"בדרך כלל מפוצץ פה ביום ראשון, אבל לא היה פה חתול. אני לא יודע אם זה בגלל העצרת והצירים שנסגרו, או שפשוט כולם מפחדים ונמצאים בטראומה", אומר יעקב מרציאנו ממאפיית מרציאנו. "מי שהגיעו היום היו עיתונאים, מהטלוויזיה הצרפתית והגרמנית ומהטיימס. העובדה שאני יכול לנהל שיחה ארוכה ביום ראשון ב-15:00 היא לא נורמלית בכלל".

אתרי עבריינים, פריז (צילום: Rrrainbow, Thinkstock)
הרחוב ריק, המסעדות שוממות | צילום: Rrrainbow, Thinkstock

מרציאנו, 37, יליד פריז, דובר עברית ומרבה לבקר בישראל. הוא שוקל בכובד ראש לעבור לישראל. "אנחנו באמת לא יודעים מה לעשות. אנחנו מבולבלים. חברים שלי שלא יודעים מילה בעברית עלו באחרונה לישראל בגלל המצב. אם לפני כחמש שנים עוד לא הרגשנו באזור שלנו את האנטישמיות והיא נשארה בפרוורים שהמשטרה לא מעזה להיכנס אליהם, כיום זה כבר נוגע בכל אחד ואחד מאתנו. זה כבר לא פיגוע בבית ספר בטולוז, אלא פיגוע בסופרמרקט שאני עורך בו את הקניות. אשתי בוכה, היא וחברות שלה לא רוצות לשלוח את הילדים לבית ספר. המנהלת שלחה לנו הודעה שתהיה הגנה של הצבא, כי מדובר בבית ספר יהודי, ושאנחנו חייבים להראות שאנחנו ממשיכים את החיים שלנו, אבל מדובר בחיים של הילדים שלנו. העניין הוא שבניגוד לישראלים, אנחנו לא רגילים לזה. גדלנו בעולם יפה ועכשיו אנחנו חיים בפחד".

למרות ההיענות הגדולה להשתתפות בעצרת המרכזית נגד הטרור בפריז אתמול, מרציאנו מספר כי הוא וחבריו לא מתרשמים: "מי שדיברתי אתו לא הולך, כי לא ברור שהמטרה של העצרת היא לצאת נגד האנטישמיות. לצרפתים לא מאוד מפריעה האנטישימיות, מה שמפריע להם זה שפגעו בחופש הביטוי שלהם בכך שפגעו בעיתון צרפתי. אני לא מאמין שממשלת צרפת באמת התעוררה. היו הפגנות שהמפגינים נשאו שלטים של של מוות ליהודים והממשלה לא הגיבה ולא אמרה כלום. זאת הרגשה נוראית. אנחנו מרגישים שממשלת צרפת לא מגינה עלינו. אנחנו לא ישנים בלילה וחושבים אם ואיך לבוא לישראל".

השף אייל שני, שפתח לפני יותר משנה סניף של מסעדת המזנון ברובע היהודי בפריז, מספר כי השותף שלו טס אתמול לעיר והוא מחכה לעדכונים. שני מבהיר כי אין בכוונתו לסגור את העסק. לדבריו, "ברגע זה יש שם שני עובדים ישראלים שמאוד רגילים למצבים כאלה והם מביטים על הצרפתים שהם חסרי אונים. בכל מקרה לא נשקול לסגור את המקום, חס וחלילה. לפעמים אני שומע חברים שלי מצרפת שאומרים שהם רוצים לעלות לישראל וחושב לעצמי שאולי הם יבואו לפה ואני אלך לשם. אבל בסופו של יום עובדה שאני פה, כי אני מאוד אוהב את המדינה".

במאפיית פלורנס קאן שבמרכז רחוב רוזייה החליטו לסגור את היום ב-14:00, כדי לאפשר לעובדים להשתתף בעצרת. גם העובדה שכמעט לא היו אנשים בוודאי עזרה להחלטה. פלורנס קאן, המפעילה את המאפייה זה 26 שנה, דוברת עברית בצורה חלקית. בניגוד למרציאנו, היא אופטימית וסבורה כי הרחוב שומם מכיוון שהאנשים התכוננו להגיע לעצרת. "כמובן שאנשים מפחדים, כי האזור כאן הוא יעד אסטרטגי לאירועי טירור, אבל זה לא חדש ולא מנע מאנשים להגיע לפה בעבר. הסכנה לא יותר גדולה עכשיו ממקודם, רק שעכשיו זה יצא לאור. תמיד חששנו מפיגוע. אנחנו מרגישים גזענות ושנאה כלפי יהודים, לפעמים יותר ולפעמים פחות, אבל זה תמיד ברקע. עם זאת, אנחנו לא שוקלים לחזור לישראל בשלב זה, לא בגלל אירועים כאלה נחזור לארץ, אלא אולי כשאפרוש".

הכתבה פורסמה במקור באתר The Marker

עוד באתר TheMarker:
>> כך תקנו תחפושות בזול
>> מזג האוויר משפיע על עסקי המזון

>> כל חדשות האוכל