כל מי שאי פעם גיגל את השאלה "איך לגרום לאבוקדו להבשיל" יודע שזו שאלה עם הרבה מאוד תשובות. הרשת מלאה בעצות ושיטות, כולן מבטיחות אבוקדו רך, אבל לא כולן מקיימות, וגם אלה שמקיימות – לא תמיד טובות. למשל: להניח אבוקדו על אדן חלון שמשי במיוחד? עובד, אבל לוקח כמה ימים טובים ולמי יש זמן. לחמם אבוקדו בתנור או במיקרוגל (נשבעים שזו שיטה קיימת)? מרכך את האבוקדו, אבל בקטע רע, תחסכו לעצמכם את עוגמת הנפש.
אבל יש דרך אחת, סופר פשוטה, שטוענת לכתר ונשבעת להיות האולטימטיבית. גם היא דורשת יומיים המתנה, אבל התוצאה שווה את זה: אבוקדו בשל, רך ומושלם, על טוסט או כגווקאמולי. כל מה שצריך זה שקית נייר וקצת קמח. אה, וגם אבוקדו לא בשל, כמובן.
אז מה עושים?
לוקחים שקית נייר וממלאים אותה בקמח עד לגובה של 5-7 סנטימטרים. על הקמח מניחים את האבוקדו, ומגלגלים את פתח שקית הנייר כך שהיא תישאר אטומה, באופן זה גז האתילן שנפלט מהאבוקדו וקשור לתהליך ההבשלה יישאר כלוא בשקית.
טיפ מוכר שרץ ברשת שנים מציע טריק דומה, רק שבשקית הנייר יש בננה במקום קמח. הבננה עצמה פולטת אתילן רב ולכן נוטים לשדך אותה לאבוקדואים לא בשלים, אבל לקמח יש יתרון משמעותי אחר: הוא סופג את הלחות מהאוויר שבשקית, ובכך מונע את התופעה הידועה והמתסכלת של אבוקדו שהופך מקשה לרקוב, בלי אף תחנת ביניים אכילה.
אבוקדו קשה מאוד אמור להתרכך בשקית הנייר בצורה מושלמת תוך 36 שעות, אבל אם נפלתם על אבוקדו קשה ועקשן במיוחד – תנו לו עוד 12. זה שווה את ההמתנה.
*כמדענים חובבים וחסרי השכלה בתחום היינו מנסים להכניס לשקית עם הקמח גם בננה, ומרוויחים גם את היובש וגם את האקסטרה אתילן. אבל זה כבר על אחריותכם.