המקרה: דייר בבניין ערך באופן קבוע מנגל ברכוש המשותף, מדובר במטרד עשן שכמובן הפריע לשאר דיירים בבניין.
מה נעשה? ברגע שמדובר באירוע קבוע, שחוזר על עצמו שוב ושוב-זהו מטרד. נציגות הבית פנו במכתב לדייר שגרם למטרד. לאחר שהוא לא נענתה לפנייתם נשלח מכתב מטעם יועץ משפטי וגם בו הוא התבקש להפסיק עם המטרד. לשמחתנו הדייר נענה לפנייתנו ולא נאלצנו לנקוט באמצעים דרסטיים יותר בבית משפט.
מה אפשר לעשות? חשוב קודם כל לבחון מה תדירות קיום המנגל ברכוש המשותף, אם מדובר בפעם או פעמיים בשנה לדוגמא ביום העצמאות או יום הולדת זה יוכל לעבור בשקט ובלי שינקטו צעדים כלשהם כלפי הדייר. כדי למנוע מקרים בהם הנושא הופך למטרד, מומלץ לקבל החלטה באסיפה כללית שתקבע האם יש איסור מוחלט לערוך מנגל בחצר המשותפת או שניתן לקיים פעם/בפעמיים בשנה. בנוסף ניתן לקבוע נקודה מסוימת בחצר המשותפת בה קיום המנגל פחות מפריע. בנוסף מומלץ לערוך שימוש במנגל גז ולא מנגל גחלים כי הוא פחות מטריד ומפריע לדיירים.
מה המוצא האחרון? המוצא האחרון במקרה זה הוא פנייה לבית משפט ובקשה לצו מניעה כנגד אותו דייר בעילה של מטרד.
רד מהגג
המקרה: שכן שגר בקומה העליונה החזיק ברשותו את המפתח לגג הבניין. הוא בנה סולם עם אפשרות עלייה לגג ובנה לעצמו פינת "זולה" קטנה, עם שטיחים, שולחן וספות, ממש תפס בעלות על הגג המשותף.
מה נעשה? נציגות הבית פנתה לדייר וביקשה ממנו שיפסיק ויפנה את השטח, והדייר הסכים. במידה ופנייה ישירה של נציגות הבית לא עוזרת, ניתן לפנות לסניף המקומי של האגודה לתרבות הדיור, והוא יפנה לדייר באמצעות מכתב. ובמידה וזה לא עוזר, יישלח מכתב נוסף מטעם יועץ משפטי.
מה אפשר לעשות? מפתחות הגג צריכות להיות אצל יושב ראש ועד הבית, או בהיעדרו אצל ממלא מקומו. מקרה כזה של השתלטות אחד הדיירים על הגג המשותף מהווה השגת גבול. בנוסף על הגג ישנם קולטים, אנטנות ויריעות ביטומניות (יריות לבידוד ואיטום הגג) הימצאות של דייר על גג הבניין ללא פיקוח או ידיעה של ועד הבית יכולה להביא לפגיעה ברכוש המשותף (המקרה הנפוץ ביותר הוא פגיעה ביריעות הביטומניות ובכך פגיעה באיטום הגג).
מה המוצא האחרון? גם במקרה זה המוצא האחרון הוא פנייה לבית המשפט ו/או למפקח בתביעה לסילוק יד, במקרה זה הסמכות מקבילה גם למפקח וגם לבית המשפט. חשוב לדעת שאם נגרם כאן נזק לרכוש המשותף בגג אז ניתן לתבוע גם תביעת נזיקין.
פה זה לא מחסן
המקרה: שכן אגרן, שאוגר כל דבר. לא רק מה שיש לו בבית אלא גם אוסף חפצים מכל מיני מקומות. חלק הוא שומר בבית הפרטי שלו וחלק ברכוש המשותף של הבניין; בחדר המדרגות, בכניסה לבניין, במחסן המשותף ובמקלט.
מה נעשה? בוצע הליך של גישור בין הצדדים לנסות להסביר וללבן את העניינים. בגלל שהליך זה נכשל היה צורך לערב את מחלקת הרווחה ואת מחלקת התברואה ברשות המקומית כדי להדריך את האיש גם במישור הרפואי וגם במישור המהותי.
מה אפשר לעשות? זאת תופעה לא פשוטה והרבה פעמים הקושי שזו בעיה שמטופלת ע"י מחלקת התברואה ברשות המקומית או מחלקת הרווחה. יש מקרים שמאוד מפריעים לדיירים (גם בגלל החוסר מקום אבל גם לעיתים בגלל ריחות לא נעימים) ורק ע"י טיפול רפואי בשכן אפשר לפתור את הבעיה.
מה המוצא האחרון? יש אפשרות לפנות את כל החפצים למחסן חיצוני אבל רק אחרי פנייה לדייר ובמועד בקשת החפצים יצטרך הדייר לשלם עבור האחסון.
די לעישון
המקרה: שכנים מעשנים במרפסת הבית שלהם מספר גדול מאוד של סיגריות באופן יומיומי וגם כשמגיעים אליהם אורחים הם באופן קבוע מעשנים במרפסת.
מה נעשה? שכן הגר בדירה מעליהם ולו ילדים קטנים, צילם ושלח לאגודה לתרבות הדיור תמונות של המאפרות המלאות עד אפס מקום בבדלי סיגריות. נשלח מכתב מטעם יועץ משפטי לשכן המעשן על מנת לחדול מהעישון או לעשן במקום שלא מטריד. ברגע שמדובר בכמות שהיא איננה סבירה של עישון (כל מקרה נבחן לגופו בבית משפט) זה מצב המהווה מטרד, האדם המעשן בעצם מונע מהשכן מעל ליהנות מהזכויות הקנייניות שלו.
מה אפשר לעשות? מותר לאדם לעשן במרפסת ביתו, אבל אסור לו לגרום לכך שהעשן יגרום נזק לשכן אחר. בד"כ עשן עולה למעלה ואם יש דייר מעליו שהדבר מפריע לו או מזיק לו כגון בעיות במערכת הנשימה או ילדים קטנים יכול הדבר להוות פגיעה. על הדייר הנפגע לפנות ישירות לשכן ובמידה הפנייה לא נענית, ניתן להתחיל הליך מול עורך דין. בשונה מהמקרים בהם מעשנים בחדר המדרגות כאן יש עניין גם של הדייר הפרטי וגם של נציגות הבית המשותף משום שחדר המדרגות הוא רכוש משותף.
מה המוצא האחרון? פנייה לבית המשפט בהליך של צו מניעה למניעת העישון ברכוש המשותף.
זאת חניה?
המקרה: בבניין לא הוקצו מספיק מקומות חניה לכל דיירי הבניין למרות שכל דייר קנה חניה בטאבו, לאחר הבנייה הקטינו את גודל החניות בצורה שתיצור חניה נוספת. אבל, נוצר מצב שבאופן קבוע דייר אחד נצמד עם רכבו לדייר אחר ומקשה על הכניסה והיציאה שלו מהחניה.
מה נעשה? ברמה הבין אישית- בין דייר אחד לאחר אין מה לעשות במקרה הזה. הבעיה לא יכולה להיפתר בפנייה ובקשה מהדייר.
מה אפשר לעשות? הקבלן טעה בתוכנית ולכאורה במקום מסוים הוא הניח 2 חניות כשבפועל אפשר להניח רק חניה אחת (וכתוצאה מכך היו צריכים לעבור הצרה של החניות) האפשרות היחידה שעומדת בפני הדייר היא לתבוע את הקבלן (כמובן אם לא חלפה תקופת ההתיישנות).
מה המוצא האחרון? פנייה לבית משפט. גם הדייר הפרטי וגם הנציגות יכולים לפנות כיון שהקבלן סיפק מספר חניות נמוך ממה שרשום בטאבו.
מקלט אימונים
המקרה: אחד מדיירי הבניין השתלט על המקלט ואחסן בו את כלי הנגינה הפרטיים שלו (גיטרה ומערכת תופים)
מה נעשה? חשוב לדעת שאין אפשרות לוועד הבית להחליט באופן עצמאי שהוא מוציא את הציוד וזורק אותו החוצה. במקרה הזה יש לתלות שלט בלובי הבניין ובמעלית המבקש לפנות את הציוד ממקלט הבניין תוך מספר ימים. במקרה הזה המקלט פונה על ידי הדייר כעבור שבוע.
מה אפשר לעשות? בשגרה, מומלץ שהמקלט יהיה סגור. המפתחות יהיו אצל יושב ראש וועד הבית או אצל ממלא מקומו בהיעדרו. בחירום, המקלט כל הזמן חייב להיות פתוח.
מה המוצא האחרון? אם הציוד לא היה מפונה מהמקלט עד התאריך שנקבע במכתב ועד הבית יכול לפנות את הציוד ולאחסן אותו על חשבונו, כאשר הדייר מגיע לדרוש את הציוד עליו לשלם גם עבור האחסון שלו. אם מדובר בחומרים פגי תוקף ניתן למכור אותן ולהחזיק את הכסף אצל הנציגות. אם מדובר בציוד אחר ניתן לעשות 2 דברים – (1) ניתן להחזיק את הציוד עד 7 שנים ולאחר מכן לזרוק כי חלפה תקופת ההתיישנות. (2) במידה וידועים הבעלים ניתן לפנות בהמליך משפטי בתביעה לתשלום דמי האחסון ובתביעה לצו עשה לקחת את הציוד.
הכותב הוא יועץ משפטי באגודה לתרבות הדיור