אננס

אננס מיובא יהיה גדול יותר מאלה הישראליים, ירוק וללא עלים בקצה (אסור להכניס לארץ אננס עם עלים מחשש להימצאות מזיקים שעלולים להיכנס למדינה ולפגוע ביבול חקלאי).

אננס ישראלי יהיה קטן יותר, בצבע צהבהב-ירקרק ועם עלים בקצה. הוא יבשיל כמה ימים לאחר קטיף, בניגוד לאננס המיובא, שנקטף ירוק וייקח זמן רב יותר להבשיל. האננס הישראלי נחשב בהרבה מקרים לטעים יותר בזכות העובדה שאוכלים אותו בסמיכות לקטיף, ורמת בשלות גבוהה יותר לעומת האננס המיובא.

תפוחי פינק ליידי (צילום: אריק פיין, יחסי ציבור)
תפוחי פינק ליידי | צילום: אריק פיין, יחסי ציבור

תפוח פינק ליידי

תפוח פינק ליידי מיובא יהיה גדול יותר ומבריק יותר מהתפוח הישראלי. הסיבה לאותו ברק היא זיגוג התפוח בציפוי שעווה שמאריך את חיי המדף שלו, וגם בולט יותר מתפוחים לא מבריקים. לרוב, תפוח פינק ליידי מיובא יגיע עם מדבקה.

תפוח פינק ליידי ישראלי יהיה קטן יותר מהמיובא, צבעו ורדרד-ירקרק ולרוב ללא ציפוי שעווה. לרוב מחירו גם יהיה נמוך יותר משל המיובא ורוב הישראלים מעדיפים אותו בזכות הטריות.

אוכמניות ישראליות (צילום: אריק פיין, יחסי ציבור)
אוכמניות ישראליות | צילום: אריק פיין, יחסי ציבור

אוכמניות

אוכמניות מיובאות משווקות לרוב בסוף עונת האוכמניות הישראליות (ספטמבר עד פברואר). האוכמניות מגיעות ארוזות במארז סטנדרטי של 125 גרם ולפי חוק, יופיע על גבי האריזה שם היבואן. גודל האוכמניות משתנה.

אוכמניות ישראליות גדלות מסוף ינואר-תחילת פברואר ועד סוף ספטמבר. בישראל ישנם מספר מצומצם של מגדלי אוכמניות, שמתמחה בזנים ספציפיים מותאמים לאקלים הישראלי. בהתאם לכך, ההיצע הישראלי נמוך ביחס למדינות אחרות בעולם, ומחירם אכן גבוה מעט מזה של האוכמניות המיובאות. עם זאת, קיים גידול בייצור המקומי בשנים האחרונות (לאור הביקוש הגובר), שגם הוביל לירידת מחירים בענף.

עגבניות ישראליות (צילום: אריק פיין, יחסי ציבור)
עגבניות ישראליות | צילום: אריק פיין, יחסי ציבור

עגבניות

עגבניות מיובאות הן גדולות יותר, אדומות יותר ונטולות העוקץ (עלים), בדיוק מאותה סיבה כמו שהאננס מיובא מגיע ללא עלים: חשש מהכנסת מזיקים חדשים לארץ (לרוב מייבאים את העגבניות מטורקיה).

עגבניות ישראליות יכולות להגיע בשלל גדלים וברמות הבשלה שונות. לרוב, העגבניות הישראליות יהיו קטנות יותר מהמיובאות (והמהונדסות גנטית) ויהיה עליהן עוקץ ירוק (שמאריך את חיי המדף שלהם). העגבנייה הישראלית אהובה יותר ממקבילתה המיובאת בקרב הישראלים בזכות איכותה (חיי מדף ארוכים יותר) ובזכות טעמה.

שום ישראלי (צילום: אריק פיין, יחסי ציבור)
שום ישראלי | צילום: אריק פיין, יחסי ציבור

שום

שום מיובא לבן ובהיר מאוד לעומת הישראלי. הוא יגיע ללא שורשים, באריזה קטנה וסגורה של רביעיית ראשי שום, שיהיו קטנים ובגודל אחיד. לרוב, על פי חוק, יהיה מצוין על האריזה שהשום מיובא (הוא מהונדס גנטית, עם חומר מלבין שנותן לו את הצבע ולעיתים מכחיל בבישול).

שום ישראלי יגיע בתפזורת ובגדלים משתנים. הוא יכול להגיע כשום ירוק טרי (עם עלים) בחודשי אפריל-יוני בלבד, או כשום יבש בשאר חודשי השנה. נכון להיום, אין יבוא של שום ירוק טרי לארץ.

מבדיקה שערכנו במשק פיין, הציבור הישראלי ברובו מעדיף את השום הישראלי על פני השום המיובא בשל סיבה אחת עיקרית – טעמו. בשום הישראלי יש פי 9 כמות אליצין (מולקולה שמשפיעה על טעמו וסגולותיו הבריאותיות). כמו כן, מחירו של השום הישראלי זול יותר ממקבילו המיובא, כך שאם ניתנת האפשרות לצרכן לבחור – הוא יבחר בישראלי.

בצלים

בצלים מיובאים מגיעים ארוזים בשקים גדולים ובגודל אחיד: בינוני-קטן. קליפתם לרוב תהיה בצבע אחיד ויפה.

בצלים ישראליים יגיעו בשלל גדלים שונים, אין אחידות. הבצל המיובא מגיע בדרך כלל אחרי שיא עונת הבצל הישראלי (לבצל כאמור יש עונת גידול אחת בשנה, בדומה לשום) ונועד להוריד את מחירי הבצל הישראלי שעולים ככל שהמלאים הישראליים מתרוקנים. אף על פי כן, הבצל המיובא יהיה יקר יותר מהישראלי.

* משק פיין הוא האנגר שוק ענק של תוצרת חקלאית טרייה ומובחרת ישירות מהחקלאי לצרכן, ללא פערי תיווך.

חוצות שפיים, ימי א'-ה': 10:00-18:00, יום שישי וערבי חג: 9:00-15:00.