לפני כמה שנים נפל דבר בעולם הפסטה, ועלה הרעיון לבשל פסטה במים קרים - או ליתר דיוק, לא לחכות לרתיחה ולחמם את המים עם הפסטה כבר למן ההתחלה, במחבת ולא בסיר. היתרון ברור - זה חוסך זמן. הרי רוב הזמן בהכנת פסטה הולך על ציפייה למים שירתחו, וכאן גם שטח הפנים גדול יותר וגם כמות המים קטנה יותר. יתרון נוסף הוא שבשיטה הזאת הפסטה "שותה" כמעט את כל המים, ואין יותר מדי שאריות לשפוך בכיור.
למרות שאבי השיטה הוא הרולד מקגי, אדם שאנחנו מתייחסים לתובנות הבישול שלו מאוד ברצינות, לטריק הזה התייחסנו בחשדנות רבה, כפי שאנחנו מתייחסים לשיטות בזק שמעיזות להתייצב בעזות מצח שכזו מול מסורות בישול ארוכות שנים. מתי נרגענו באופן סופי? רק כשאנשי האתר המצוין Taste of Home נתנו את האישור הסופי.
פסטה במים קרים - איך זה עובד?
לוקחים מחבת גדולה ומניחים בתוכה 500 גרם פסטה וכפית של מלח. מוסיפים ליטר וחצי מים (או מים עד כמות של טיפה יותר מסנטימטר מעל הפסטה) ומדליקים להבה בינונית גבוהה. המים הקרים ישמרו שהפסטה לא תיבדק לעצמה. כשהמים מתחילים להעלות אדים (זה לוקח 2-3 דקות), מערבבים. ממשיכים לערבב מדי פעם (המים ירתחו בינתיים), ומסירים מהאש כשהפסטה מגיעה לרמת העשייה שרוצים. כל זה אמור לקחת גג 15 דקות.
שימו לב - לא בטוח שכל המים יתאדו, אבל אין לראות בכך דבר רע. השיטה תשאיר לכם בדיוק את מי הבישול שאתם זקוקים להם בשביל לעבות את הרוטב.
המסקנות
בגדול התשובה היא שכן, השיטה עובדת ומנפיקה יופי של פסטה, בהרבה פחות זמן. כך מדווחת הנסיינית, שבישלה זו לצד זו פסטה בשיטה הרגילה ופסטה בשיטת המחבת:
* זמן הבישול של הפסטה אומנם התקצר משמעותית. בעוד שבשיטת ההכנה הרגילה הפסטה הייתה מוכנה אחרי 22 דקות, בשיטת המחבת לקח לה 13 דקות להגיע למרקם מושלם.
* גם המרקם של הפסטה היה מוצלח יותר בשיטת המחבת. איכשהו כשמבשלים פסטה בהרבה מים רותחים קשה יותר לתפוס את הנקודה שבה היא במרקם הנכון, ונדרשות עוד ועוד טעימות. בשיטת המחבת - אחרי שהמים הצטמצמו באופן משמעותי (12-13 דקות) הפסטה הייתה מושלמת.
* גם משהו ביחס של המלח ושל המים נכון יותר בשיטת המחבת. ייתכן שפשוט כשמדובר בהמון מים הנטייה שלנו היא לא לשים מספיק מלח. במחבת זה לא קורה והיחס מדויק ונהדר.