הגולשים הקבועים בוודאי כבר מודעים לחיבה העזה שאנו רוחשים לתפודים. בתוך ים האהבה הזה שמורה פינה חמה עבור תפוחי אדמה צלויים בתנור, כאלה שיוצאים קריספיים, לוהטים ומתובלים מבחוץ, ורכים כמו הלב שלנו מבפנים. הבעיה היחידה שיש לנו עם המאכל המופלא הזה הוא שהוא דורש זמן וסבלנות, שני משאבים שאין לנו הרבה מהם. ניסינו כבר עשרות מתכונים שהבטיחו לנו את התוצאה שאנחנו מבקשים בכלום זמן, אבל אנחנו כבר התבגרנו ויודעים: תפוחי אדמה צלויים כמו שצריך זה עניין של 45 דק' מינימום, ואל תמכרו לנו את השיטה של הבישול המוקדם, כי אנחנו בהחלט סופרים גם את הזמן שלו.
והנה, מצאנו עוד טיפ שמבטיח לנו בדיוק את מה שאנחנו רוצים לשמוע, אבל הפעם מדובר בטיפ מבוסס במיוחד (היישר מספר הבישול של דן קלוגר), שכולל מרכיב מפתיע שלא נתקלנו בו קודם בהקשר של תפוחי אדמה, והנה שוב יש לנו תקווה שזה אשכרה יכול לעבוד.
על מה אנחנו מדברים?
על חלבון ביצה. מסתבר שחלבון ביצה נותן לתפוחי האדמה מעטה קריספי מופלא, כזה שממש מתפצח בפה, וגם מדגיש את טעמי התיבול. והזמן בתנור? 15-20 דקות. מושלם.
ההמלצה היא להשתמש בתפוחי האדמה מהזן הקטן (גמדיים, בייבי, תפוחי אדמה למיקרוגל – איך שקוראים להם אצלכם), משום שמעטה החלבון עוטף אותם בצורה כזו שנוצר ציפוי מעט נפוח שבאמת מתפוצץ בפה, אבל אם אין לכם כאלה – כל תפוח אדמה יעבוד, פשוט תחתכו אותם לגודל אחיד. תאבדו את אפקט הפיצוץ, אבל זה עדיין יצא טוב. במהלך הצלייה המים מהחלבון יתאדו ותישאר שכבה עדינה, דקה ומתפצחת.
אז מה עושים?
מקציפים 2 חלבונים בעזרת מטרפה, עד לקבלת קצף, ללא נוזלים. מוסיפים את תפוחי האדמה השלמים והקטנים, או את הפלחים החתוכים, ועוטפים היטב בחלבון.
מעבירים למסננת כדי להיפטר מהחלבון המיותר, ואז מתבלים (החלבון ידגיש את טעמי התיבול): מלח, פלפל, רוזמרין, תימין ופטרוזיליה.
מניחים את תפוחי האדמה על נייר אפייה בתבנית, וזהו – לתנור. 15-20 דקות והם מוכנים. אושר.