העולם טובע בפלסטיק. הוא נמצא בחופים, בשטחים הפתוחים, בחלקיקים קטנטנים שחודרים למים ולמזון, בהרי האשפה ואפילו באיים צפים באוקיינוס. אנחנו מייצרים עוד ועוד מהחומר המזיק הזה - למרות שעדיין אין לנו מערכת אפקטיבית לטיפול בו אחרי שהוא מסיים את תפקידו והופך לזבל.
השבוע יצאו כמה סניפים של שופרסל בפיילוט של מכירת פירות וירקות ארוזים בקופסאות פלסטיק. במקביל הוציא משרד החקלאות קול קורא המבקש לתמוך ברשתות שיווק המזון שימכרו פירות וירקות באריזות מותאמות, במטרה להאריך את חיי המדף שלהם ולצמצם באופן זה את בזבוז המזון. אלא שהמהלך הזה לא רק שלא יביא לפתרון המיוחל, גם תהיה לו השפעה הרסנית ביצירת בעיה אחרת ומטרידה - העלאת כמויות הפלסטיק.
אריזת פירות וירקות עשויה אומנם, בתנאים מסוימים, להאריך את חיי המוצר ובכך לתרום לצמצום בזבוז המזון - אלא שהדבר תלוי בחומר שממנו האריזה עשויה, בהתאמה לתוצרת הנארזת, בעיצוב ובתנאי האריזה מבחינת הלחות והטמפרטורה. כל אלו אינם מובטחים במהלכים המוצעים, ולכן אין ערובה לצמצום הבזבוז מעצם קיומה של האריזה. גם אם נניח שהאריזה מתאימה, ישנה סכנה שהאריזה הגדולה תגרום לצרכן לקנות יותר פריטים ממה שתכנן, ותביא להשלכה ולבזבוז עצום. וזאת בנוסף לעלייה הצפויה במחיר.
אבל הסכנה הגדולה ביותר של מהלך של אריזת ירקות היא העלייה העצומה הצפויה בכמות אריזות הפלסטיק, מוצר בעייתי מלכתחילה. העמידות של הפלסטיק, תכונה נהדרת בעת השימוש בו, יוצרת בעיה רצינית מאוד בסוף חייו: לחלק מהתרכובות יידרשו מאות שנים להתפרק, וחלקן, כמו הקלקר, לא יתפרקו לעולם. הפלסטיק מצטבר בטבע ומזהם מערכות אקולוגיות תוך כדי פגיעה בבעלי החיים. תרכובות מתוך הפלסטיק נוטות לזלוג למזון ומהוות סיכון בריאותי לאדם. ואם לא די בכך, המיקרו-פלסטיק, חלקיקים מגודל מיקרוסקופי ועד גודל של חצי ס"מ, מזהמים את האוקיינוסים וכבר נמצאים במי השתייה, המלח, הבירה, ואפילו בדבש!
מרכיב נוסף בבעיה הוא העובדה שמערכת ניהול הפסולת לא ערוכה לטפל בכמות האריזות שתציף את הפחים. היום אין יכולת לשימוש חוזר, מחזור אריזות פלסטיק או טיפול בהן - המדיניות היא חד משמעית להפחית את כמות האריזות מלכתחילה. בעולם המגמה של צמצום השימוש באריזות פלסטיק היא חזקה, ולעיתים הפלסטיק אפילו מוצא אל מחוץ לחוק. צרפת, למשל, אוסרת על אריזת פירות וירקות ומחייבת שימוש באריזות מתכלות, על פי התקן האירופי המחמיר.
לאורך כל שרשרת ייצור וצריכת המזון ישנם צעדים אפקטיביים לצמצום הבזבוז, שאינם קשורים לאריזות פלסטיק. רשתות השיווק אוחזות ברשימה של צעדים פשוטים לצמצום הבזבוז של תוצרת טרייה, כמו ניהול מלאי הדוק שתואם את הביקוש, צמצום שטח התצוגה והשפע המוגזם, שיפור תנאי האחסון וההובלה והעברת מידע לצרכנים בנושא הארכת חיי מזון. הצרכנים הפרטיים יסייעו במאבק בבזבוז המזון באמצעות קנייה מדודה, שמתאימה לצרכים האמיתיים, ואחסון המוצרים בבית בצורה שמאריכה את חיי המדף, בנוסף להימנעות משימוש בשקיות לאריזת הפירות והירקות ונשיאתם בשקית רב פעמית. על הרגולטור לאמץ מדיניות לאומית לצמצום בזבוז מזון, הכוללת הגדרת יעד ומדידה וגם עידוד תמריצים למגזר הפרטי. עליו לעודד פתרונות טכנולוגיים חדישים, ובהם פיתוח אריזות מחומרי גלם מתכלים, ולתת תמריצים להטמעתם.
כארגון שמוביל בשנים האחרונות מהלך מקיף לצמצום בזבוז מזון, אנחנו מברכים על פעילות המקדמת את הנושא - אבל מתנגדים באופן מוחלט למהלכים המוצעים. אריזות הפלסטיק אינן מספקות מענה לצורך לצמצם את בזבוז המזון, הן מסכנות את הצרכן בקנייה עודפת ובתשלום מחירים גבוהים יותר, מביאות לעלייה ניכרת בכמות הפלסטיק, מייצרות בעיה שהמדינה לא ערוכה לה ומסכנות בריאותית וסביבתית את הציבור כולו. כל זאת בעוד שקיימות חלופות רבות אחרון לפתרון בעיית בזבוז המזון, הכרוכות במדיניות, מודעות וחינוך, מתן אלטרנטיבות, פיתוחים טכנולוגיים, שינויי הרגלי צריכה ותמרוץ השוק - באופן שלא מייצר בעיות חמורות אחרות.
מיכל ביטרמן היא מנכ"לית וממייסדי The Natural Step ישראל (TNS ישראל). יום צמצום בזבוז מזון שיזם הארגון יתקיים ב-12 במרץ.