בשורה התחתונה, רובנו צמים ביום כיפור. האם רובנו דתיים? לא, לפחות עדיין לא. בתשעה באב, לשם הדוגמה, אנחנו הרבה פחות ששים למלא אחר הצו לחדול מאכילה. פשוט יש בו משהו, ביום כיפור, שעושה חשק לצום. אצל חלקנו זה מתוך התקווה שבכל זאת נצליח לכפר על איזה עוון-שניים, אצל אחרים סתם כי צום המוני הוא מדבק, או כי כיף לקום בבוקר עם בטן שטוחה, ולא מעט מאיתנו צמים בלי כל סיבה נראית לעין. פשוט כי זה מרגיש הדבר הנכון לעשות. הנימוק שאנחנו נותנים לעצמנו במקרים האלה הוא שצום הוא דבר בריא לגוף ולנפש, ואין תפאורה מתאימה מיום כיפור לממש אותו. עכשיו רק נשאר לבדוק מה באמת הצום עושה לנו - האם הוא עוזר לנו לרזות (ברור שלא)? האם הוא באמת עוזר "לנקות" את הגוף? ואולי מוטב לאמץ אותו כדרך פעולה יותר מפעם אחת בשנה?
צום הוא לא דרך יעילה להורדה במשקל
למרות שאנחנו לא אוכלים יום שלם, רוב מה שהגוף שלנו מאבד ביום הזה הוא נוזלים. המשקל שנשיל במשך הכיפור בדרך כלל יעלה לאחר שנחזור לאכול באופן נורמלי. בנוסף, אחרי שמדלגים על ארוחה, או במקרה הזה על כמה ארוחות, רוב האנשים נוטים לפצות את עצמם ולאכול הרבה יותר ממה שהיו אוכלים כרגיל. לא יעזור כלום, הורדה נכונה במשקל מחייבת אימוץ הרגלי אכילה נכונים ושמירה על אורח חיים פעיל.
יותר מזה, במהלך הצום, בכדי לשמור על רמות סוכר מאוזנות, רמות האינסולין יורדות והגוף מייצר סוכר ממאגרי הגליקוגן, שהוא סוג של רב-סוכר בכבד. כאשר מאגרי הגליקוגן נגמרים, הגוף מייצר סוכר מחומצות אמינו, כלומר - במהלך צום יום כיפור השומן לא יהיה המקור העיקרי לייצור אנרגיה על ידי הגוף. רק לאחר זמן ארוך יותר של צום הגוף ישתמש בפירוק חומצות שומן כמקור עיקרי לאנרגיה.
צום וניקוי הגוף מרעלים
פה יש ויכוח סוער. הדעה הרווחת בעולם המחקר היא שהצום לא עוזר בניקוי רעלים, וזאת מהסיבה הפשוטה שהגוף כבר עושה את זה על בסיס יומי דרך הכבד, שהוא מרכז ניקוי הרעלים של הגוף. גם הריאות, המעי הגס, הכליות, בלוטות הליפמה והעור נפטרים מטוקסינים כל הזמן.
מנגד, יש מומחים בעולם הרפואה שאינם מסכימים עם הקביעה הזו. ג'ואל פורמן, רופא ומחבר הספר "Eat to Live: The Revolutionary Plan for Fast and Sustained Weight Loss and Fasting and Eating for Health", טוען שגוף שאינו צורך את הנוטריינטים (חומרים מזינים) הנכונים לא מסוגל להיפטר מכל הטוקסינים שמצטברים בגוף. הוא מסביר שרוב האוכלוסייה באמריקה צורכת כמות גבוהה של מזון מעובד ומזון דל בפיטוכימיקלים ואנטיאוקסידנטים (הנמצאים בכמות גדולה בפירות וירקות), דבר המשפיע לרעה על הצטברות פסולת בתאים. פסולת זאת נקראת AGEs - advanced glycation end products והיא מובילה לטרשת עורקים, הזדקנות, סכרת ונזק לעצבים. פורמן טוען שבשילוב עם תזונה נכונה, צום יכול להיות פתרון להצטברות של הAGEs.
צום ובריאות הלב
"צום על בסיס קבוע יכול להיות טוב ללב שלך" - כך קבעה קבוצת רופאים מיוטה במחקר משנת 2011. החוקרים בחנו את הקשר שבין צומות תקופתיים לבין מחלות לב. במהלך המחקר הם ראיינו 200 מטופלים שעברו אנגיוגרפיה (בדיקה הקובעת האם לאדם יש מחלת לב וכלי דם). המטופלים נשאלו האם הם נוהגים לצום באופן קבוע, ולאחר מכן השוו את התשובות לתוצאות הבדיקה שקבעה האם יש להם מחלת לב. 90% מהאוכלוסייה שנבדקה הייתה מורמונים, שנוהגים לצום פעם בחודש ל-24 שעות. החוקרים מצאו שלנבדקים שנוהגים לצום יש 58% פחות סיכון ללקות במחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו שלא נוהגים לצום. החוקרים טענו שהממצאים מחזקים מחקר אחר שבוצע בשנת 2008 בכתב העת American Journal Of Cardiology, שכלל 448 נחקרים ומצא קשר דומה בין צום ומחלות לב.
מכיוון שהמורמונים נמנעים מאלכוהול, עישון וקפאין, עלתה הטענה שאלה הן הסיבות לסיכון הנמוך שלהם למחלות לב, ולאו דווקא הצום. בתגובה ניסה מחקר קטן יותר, שנערך על ידי אותה קבוצת חוקרים, להוכיח שהצום, ולא אורח החיים הבריא, הוא שמשפיע על בריאות הלב. המחקר בדק 30 אנשים שהתבקשו לצום 24 שעות ורק לשתות מים. הממצא המשמעותי ביותר היה עלייה בהורמון הגדילה לאחר הצום - פי 20 אצל גברים ופי 13 אצל נשים. הורמון זה מופרש על ידי הגוף בזמן רעב כבד כדי לשמור על מסת השריר הרזה. איך הוא עושה את זה? הורמון הגדילה מהווה טריגר להתחלה של פירוק תאי שומן, כלומר הוא מתנהג בצורה הפוכה לאינסולין. צמצום רקמת השומן מפחית עמידות לאינסולין (עמידות לאינסולין מהווה סיכון גדול מאוד להתפתחות סוכרת סוג 2). הצום מכניס את הגוף למצב של סטרס והגוף מגיב לסטרס הזה באמצעות מנגונונים שבטווח הארוך תורמים להורדת הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת.
צום כדרך חיים
אנשים רבים אימצו את הצום כדרך חיים ונוהגים לצום פעם או מספר פעמים בשבוע למטרה של הגבלה קלורית. התומכים בגישה זו מציינים כי נעשו מאות מחקרים על בעלי חיים שהראו שהגבלה קלורית תורמת לאריכות ימים. ואכן אי אפשר להתווכח עם העובדה שאכילה מופרזת והשמנה הפכו להיות גורמי סיכון למחלות רבות בעולם המודרני. עכשיו רק נשאלת השאלה: האם הצום הוא הדרך הנכונה להגביל קלוריות? במחקר קטן מ-2007 עקבו חוקרים אחר קבוצה של 10 אנשים עם BMI גבוה מ-30 (מצב של השמנה), שאכלו מספר ימים בשבוע רק 20% מהצריכה הקלוריות היומית הממוצעת שלהם. בשאר הימים הם יכלו לאכול כמה שרצו. לאחר 8 שבועות הם הורידו בממוצע 8% ממשקל גופם.
אנשים אלו פספסו את הנקודה העיקרית בירידה במשקל ושמירה על אורח חיים בריא: אכילה מסודרת של כל אבות המזון, הפחתה במזון שומני, אכילה מרובה של פירות וירקות, שתייה מוגברת של מים ופעילות גופנית. אם היו שומרים על עקרונות אלו סביר להניח שהיו מורידים במשקל בכל מקרה.
סיבות רפואיות לצום
ישנם מקרים שבהם הצום הוא חיוני, לפני ניתוח למשל. כאשר הגוף תחת הרדמה הנשימה אטית יותר ושינויים מתרחשים בו, כך שלא נרצה שהוא יתמודד באותו זמן עם עיכול מזון. הצום הוא חיוני גם לפני בדיקות דם מסוימות, למשל בדיקת רמות כולסטרול או סוכר בדם, כדי לתת תוצאות מדויקות יותר.
למרות הטיעונים בעד ונגד הצום, ניתן לומר שצום פעם או מספר פעמים בשנה לא יזיק לאנשים בריאים, ויכול אף לתרום לבריאותנו. אנשים חולים או כאלו הנוטלים תרופות, מוכרחים להתייעץ עם רופא לפני צום כדי לא להזיק לעצמם. לקראת צום יום כיפור המתקרב זכרו להתכונן כראוי לצום ולאכול נכון גם אחריו.
שיהיה לכולנו צום קל וגמר חתימה טובה!