יצא איכשהו שהממתקים של קינדר מזוהים עם ילדים וטף. אולי זאת ביצת ההפתעה המהוללת, אולי כל הילדים הארים על האריזות, אבל די ברור שיש הסללה לקהל היעד. אבל עם כל הכבוד למיתוג קינדר כמוצר לילדים שמחים, אנחנו הרי לא מסוג האנשים שהולכים בתלם ועבורנו מוצרי קינדר המגוונים הם חטיף או קינוח לגיטימיים גם למי שכבר מזמן עברו את גיל שלושים.
למה כל ההקדמה הזאת? כי אין דרך אחרת להסביר את ההתרגשות האמיתית שאחזה בנו כשבטיול יומיומי וסתמי לחלוטין במכולת השכונתית, לפתע האריזה הכתומה-לבנה קרצה אלינו ממדף מקרר מוצרי החלב. שפשפנו את עינינו וראינו שזאת לא אשליה ושאכן חטיפי קינדר האהובים, קינדר פינגי וקינדר מילק-סלייס - אותם כבר הכרנו משיטוטים בסופרים בטיולים לחו"ל (כשעוד היה כזה דבר) - הגיעו לארץ ונמכרים בכל פינה עכשיו. שלא תטעו, מדובר במוצרים ותיקים, קינדר פינגי הושק בתחילת הניינטיז (1992), והמילק סלייס הושק עוד לפניו כבר ב-1978! אבל עכשיו בזכות שיתוף פעולה בין תנובה לחברת פררו, לראשונה בארץ יש מוצרי קינדר מצוננים.
כאמור, מדובר בחטיפי קינדר מהזן שדורש קירור (לא הקפאה). נתחיל בפייבוריט שלנו, פינגי: על פניו, הוא לא נראה שונה מאוד מידידתנו עוגת דליס, אבל הוא קצת יותר מעודן. קודם כל הוא צר יותר, ויש לו טעם מובחן מאוד של שוקולד מריר. אותה עוגת ספוג משמשת פה כתמיכה לציפוי השוקולד המריר ואינה משמעותית כמו בקינוחים אחרים. קרם החלב במרקם אוורירי שמזכיר מרשמלו וכולם ביחד יוצרים ביס מספק ומענג, ולא מתוק מדי.
החטיף השני הוא המילק-סלייס. גם פה הקרם החלבי אוורירי, אבל בניגוד לקרם של הפינגי, במילק-סלייס יש טעם לימוני שבעיקר מזכיר עוגת גבינה עם קצת לימון. עוגת הספוג פה כבר קצת יותר עבה, ולמרות שמתבקש לקרוא לה יבשושית, היא באה בול ואפילו לא חסר שוקולד בכל המכלול של החטיף.
בקיצור, בשעה טובה חטיפי קינדר המקוררים הגיעו, ואם נשמענו נלהבים מדי, לא נורא. יש מותגים ומוצרים מסוימים שמצליחים להוציא את זה מאיתנו וזה לגמרי אחד מהם.
פינגי ומילק-סלייס, קינדר. 4.90 שקלים ליחידה, 16.90 שקלים למארז רביעייה.