עוגיות מזל הן סיניות, סופגניות צ'ורוס הן מדרום אמריקה ופאי תפוחים זה הקינוח הכי אמריקני שיש, לא? לא ממש. שלושת אלו חברים במועדון לא מאוד אקסקלוסיבי של מאכלים אותם התרגלנו לשייך באופן שגוי למקור לא נכון. רובנו למשל כבר יודעים היום שההמבורגר הגיע בכלל מהמבורג ובוודאי שלא מאמריקה, ושהגלגול הראשוני של הפיצה האיקונית לא התחיל אצל האיטלקים. אבל מה לגבי הקרואסון הכה צרפתי והקטשופ הכה אמריקני? קבלו כמה ניפוצי מיתוסים בחסות ההאפינגטון פוסט.

סלט קיסר (צילום: Lauri Patterson, Istock)
סלט קיסר. רגע, זה לא קשור ליוליוס? | צילום: Lauri Patterson, Istock

בואו לקרוא מה עוד טעים בפייסבוק שלנו

ארטישוק ירושלמי
כמה שאנחנו אוהבים שקוראים למשהו על שם בירתנו, הארטישוק הירושלמי לא קשור לא לירושלים ולא לארטישוק. אז מה הוא כן? השיוך של הירק ממשפת המורכבים לארטישוק, נובע מהפקעת שלו - שמאזכרת את הקוץ הקסום שהוא הארטישוק המקורי. השם ירושלים נובע בכלל משיבוש של "ג'ירוסלה" - חמנייה באיטלקית, עמה הוא חולק משפחה. 

סלט קיסר
סלט הקיסר שכולם חושבים שהוא איטלקי, מגיע בכלל ממקסיקו. הסלט נקרא על שם מי שהמציא אותו - צ'זרה (סיזר) קרדיני - שף איטלקי שעבד במקסיקו. קרדיני הכין את הסלט כשהיו לו חוסרים באספקה ופשוט הכין סלט מכל מה שמצא במטבח באותה העת. השם סיזר, כל כך נקלט בארה"ב עד שהאמריקנים בטוחים שאת שמו המלכותי קיבל הסלט בגלל שהוכן ליוליוס קיסר. זה, כמובן ממש לא נכון.

צ'יפס עמבה, בית הכוון (צילום: בועז לביא,  יחסי ציבור )
אז פרנץ' פרייז הם לא מצרפת? | צילום: בועז לביא, יחסי ציבור

צ'יפס
באנגלית, קוראים להם פרנץ' פרייז ורוב העולם בטוח שהם המוצאו בצרפת. כמה בטוח? עד כדי כך שבשנת 2003, רצה בית הנבחרים האמריקני לשנות את השם של הצ'יפס שהוגש בקפיטריית בית הנבחרים לפרידום פרייז לאור סכסוך עם ממשלת צרפת, רק על מנת להוציא את הקרדיט שניתן לצרפתים מהשם של המאכל האהוד. אבל, מקלות תפוחי האדמה המפתים שמטגנים פעמיים הגיעו למעשה מבלגיה.

יש לא מעט גרסאות לסיבה שהצ'יפס קיבלו את שמם. גרסה אחת גורסת שפרנץ' היא מילה המתארת צורת חיתוך של מקל ובעלת משמעות נוספת של ציפוי. אנקדוטה נחמדה אחרת מספרת על כך שבזמן מלחמת העולם הראשונה, החיילים האמריקנים ששמעו את הבלגים מדברים בצרפתית אחד עם השני, וקראו למקלות תפוחי האדמה הלוהטים שהם נהגו לאכול - פרנץ' פרייז. כך או כך, לצרפתים לא היה שום חלק בזה.   

עוד באוכל טוב 

פרנץ' טוסט
עוד מאכל שהוא ממש, אבל ממש לא צרפתי. המקור של הפרנץ' טוסט מגיע עד המאה הרביעית לספירה וישנו תיעוד של מנה זהה שהוגשה ברומא תחת השם "פאן דולסיס". אפילו הצרפתים לא טוענים שהפרנץ' טוסט ראוי להיחשב צרפתי וקוראים למנה בשם "לחם אבוד".

פרנץ' טוסט (צילום: kcline, Istock)
גם הפרנץ' טוסט עובד עלינו בעיניים | צילום: kcline, Istock

קרואסון

שוב הצרפתים האלה עושים שמות. הפעם, דווקא בהתייחסות למאכל הכי צרפתי שיש - הקרואסון. למרות שמו המפונפן והצרפתי, מאפה בצורת הקרואסון הופיע לראשונה במדינת המאפים הקלאסית - הלא היא אוסטריה, עוד במהלך המאה ה-17. במאה השמונה עשרה, המלכה מרי אנטואנט (שהייתה במקור בכלל וינאית), הביאה עמה את המאפה החמאתי לצרפת ומשם הכול היסטוריה.

קטשופ
מה יכול להיות יותר אמריקני מקטשופ? מסתבר שרוטב דגים. כך לפי מאמר משנת 2012, שמסביר כי המילה קטשופ משמעותה "רוטב דגים", בניב סיני מסוים נכון ללפני 500 שנים. עד היום המילה "טשופ" משמעותה רוטב בחלקים ניכרים בסין. הווריאציה הראשונית של הקטשופ בכלל לא כללה עגבניות אלא הייתה מורכבת מדגי אנשובי מותססים ומסין, התפשט הרוטב הלאה למערב. עם זאת, ההחלטה להוסיף לרוטב המקורי עגבניות, אולי כן הייתה אמריקנית במקורה - על כך יעיד מתכון של קטשופ עם עגבניות משנת 1812, שנכתב בפילדלפיה.

צ'ורוס (צילום: טינקסטוק)
צ'ורוס. הכי לא מאמריקה הדרומית | צילום: טינקסטוק

צ'ורוס

כל מי שחזר מטיול מדרום אמריקה מגלה את הצ'ורוס, אבל המאכל הזה בכלל לא הומצא באזור אמריקה הלטינית ועד היום ישנו ויכוח אם הצ'ורוס הגיעו מספרד או מפורטוגל. סיפור אחד גורס כי רועים ספרדים המציאו את המאכל כשהם ראו כמה קל לטגן מעל אש חיה בשטח. הם קראו למה שהם הכינו "צ'ורוס" על שם גזע הכבשים שהם רעו, שנקרא צ'ורה. וריאציה אחרת של הסיפור טוענת כי הצ'ורוס הומצאו על ידי מלחים פורטוגלים שהיו בסין וקיבלו השראה ממאפים דומים שראו. הם הביאו את הצ'ורוס עמם לפורטוגל, שנדד לספרד ומשם לאמריקה הלטינית.

פאי תפוחים
אין צימוד מילים שמסמל יותר אמריקנה דרומית מ"אפל פאי" ויחד עם ברביקיו ודייסת גריטס הוא אחד ממאכלי היסוד של דרום ארצות הברית. אבל מסתבר שכל עוד זה נוגע לעוגות פאי - דווקא לבריטים יש את הבכורה. הפאי הראשון שתועד היה בשנת 1675, שם הופיע מתכון לפאי דלעת, וחברנו פאי התפוחים, אוזכר במסמך היסטורי שנכתב על ידי המשורר הבריטי רוברט גרין.

פסטה (צילום: אסף אמברם, mako אוכל)
ספגטי כדורי בשר. שעטנז אמריקני-איטלקי | צילום: אסף אמברם, mako אוכל

עוגיות מזל
עוגיות מזל אמנם לא נפוצות בישראל כמו באמריקה, אבל גם כאן, ניתן להיתקל בהם רק כשזה נוגע למסעדות סיניות. עם זאת, המקור של העוגיות המקוריות הוא בכלל יפני, כך לפי סטודנט יפני שחיפש את מקורות העוגייה והגיע למסקנה שמדובר ביצירה יפנית עתיקת יומין. המפעל של עוגיות המזל שאיתר אותו סטודנט שוכן בסמוך לקיוטו שנים ארוכות וייצר עוגיות דומות מאוד לעוגיות המזל שאנחנו מכירים היום. הבעלים של אותו מפעל טען כי ניבוי עתידות על נייר ושתילה שלהם בתוך עוגיות וממתקים הוא מנהג נפוץ מאוד ביפן. ובכלל, עוגיות המזל אפילו לא מוגשות בסין, אז מאיפה הרעיון הזה הגיע אלינו?  

ספגטי עם כדורי בשר
כמו מאכלים רבים שהאמריקנים דאגו להפוך לשלהם, גם ספגטי עם כדורי בשר היא וריאציה אמריקנית למנה איטלקית, כך לפי הסמית'סוניאן. כדורי הבשר העצומים שמוגשים על הספגטי באמריקה שונים לחלוטין מכדורי הבשר האיטלקים הקטנים שלא מוגשים אף פעם מעל פסטה. האיטלקים בכלל אוכלים כדורי בשר ("פולפטה") כארוחה בפני עצמה או במרק, אבל כשהם היגרו בהמוניהם לאמריקה הם התחילו להכין כדורי בשר גדולים יותר ולשדך אותם לספגטי ורוטב עגבניות - וכך נוצרה המנה האיקונית. 

>> רוצים לאכול את ג'ניפר לורנס? כל חדשות האוכל שפספסתם השבוע