אין הרבה דברים טעימים כמו לחם טרי שזה עתה יצא מהתנור, ואין דרך טובה יותר ללמוד על לחם מאשר להכין אותו לבד. יאמי!

לחם עשוי מבצק, שאותו מכינים מקמח, מים, שמרים וסוכר, מעורבבים יחד ואפויים. קמח, סוכר ומים אתם ודאי מכירים, אבל מה זה שמרים? ובכן, אלה למעשה פטריות, אבל ממש לא מהסוג ששמים בסלט. שמרים הם יצורים חד-תאיים קטנטנים, שחלקם מזיקים לבני אדם, אבל רובם שימושיים מאוד, במיוחד בהכנת מזון ומשקאות. יש שמרים שמגדלים במיוחד בשביל תעשיית המזון; אחרים גדלים באופן טבעי ונמצאים כמעט בכל מקום – בקרקע, על צמחים, על הגוף שלנו וגם בתוכו.

השמרים שבהם נשתמש כדי להכין את הלחם שלנו הם שמרים יבשים, שנקראים גם שמרים רדומים. זה לא אומר שהשמרים הלכו לישון, אלא שהם לא פעילים. בדומה לגוף שלנו, שיודע לצרוך מזון ולהפוך אותו לאנרגיה, גם השמרים גדלים ומשגשגים כש"מעירים" אותם בעזרת מים וסוכר.

ביאליס - התפחה של הבצק (צילום: חן שוקרון, mako אוכל)
איך מעירים שמרים? עם מים וסוכר | צילום: חן שוקרון, mako אוכל

שמתם לב פעם שיש בועות בתוך לחם? זו תוצאה של תהליך מעניין שמתרחש בזכות השמרים, ונקרא תסיסה. השמרים ניזונים מהסוכר בעזרת אנזימים, שהם חלבונים שמזרזים תגובות כימיות, כלומר שינויים שמתרחשים בחומרים ויוצרים חומרים חדשים. התגובות הכימיות הופכות את הסוכר לאלכוהול, ובתהליך נוצר גם גז בשם פחמן דו חמצני, שיוצר בתוך הבצק בועות זעירות. 

בעת הכנת לחם על שלביה – הוספת הנוזלים, הערבוב עם יתר המרכיבים והלישה – מתרחשים כמה וכמה תהליכים. אחד מהם הוא יצירת רשת של חלבוני גלוטן, שהיא האחראית למבנה הבצק ולגמישותו. תהליך נוסף הוא לכידת הפחמן הדו חמצני בתוך רשת החלבונים, וכתוצאה ממנה הבצק תופח. בזמן האפייה בתנור, החום מרחיב עוד יותר את הבועות והלחם ממשיך לתפוח. החום משמש גם לאידוי האלכוהול ורוב המים.

עכשיו, אחרי שהבנו איך נוצר הלחם, בואו נכין אותו!

לחם בשקית

ציוד וחומרים:

3 כוסות קמח לבן (אפשר להשתמש גם בקמחים אחרים)

3 כפות סוכר

30 גרם (3 כפות) שמרים יבשים 

כוס מים חמימים

כפית וחצי מלח

3 כפות שמן זית

שקית גדולה (ליטר או יותר) עם פס לסגירה חוזרת

הוראות הכנה:

1. מכניסים לתוך השקית כוס אחת של קמח, 3 כפות סוכר, 3 כפות שמרים וכוס מים חמימים. מוציאים את האוויר מתוך השקית, סוגרים אותה ומערבבים את תכולתה מבחוץ, כך שכל המרכיבים יתערבבו היטב. מניחים את השקית בצד במשך 10 עד 15 דקות.

2. פותחים את השקית ומוסיפים כוס קמח נוספת, כפית וחצי מלח ושמן זית. סוגרים את השקית ומערבבים שוב.

3. מוסיפים כוס קמח נוספת ושוב מערבבים היטב.

4. מוציאים את הבצק מהשקית ולשים אותו במשך כ-5 דקות מעל לנייר אפייה מכוסה קמח, כדי להפחית את הדביקות.

5. מחזירים את הבצק לשקית, ומניחים אותה במקום חמים למשך כחצי שעה.

6. מוציאים את הבצק מהשקית ולשים אותו פעם נוספת, כדי שבועות הגז ייעלמו. 

7. יוצרים צורה של כיכר לחם (או כל צורה אחרת לבחירתכם) ומניחים להתפחה אחרונה בתוך תבנית אפייה, למשך כחצי שעה נוספת.

8. מחממים תנור ל-180 מעלות (בעזרת מבוגר או מבוגרת אחראיים, כמובן). משמנים את פני הבצק, חורצים אותו ואופים במשך כ-25 דקות עד שמעטפת הבצק משחימה. 

9. מוציאים בזהירות את הלחם מהתנור. לאחר שהתקרר, אפשר לפרוס אותו ולטעום חתיכה, עם או בלי ממרחים. בתיאבון!

סרטון שמראה את מהלך ההכנה: 

>> לעוד מתכונים של מכון דוידסון לחינוך מדעי