חמש שנים מחיי נתתי למקדונלד'ס - את כל תקופת הנעורים שלי העברתי בין שמן רותח, רויאלים חריפים, ופצעונים שלא עזבו אותי עד היום בו עמדתי תחת חופה. נהניתי לעבוד שם, אהבתי, ואני עדיין אוהב ג'אנק פוד, אבל מהר מאוד מיציתי את כל התפריט במקום, ובהפסקות הצהריים שלי הסתפקתי בשילוב המוזר של סיגריות זולות, רעב טורדני ומשחקי סנייק בנוקיה 5110.

בואו לבקר אותנו בעמוד הפייסבוק שלנו

למזלי, זמן קצר אחרי שהתחלתי את הקריירה המבוזבזת שלי תחת עינו הבוחנת של רונלד מקדונלד, החליטו קברניטי הרשת להביא לישראל את הקציצה הצמחונית הראשונה. הימים היו ימי באג 2000, רגע אחרי המעבר למילניום הנוכחי, וטרנד הטבעונות להט רק בקומונות של פאצ'ה מאמא על חופי קוסטה ריקה, אבל אני שמחתי מאוד על הגיוון בתפריט. מאותו יום זה היה הדבר היחיד שאכלתי - לא הבנתי בדיוק מה אני אוכל, אבל זה היה טעים מאוד. אחרי תקופה קצרה התברר שרק אני חשבתי ככה, כי הקציצה נעלמה מהתפריט ולא חזרה עד היום. חבל.

השבוע, התבשרנו שיחד עם חזרתה לארץ, ברגר קינג עושה צעד ירוק לכיוון לקוחותיה הצמחונים, והחל מהיום ניתן למצוא בכל סניפי הרשת בתל אביב ובבאר שבע את הווג'י בורגר – קציצה שהיא בעצם שילוב של ירקות ועשבי תיבול, במעטפת פירורי לחם זהובים. 24 שעות אחרי קבלת הבשורה בדבר האפשרות שאזכה שוב לטעום את טעם הנעורים, התייצבתי בסניף הברגר קינג ברמת החייל עם התרגשות בפה ותקוות בלב.
השעה הייתה 11:45, הסניף היה ריק מאדם, ומבחינתי זה כבר היה סימן טוב - כל עובד פאסט פוד יודע שבשעות לחץ מכינים כמויות של מזון שנשמרות במגירות חימום לטובת תקתוק המשמרת (טיפ לחיים: תמיד תבקשו בשר חדש). 20 דקות עברו מהרגע בו שילמתי 23.90 על כריך הווג'י בלבד (ארוחה מלאה תעלה לכם 39.90), ועד שהגעתי למשרד הממוזג כדי להחזיר עטרה של חסה ליושנה.

כמו כל טעימה מקצועית, גם אני דאגתי לעצמי לכוס מים, ערימה של מפיות, וכל רוטב אפשרי שזרקו לי בתוך שקית הטייק אווי. בכל זאת, אם אני הולך לאכול כאן כישלון חרוץ - כדאי שיהיו לידי החברים הוותיקים, חרדל וקטשופ, שיעטפו את הקציצה המוזרה הזו באהבה.

ווג'י בורגר (צילום: ירון רוולסצ'י, mako אוכל)
פוטוגניות היא לא הצד החזק שלו. הווג'י ברגר | צילום: ירון רוולסצ'י, mako אוכל

עוד באוכל טוב:

שתי קציצות, שתי פרוסות עגבנייה, כמה עלי חסה, מיונז, גבינה צהובה ולחמנייה אובאלית ומקושטת בהמון שומשום חיכו לי בתוך השקית (טבעונים? בקשו את הכריך בלי רטבים וגבינה). כמו כל מנת מזון מהיר בעולם, גם זו שאני קיבלתי היתה רחוקה שנות אור מהתמונה המגרה שתפגשו בקרוב בכל שלט חוצות - הקציצות היו עייפות, אפורות ועצובות, ונראה שלמרות שהגעתי מוקדם ולא חיכיתי יותר מדי, הן לא טוגנו במקום וחיכו במגירות החימום. הירקות היו בסדר, הגבינה בוודאות הומסה במיקרו ורק הלחמנייה הצליחה לגרום לי בסופו של דבר לנגוס בכל הקונסטרוקציה הצמחונית הזאת עם חשש מסוים.

שלטי חוצות לחוד, ומציאות לחוד. צילום: יח

(שלטי חוצות לחוד, ומציאות לחוד. צילום: יח"צ)

ביס אחד הספיק לי כדי להבין שאת טעם הנעורים לא אזכה לפגוש בסיבוב הזה, ושני ביסים נוספים הבהירו לי שבפעם הבאה בה אתייצב בברגר קינג, אחזור לתפריט הקבוע שלי שכולל וופר פשוט וכמה טבעות בצל. כן, הווג'י הזה לא משהו. אחרי כמה ביסים נוספים החלטתי לפתוח את הקציצה כדי להבין מה אני אוכל, ואת מה שהסתתר בפנים אפשר להגדיר כמסיבת טבעול שיצאה משליטה: שעועית שחורה, גזר ועוד כמה ירוקים שהתאחדו להם יחד לעיסה מוזרה שצופתה בפירורי לחם. אוקי, זה נשמע הרבה יותר גרוע מאיך שזה באמת – אבל אם אתם קריניבורים חובבי ג'אנק פוד, אין לכם מה לחפש בתוך הלחמנייה הזו. אם אתם צמחונים שנקלעים לברגר קינג ולא רוצים לבאס את החברים הקרינוברים שלכם, הווג'י הזה הוא פתרון חמוד. לא יותר.

את מה שנשאר מהכריך הטבעתי בהמון חרדל ומיונז, ותקעתי בלי להסס. בכל זאת, השעה הייתה כבר 13:00, ובאמצע יום עבודה עם 39 מעלות בחוץ, כל מה שחשוב לך זה לאכול כדי לשבוע. כל השאר זה בונוס עם קטשופ.