מכירים את זה שכל סוג של מאכל מצריך שימוש בתפוח אדמה מזן אחר? כל מי שאי פעם הכין צ'יפס מתפודים לבנים וחטף קיטונות של בוז ממביני עניין יודע על מה אנחנו מדברים. ההתמצאות בין כל זני התפודים היא תורה של ממש, והאמת היא שאפילו אנחנו מרגישים שזה קצת גדול עלינו. לכן שמחנו מאוד לקבל את החלוקה הגסה שעשו לנו ב-tastingtable, שהיא בעצם כל התורה על רגל אחת: תפוחי האדמה, באופן הכי גס, נחלקים לעמילניים ושעוותיים.
תפודים בעלי תכולת עמילן גבוהה מתאימים יותר להכנת פירה או תפוחי אדמה אפויים, והם יותר נוטים להתפוררות (בצלייה אנחנו אוהבים את ההתפוררות הזאת, כי היא גורמת לתפודים לצאת פריכים יותר). הסוג השני הוא יציב יותר ומחזיק באופן יחסי את צורתו בעת בישול במים רותחים, מבלי להתפורר. אלה הזנים שנעדיף כשאנחנו מכינים, למשל, סלט תפוחי אדמה, ורוצים שהקוביות שלו יישארו יפות ומובחנות. באופן כללי, סלט תפוחי אדמה אוהב תפודים יציבים, שלא מתפוררים לעיסה גם לא בתוך הפה. מה שמוביל אותנו לעניין.
למה כדאי להוסיף חומץ למי הבישול של תפוחי אדמה?
בחרתם את התפוד הנכון? מצוין. עכשיו, אם אתם רוצים לוודא ששוליו יישארו יציבים ושלא יהפוך לעיסה - אתם מוזמנים להוסיף מעט חומץ למי הבישול של התפודים. כמה? שליש עד חצי כוס לכמות של שני ליטר מים, בערך. למה חומץ? לפי Eating Expired, החומץ עוזר ליצור קרום דק על השכבה החיצונית של תפוח האדמה, וזה שומר עליהם מפני התפרקות בעת הרתיחה. ואיזה חומץ לשים? זה כבר ממש לא משנה, כל חומץ יעבוד. ואם אתם פוחדים שתדבק בתפודים חמצמצות - אתם יכולים לשטוף אותם אחרי הבישול.