, ולהחליף אותן בידיעה אמיתית של האיכויות של שני המוצרים: קרקר לחמית 5 דגנים ופריכיות אורז מלא.
זהירות, מרכיבים ממכרים לפניכם
כדיאטנית יצא לי לא מעט לשמוע את המשפט "אם זה טעים, זה בטח לא בריא". אז הרשו לי לנסח אותו מחדש: אם אתם לא מסוגלים להפסיק לאכול משהו, כדאי שתבחנו את רשימת המרכיבים שלו. שלושה מרכיבי מפתח בתעשיית המזון הם מלח, סוכר ושומן – כל אחד במנגנון האופייני לו גורם לנו לרצות עוד, כלומר יוצר התמכרות. מובן שהתעשייה תרצה לגרום לנו להתמכר למוצר, לחסל אותו מהר ולחזור לקנות ממנו עוד – אבל אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו לבריאות ולגזרה חטובה. אז בואו נראה אילו משני המוצרים, לחמית או פריכיות אורז, יעזור לנו להשיג את המטרה.
קרקר לחמית מכיל כ-40 קלוריות ליחידה, כך ששניים כאלו משתווים בערכם הקלורי לפרוסת לחם מקמח מלא. בהסתכלות על רשימת הרכיבים של לחמית 5 דגנים נמצא שאכן מדובר בקמחים מלאים (קמח חיטה מלא 66 אחוז ודגנים מלאים 16 אחוז), אבל מצד שני, לא קשה לאתר את המרכיבים שמקשים עלינו להוריד את היד מהחבילה: סוכר (סוכר, סירופ גלוקוז, סוכר קרמל), שומן (שמן צמחי, שומשום) ומלח (מסתבר שמדובר במוצר עתיר נתרן, שמכיל לא פחות מ-700 מ"ג נתרן ל-100 גרם!). והבעייתיות לא נגמרת כאן: מסתבר שאחד המרכיבים של המוצר הוא סולפיט, שעלול לגרום לאלרגיות, כאבי בטן, דפיקות לב, פריחה והפרעות קשב ואף לעורר התקפי אסתמה.
עוד באוכל טוב:
- איך מכינים חטיף צ'ואי בבית?
- הכי מתוק: עוגיות שוקולד עם סוכריות צבעוניות
- מנת היום: פסטה עם חזה עוף, ברוקולי ואפונה
נכון, הטעם נפלא והקלוריות מעטות – אבל המחיר, מסתבר, כבד מדי. בנוסף, אמנם שני קרקרים של לחמית שווים קלורית לפרוסת לחם מקמח מלא, אבל הנפח שלהם בקיבה לא משתווה לנפח של פרוסת לחם, ולכן פיזיולוגית לחם ישביע אותנו יותר, וגם לא ישאיר אותנו בכמיהה לעוד.
מי שמעוניין למזער נזקים מוזמן לנסות את לחמית הסובין-חיטה מלאה ללא תוספת סוכר ומלח, שאמנם חוסכת שניים מתוך שלושת המרכיבים הממכרים (280 מ"ג נתרן ל-100 גרם מוצר), ואולם המרכיב השלישי, השומן, נמצא גם נמצא, ובגרסה גרועה יותר: שם השומן הוא שומן צמחי, כלומר שומן טראנס הידוע לשמצה.
מהצד השני ניצבות פריכיות האורז המלא, שמתהדרות ברשימת רכיבים פשוטה: אורז מלא ומלח. יחידה מכילה כ-30 קלוריות, וב-100 גרם מוצר יש כ-240 מ"ג נתרן (אפילו פחות מהגרסה ללא תוספת מלח של הלחמית). מי שרוצה להוריד כל מרכיב התמכרותי יוכל לקנות את הפריכיות מאורז מלא ללא תוספת מלח (30 מ"ג נתרן ל-100 גרם). למעשה זו תהיה התנסות מעניינת לכל אחד – מיד תיווכחו שככל שרמת הנתרן יורדת כך עולה השליטה העצמית שלכם באכילת המוצר (אם כי, לפחות לדעתי, במקרה הזה היותר בריא הוא באמת פחות טעים). אז כן, הבחירה הבלתי מעורערת שלי היא פריכיות אורז. ואפילו לא צריך להרחיק לכת – גם הגרסה שמכילה מלח תהיה עדיפה על לחמית על סוגיה השונים.
ולפני סיום, עוד נקודה למחשבה: שימו לב איך גודל האריזה משפיע על הצריכה שלכם. במרבית אריזות הפריכיות יש 3 שקיות פנימיות שבכל אחת מהן 4 פריכיות (סך הכל 120 קלוריות), בעוד שבשקית פנימית של לחמית יש כ-10 יחידות. אנחנו נוהגים להגדיר את גודל האריזה כגודל המנה הראויה לאכילה, ולמצוא את עצמנו משאירים אריזה ריקה – לא משנה מה היה הגודל שלה – והנה לכם עוד סיבה להעדיף את הפריכיות.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ברשת הולמס פלייס