יש הרבה דרכים לגלות שאתה זקן, אחת היותר פוגעניות שבהן היא להתלהב עד השמיים מהשקה מחודשת של נשיקולדה, ה-ממתק של ילדותך, ואז לגלות שכולם נועצים בך עיני עגל ומלחששים זה לזה "אבל מה זה נשיקולדה?". אז כן, הסיטואציה הזאת קרתה, יותר מפעם אחת, והיא גרמה לי להבין שהזקנה טבועה בי עמוק ממה שחשבתי, אבל לא גרמה לי להתלהב פחות מחזרתו של שוקולד נשיקולדה למדפים.
כשנדרשתי להסביר מה היה כל כך טוב בנשיקולדה, לא ידעתי מה התשובה. "זה מה שהיה" לא נשמע משכנע במיוחד, אבל ככל שהפכתי בזה הבנתי שכן, זה מה שהיה, ולכן את זה אהבנו, ולכן לזה כמהנו בכל השנים שחלפו מאז (למעט ביקור קצר לפני כמה שנים). בפועל היה מדובר בשוקולד רגיל שהגיע באריזה מרובעת ובכמה טעמים, קצת כמו ריטר ספורט אבל בגרסת הלבנט (כלומר, פחות מרציפן ושוקולד מריר 70 אחוז, יותר שוקולד חלב בלי כלום). לא היה שום דבר מיוחד להגיד עליו, אבל כשהיינו זקוקים לדבר מתיקה הוא תמיד היה שם בשבילנו, ותמיד בגודל שהוא קצת יותר מדי לאדם אחד אבל לא מספיק למשפחה שלמה, ולכן עשינו את מה שהיה צריך לעשות וחיסלנו אותו לבד.
אז עכשיו נשיקולדה חוזר, וליבותיהם הקמוטים של כל ילדי שנות השמונים הולכים להחסיר פעימה. אבל אי אפשר לסכם את האירוע בלי להתייחס לדבר עצמו, כלומר לשוקולד, ולבחון עד כמה – אם בכלל – הוא עומד במבחן הזמן, ולכן עשינו גם את זה.
שלושה טעמים יש במהדורה העדכנית של נשיקולדה: שוקולד חלב עם שברי אגוזי לוז, שוקולד חלב במילוי קרם נוגט ושוקולד חלב ולבן בשכבות. כבר מן ההיצע אפשר ללמוד שמשהו לכתוב עליו הביתה אין כאן, אבל מצד שני – מעולם לא היה. גם הטעימה העלתה שמדובר בשוקולד רגיל שברגילים: זה עם אגוזי הלוז היה רגיל ונחמד, ועורר בנו צער על השבביות של האגוזים (למיטב זכרוננו באייטיז הם היו שלמים); זה הממולא קרם נוגט היה רגיל ונחמד, והציע חוויה מסוימת של שילוב מרקמים, אבל לא בלי טעם לוואי של נסקפה עלית; ואילו זה שמשלב שוקולד חלב ושוקולד לבן היה רגיל ונחמד, והזכיר לנו איך פעם היינו מתלהבים משוקולד שמלמטה הוא חום ומלמעלה לבן, או להפך. יש לומר ששלושתם היו מתוקים באופן שהקשה עלינו להמשיך את היום, כלומר מאוד מאוד מתוקים, ומן הבחינה הזאת הנוגט אף התעלה על האחרים.
מה שכן הלהיב אותנו במהדורת נשיקולדה החדשה הוא המיני-נשיקולדות – מארזים של עשר אריזות נשיקולדה קטנות (בטעם אגוזי לוז או נוגט), שבניגוד לכל מה שאנחנו רגילים אליו בשוקולדים קטנים מגיעות בצורה ריבועית ולא מאורכת. מודים שמראה הריבועים הקטנים ריגש אותנו מאוד, בין השאר כי בהתחשב במתיקות היתרה של המוצר - זאת הכמות המתאימה לצרוך אותו.
אם אנחנו נדרשים לסכם, אל תצפו שנגיד לכם לא לקנות את הנשיקולדות מודל 2020. כל מי שהייתה לו ילדות חייב לעצמו את ההתרגשות הקטנה הזאת (בהנחה שהילדות הזאת הייתה בזמן הנכון, כמובן), אפילו שבסופה מחכה משהו שהוא, בינינו, פשוט שוקולד פרה.