היחסים שלנו עם הפתי בר החדש של אסם, בטעם פטל, התחילו ברגל שמאל. קיבלנו לידינו את החפיסה, התלהבנו עד עמקי נשמתנו מהוורדרדות הבוהקת של הביסקוויטים (תראו אותם, בצד שמאל) ואז הבנו שבכלל מדובר בציור, ולא באריזה שקופה שהביסקוויטים ניבטים ממנה. בדיעבד גילינו שמראה הפתיברונים הוורודים זהה לציור שעל העטיפה, אז למה ככה? לא ברור.
אז כן, אסם הוציאו מהדורה של ביסקוויטים ורודים, והם נורא נורא יפים. כל כך יפים, שישר מתחשק להכין מהם עוגת ביסקוויטים, ואולי אפילו לנסות לקרוא לה נפוליאון, כי יש מצב שזה יעבור. עד כדי כך הם מלאים הוד והדר. ואתם יודעים מה, לא משנה איך תצא עוגת הביסקוויטים - יחמיאו לכם עליה ברמות. פתי בר ורוד זה באמת מחזה מהמם.
אז עד כה סיכמנו: אריזה מרגיזה, מראה מרהיב. ומה בגזרת הטעם? ובכן, טעמם של הפתי בר החדשים אומנם ורוד להפליא - אבל לא באמת מזכיר פטל במאום, ואפילו לא מזכיר מיצים תעשייתיים או ממתקים בטעם פטל. מבט ברשימת המרכיבים העלה שלא במקרה תחושת הפטליות נעדרת: אין ברשימה ולו מרכיב אחד שקשור לעולם פירות היער. שום כלום. רוצה לומר, באותה המידה יכלו לטעון שמדובר בפתי בר בטעם תותים, קיסוס או חד קרן. כן שמחנו לראות שאת הצבע הוורוד מעניק להם סלק, ולא שום צבע מאכל מלאכותי פושע.
אבל מה שבאמת מעניין בטעמם של הפתי בר הוורודים הוא הדמיון שלו לממתק אחר שאנחנו מכירים. שעות ניסינו להיזכר לאן הטעם הזה לוקח אותנו - כי הוא לקח! באגרסיביות הוא לקח! - עד שלבסוף זה היכה בנו. במבה אדומה. יותר מכל דבר אחר, לפתי בר הוורודים יש טעם של במבה אדומה. האם זה לטובתם או לרעתם? אנחנו מתים על זה, אבל משאירים לכם להחליט.
13.90-14.90 שקלים לאריזה של 500 גרם (כן, זה יותר מהפתי בר הרגיל).