לא ברור מה יש בסוכריות גומי שגורם לנו לחזור לימי הילדות, שבהם כל מה שרצינו היה ללעוס משהו טעים ולעלות למגלשה בלי תור. אולי אלו צבעי המאכל השמחים בשלל גווני הקשת ואולי אלו הדמויות החביבות שאנחנו בולעים. מכל מקום, סוכריות הגומי לבית כרמית מצליחות לגרום לנו להרגיש שוב בני שש.
נתחיל מזה שיש להן שלושה מוצרים חדשים בטעמים וצורות שונות: דולפינים בטעם פירות, דובונים בטעם פירות ובננות מסוכרות בטעם, ובכן, בננה עם סוכר. ניסינו את שני הראשונים וכעבור כ-20 דקות חיסלנו את שתי החבילות. כאב הבטן לא בושש לבוא, אבל היה שווה כל ביס. טעמן של שתי החבילות היה כאמור זהה – פירותי אך לא מתוק מדי. גם שומרי הכשרות יכולים ליהנות, כי הסוכריות כשרות בהשגחת בד"צ העדה החרדית. בשורה התחתונה: תענוג לעיניים ואחלה טעם בפה. רק שאולי בפעם הבאה, שווה לעשות הפסקות בין שקית אחת לשנייה. מחיר: 7.99 שקל לאריזה של 100 גרם.
וופלים ללא תוספת סוכר של "מנעמים"
בראיון ליאיר לפיד הודה פעם רפי גינת שעבורו הפינוק הגדול ביותר הוא לשבת מול הטלוויזיה ולחסל חבילת וופלים. נדמה שהוופלים החדשים של "מנעמים" בטעמי שוקולד, וניל ולימון פשוט נוצרו עבור גינת – שכמו רבים מאיתנו לא ממש נראה כאילו הוא זקוק דווקא לוופלים אבל אם הוא כבר חוטא בהם, לכאורה עדיף לו שייבחר באלו של מנעמים שהשיקו סדרה נטולת סוכר.
501 קלוריות בוופלים ללא סוכר
אבל מה? אפילו "חולה וופלים" מוצהר כמו גינת יתקשה להתמודד ולו עם וופלה אחת מהסדרה החדשה, לא כל שכן עם חבילה שלמה. הוופלים החדשים אינם טעימים, אפילו אם עושים להם את ההנחה של מוצרים ללא סוכר. ואם חשבתם ללכת עליהם בשביל הדיאטה – 501 הקלוריות למאה גרם (לא 51, 501!) יגרמו לכם לחשוב שוב.
כשהייתי חייל נחשבו הוופלים של "מנעמים" לאחרונים בהיררכיה, עקב טעמם הדל והמרקם השמנוני שלהם. ולמרות שבתחום הוופלים הרגילים עשתה החברה קפיצת דרך והשתפרה לאין ערוך, הסדרה המשולשת של מופחתי הסוכר מחזירה את המותג לימיו הפחות יפים, וחבל. בשורה התחתונה: לא אפילו אם אתם בקריז למתוק ואין בסביבה שום דבר אחר. מחיר: 6.90-8.90 ש"ח לאריזה של 180 גרם.
הדודות שנותנות פייט לעבאדי
עוגיות דודות
אין עוגייה או בורקס על המדפים שלא משווקים כתוצר של מתכון משפחתי עתיק יומין שהגיע מהסבא הבולגרי/ טורקי/ עיראקי של הדור הצעיר וחדור היוזמה, אשר טרח והביא את הפלא עד אלינו. גם עוגיות הדודות – מותג חדש על המדפים – הן איך לא, מורשת משפחתית שהיצרנים מואילים לחלוק עמנו. אבל בלי קשר לסיפור המסגרת המייגע מדובר בעוגיות מצוינות.
ואם עוגיות עבאדי הפכו לשם נרדף לעוגיות מזרחיות, ועל אף הניסיונות איש לא ממש הצליח להתחרות בהן, הנה באו הדודות, שלא ממש נושאות איתן בשורה של טעמים חדשים אבל מצליחות להציב לעבאדי תחרות הגונה. נפתח בעובדה שמדובר בגרסה יותר בריאה (הן נעשות רק על ידי שימוש בשמן זית כתית מעולה, ואינן מכילות חומרים משמרים או שומן טראנס), ונמשיך בעובדה שמדובר בוורסיה יותר מעודנת של העוגיות האהובות. עוגיות עבאדי של שנת 2009 אם תרצו.
בסדרה שלושה טעמים בינתיים - עוגיות שמן זית מקוריות – המקבילות של עבאדי רק דקיקות מהן והרבה פחות יבשות; עוגיות שורפות – עוגיות מזרחיות בשילוב פלפלים חריפים שאכן ניכרת בהן חריפות, אבל לא מהזן שיכול לגרום לכם להפסיק לאכול, אלא מהזן שיכול לגרום לכם לומר "שיואו, חריף, תביא עוד אחת". ועוגיות חומוס גרגרים – עוגיות מזרחיות בשילוב גרגרי חומוס קטנים וזיתים, שלא נטעמו.
לעוגיות של הדודות יש מקדם התמכרות גבוה במיוחד, בדומה לאלה של הדוד שלהן עבאדי. הן מתחסלות במהירות ולא מותירות יובש או שומניות בפה. אם לא נזהרים, אפשר בקלות למצוא את עצמך אחרי 10 דקות עם פירורי עוגיות בפה ושקית ריקה ומרשרשת ביד. בשורה התחתונה: עבאדי, מאחוריך. מחיר: אריזה בת 400 גרם 16.50 שקל.
