נשים את זה מיד על השולחן: אנחנו לא אנשים של אפליקציות מסוג טיק טוק. יהיו שיחשבו שאנחנו זקנים מיובשים, והם כנראה גם יצדקו, אבל הסירוב המתנשא שלנו לחטט בערימת השחת הזו הוא משהו שאנחנו גאים בו. עד מתי? עד שמישהו חושף אותנו למתכון מגניב שמצא בטיקטוק, כזה שבאמת שאי אפשר היה למצוא בשום מקום אחר, כי הוא צעיר ומהיר ובעיקר מגניב למות - ואז אנחנו משתתקים ומודים שבסדר, אולי היינו קצת קיצוניים.
דגני הבוקר בדמות פנקייקים קטנים היו הראשונים ששברו אותנו, ולא כי הם נראו לנו טעימים במיוחד (בואו, עד שתסיימו להכין את הפנקייקון האחרון, הראשון ישכח שאי פעם היה טרי), גם לא כי המתכון הזה לימד אותנו קיצור דרך שלא הכרנו (עלק קיצור דרך), אלא פשוט כי הוא היה ממש ממש מגניב. הוא נכנס לתודעה שלנו (ולזו של עוד כמה מאות מיליונים, אנחנו משערים), והתיישב שם. אפילו שהסיכוי שאי פעם ניכנס למטבח וניישם אותו נושק לכלום בפיתה.
אז אלה דגני הבוקר הפנקייקיים, אבל וואללה - לאוהבי האוכל מחכים עוד הרבה אוצרות בערימת השחת הזו. איזה כיף שמישהו חיטט בה בשבילכם?