הקפה החדש של מקדונלד'ס
לא היה קל, למצוא מישהו שטעם את הקפה של מקדונלד'ס. רוב הנשאלים הגיבו בפליאה ואפילו עלבון, על המחשבה שייחסו להם חוסר אנינות שכזה. בסופו של דבר אותר איש יקר, באותה עת מילואימניק, שידע את הקפה החדש, והתרשמותו הייתה כזו:
בניגוד לנערי ההמבורגרים, שמתודרכים היטב על מלאכתם, דומה שנערי הקפה קיבלו הדרכה מינימלית, אם בכלל. הפולים דווקא בסדר, דיווח המילואימניק, אבל החלב המוקצף לוקה ברשלנות רבה (חלב חם ועליו שליכטה של קצף). מה שכן, מחירו של הקפה הזה בערך חמישית מהפוך של בית קפה קונבנציונאלי, ומכיוון שהוא לא פי 5 יותר גרוע – מבחינת value for money יש כאן אחלה דיל. אם הייתה איזה עוגייה ליד, היה אפילו יותר אחלה.
שורה תחתונה: כמו שהייתם מצפים מקפה של המבורגרייה.
מחיר: 2 שקלים לאוכלים במקדונלד'ס.
שוקולדים של לינדט
שוקולד של לינדט זה לא באמת משהו שצריך לטעום בשביל לדעת אם הוא טוב. הוא פשוט תמיד מעולה. ואמנם, גם החדשים בסדרת לינדור – כדורי השוקולד העשירים (60 אחוז מוצקי קקאו) וטבלאות השוקולד בטעמים השונים – לא אכזבו. מחצית מהטועמים העדיפו את כדורי השוקולד המריר האינטנסיביים-למדי, ומחציתם נדלקו דווקא על טבלת השוקולד-אגוזים, אבל איש לא התלונן על אף אחד מהטעמים.
הבעיה היחידה עם הלינדט החדשים אינה באשמתם, והיא בעיית האקלים. כשניסינו את השוקולד בטמפרטורת החדר הוא היא רך להחריד, על גבול הנוזל, וכשניסינו לצנן אותו במקרר הוא התקשה יתר על המידה (אף שנותר מצוין בטעמו).
שורה תחתונה: מעולה, כתמיד.
מחיר: 26 שקל לבונבוניירה (קופסה קטנה למדי), 14 שקלים לטבלה.
יין מבעבע רימונים
טוב, יותר משקה של כוסיות מזה אין, אבל מי אמר שזה דבר רע? הוורדי ספארקלטיני החדש, יין מבעבע עדין בתוספת תמצית רימונים, הוא דרך מצוינת להרים כוסית אם אתם אנשים שלא אוהבים אלכוהול, ואפילו סתם תוספת נעימה לארוחת ערב, לימים שבהם מתחשק שהיא תהיה קצת פחות שגרתית.
חוויית השתייה של הספארקלטיני מאוד מזכירה גזוז – בגלל המתיקות והטעם הפירותי – ואחוז האלכוהול כל כך נמוך (5 אחוז), שאפשר בכיף לא לשים לב שהוא שם. נכון, שמפניה זה לא, ואפילו לא קרוב, יותר בכיוון של משקה קל מחוזק – אבל זה כיף, וזה קליל וזה טעים, אז למה לא. עוד בסדרה: ורדי ספארקלטיני בטעמי תפוח ירוק ואפרסק, ויש גם אחד בטעם מנטה.
שורה תחתונה: קליל ונחמד, אם אין לכם יומרות אלכוהוליות.
מחיר: 26 שקלים.
פירות גוג'י
טוב, העניין עם הגוג'י הזה הוא קצת טריקי. הוא לא באמת מספיק טעים בשביל לאהוב אותו, אבל לא מספיק בלתי-טעים בשביל להתנזר ממנו, אם יש אמת בדיבור על סגולותיו הרפואיות. מדובר בפרי ממשפחת האוכמניות המשווק מיובש, שמראהו מזכיר חמוציות וטעמו לא מוכר במחוזותינו. אם חייבים להגדיר, אפשר לומר שהוא טיפה מזכיר דבלה (בעיקר במרקם), וגם קצת צימוקים (בטעם). המתיקות שלו מתונה, ויש בו מרירות מסוימת, שמעט מוציאה את החשק להמשיך ולאכול ממנו. ההמלצה היא לשלב אותו בתה, בגרנולה או ביוגורט.
אשר לסגולות הבריאותיות: הגוג'י מכיל רמות גבוהות של ויטמין C (פי 500 מתפוז!) ונוגדי חמצון, וכן עוד ויטמינים ומינרלים מלוא הטנא, וגם חלבון וסיבים. למעשה, הוא כנראה עד כדי כך בריא שנהוג להכתיר אותו כ"מזון על", ויש גופים (נעדרי אינטרס) הטוענים שהוא המזון העשיר ביותר בטבע. שקללנו את זה עם הטעם הרק-נחמד, הגענו ל-3 כוכבים וחצי.
שורה תחתונה: קצת טעים, מאוד מאוד בריא.
מחיר: 20 שקל למארז של 50 גרם.