סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים עמדו עבור חובבי שוקולד ישראלים רבים בסימן שוקולד טורינו. בכל פעם שפינוק אמיתי היה מתבקש היה מגיע תורו של השוקולד האיכותי בעטיפה האדומה הבוהקת, שאומנם נקרא על שם העיר האיטלקית טורינו אך מקורו בכלל בשווייץ (עובדה שאנחנו שמים לב אליה רק היום, אז היינו עסוקים מדי בהתמוגגות וגלגול עיניים). רוכשים את הטורינו, מכניסים את הגליל השוקולדי לפה, ומתעלפים.
הכל היה טוב ויפה עד שיום בהיר אחד השוקולד האלוהי הזה נעלם לנו מהמדפים, והותיר אותנו עם קרובי משפחה שמזכירים אותו כמו רוזמרי (לא שיש לנו חלילה משהו נגדו) אך לא בדיוק מספקים את אותם טעמים מנחמים של טורינו. בקיצור, אם גם אתם - כמו ההמונים שמתדפקים על דלתנו מאז נחתה חבילת הטורינו אצלנו במשרד - מתחברים לזיכרונות שמעלה השוקולד המענג הזה, תשמחו לשמוע שבשעה טובה הוא עושה (סוף סוף!) קאמבק לישראל.
קבוצת חנויות המתוקים טסה שפועלת ברעננה, כפר סבא, אשדוד, וחולון החלה לייבא לאחרונה מחדש את הטורינו במגוון וריאציות, הפעם עם הלוגו באנגלית (זוכרים שפעם הלוגו היה בעברית?). תמצאו בה חפיסות טורינו בטעמים מריר, חלב ובלונד (הלא הוא הגרסה הקרמלית לשוקולד הלבן, במילוי של טראפלס) במחיר של 14.90 שקלים לאחת. מלבד החפיסות הגיעו לארץ גם בונבוניירות טורינו מהממות, בצורת גלילים כיפיים בטירוף שמזכירים במיוחד את המקור, שעולות 34.90 שקלים.
אבל הטעם, מה עם הטעם?
האמת היא שהיינו בטוחים שהזיכרון משטה בנו. שאין שום סיכוי שהשוקולד הזה, שטעמנו כשבאמת לא היה ממש למה להשוות אותו, ונדמה לנו אז כמתת האל, יעבור את החך שלנו היום, כשהוא מלומד ומלא יומרות. שגינו, ושמחנו מאוד שכך.
גלילי הטורינו (בגרסה הקלאסית של שוקולד החלב) הפיקו קריאות הנאה (שלא לומר הרבה מעבר לזה) מכל מי שהכניס אותם אל פיו. מסתבר שהשוקולד הזה לא רק מנגן על מיתרי הנוסטלגיה, אלא מהווה גם היום את אחת הנחמות המושלמות שניתן למצוא. שוקולד במרקם רך עם נוכחות נהדרת של טעמי אגוזי לוז, שלרגע אחד מעיף אותך החוצה מהחיים שלך לעולם מושלם, ואז מנחית אותך מעדנות חזרה.
לאחר מכן לא יכולנו להתאפק וטעמנו גם את טבליות הבלונדי. אחרי גרסת המקור נותרנו מעט מאוכזבים מהטעם הלבן, שהיה הרבה פחות עשיר, אף שעדיין, הוא היה מפנק, איכותי ומענג. טבליית השוקולד המריר כבר הייתה מושלמת: שוקולד מריר איכותי שמקיף מילוי טראפל ויוצר שילוב מרקמים מעולה, ושילוב טעמים פחות מתוק מיתר הגרסאות.
בשורה התחתונה: בניגוד לציפיות, הטעמים הנוסטלגיים הצליחו לא רק לעמוד בציפיות, אלא גם להלהיב אותנו מחדש. השוקולד האהוב עלינו מכולם היה זה שמגיע בגלילים ארוזים בנפרד, ומהווה את החטא הנהדר ביותר שיכול לעלות על הדעת.
ואגב, כמה נשמות טובות סיפרו לנו עכשיו שבבני ברק אפשר לקנות טורינו מאז ומעולם. חבל שהם לא אמרו את זה קודם, נגיד לפני 20 שנה.