כשמדדי הבורסות מסביב לעולם צללו ביום שני, 9 במרץ, כפי שלא עשו מאז המשבר הפיננסי העולמי של 2008, איבדו חמש ענקיות הטכנולוגיה – אפל, אלפבית (חברת האם של גוגל), פייסבוק, מיקרוסופט ואמזון - לא פחות מ-320 מיליארד דולר במהלך שעות המסחר. אמזון, החברה שבראשה עומד האדם העשיר ביותר בעולם, איבדה באותו יום 5.3% מערכה וכשיום המסחר השחור משחור ננעל ב-4 אחר הצהריים, היו לג'ף בזוס 5.6 מיליארד דולר פחות מכפי שהיו לו ב-9 וחצי באותו בוקר. מלחיץ? לא במיוחד. למחרת, כששוקי המניות רשמו עלייה מסוימת, בזוס עדיין היה מופסד כמה מיליארדים טובים, אבל שוויו האישי התייצב על כ-117 מיליארד דולר. השבוע, מניית אמזון כבר התאוששה לגמרי ומתקרבת לשיא של כל הזמנים.
בדומה לטייקוני-על אחרים, חוסנו הכלכלי של בזוס אינו זה שעומד למבחן עכשיו, אלא מידת מוסריותו ומחויבותו למאבק במגפת הקורונה. ובשונה מטייקוני-על אחרים, לא נראה שהוא עומד בהצלחה במבחן הזה. כמה ימים לפני תחילת הטלטלה בשוק הוא מכר מניות של אמזון ב-3.4 מיליארד דולר (פעולה שצמצמה בצורה ניכרת את הפסדיו לאחר מכן וגרמה להרמת גבות); אחר כך פורסם כי אמזון מבקשת מהציבור לתרום לקרן מיוחדת שהקימה לטובת סיוע לעובדי הקבלן שלה שאין להם ביטוח רפואי (אולם החברה הבהירה מאוחר יותר כי היא לא מצפה לתרומות ותתרום בעצמה 25 מיליון דולר).
בשעה שמנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי הבטיח להקדיש כמעט שליש מהונו (מיליארד דולר) למאבק במגפה, ביל גייטס הקדיש את כל כולו למציאת חיסון (וגם ניבא את המגפה) ואפילו נשיא טיק טוק אלכס ז'ו הודיע שיקצה 250 מיליון דולר לפרויקטים הקשורים למלחמה בווירוס – ג'ף בזוס מפגר מאחור עם תרומה של 100 מיליון דולר לארגון שמספק מזון לאמריקאים עניים. 100 מיליון דולר הם פחות מ-0.1% מהונו. לא מזמן מישהו חישב ומצא שגם אם בזוס יחלק עשרת אלפים דולר מכיסו הפרטי לכל אחד מ-3.3 מיליון המובטלים החדשים בארה"ב (מאז מספרם עלה), עדיין יישארו לו בארנק לא פחות מ-80 מיליארד דולר.
האם האיש העשיר ביותר בעולם מתכוון לרתום את הונו האדיר כדי לסייע לעולם שרוכש את מוצריו בעת אחד מהמשברים העולמיים המשמעותיים ביותר בעת המודרנית? עדיין לא לגמרי ברור, אבל ההתגייסות המוחלטת של מיליארדרים בולטים אחרים מציגה אותו באור מגוחך, גם כשהוא מבטיח לארגון הבריאות העולמי להקדיש משאבי בינה מלאכותית בעלות של 20 מיליון דולר למשימות מדעיות ושימוש בשירותי השליחים שלה כדי לחלק ולאסוף בדיקות קורונה. המענה של ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס גברייזוס לפוסט של בזוס בחודש שעבר סיפק כמה רמזים לגבי ציפיותיו מהאיש העשיר בעולם ואולי אפילו לגבי האכזבה ממנו. "תודה לך ג'ף בזוס על שיחה טובה היום על הדרכים שבהן אמזון יכולה לסייע במלחמה בנגיף", הוא כתב בחשבון האינסטגרם שלו זמן קצר לאחר שבזוס העלה את הפוסט. "(אמזון תוכל לסייע) במיוחד בתחומי ניתוח מידע, בהאצת שרשרת האספקה של ציוד מיגון לצוותים רפואיים, בהגדלת מספר בדיקות הקורונה, בעזרה בחיזוק האתר שלנו, ותודה לך על כך שתשקול לסייע לקרן הסיוע שלנו".
בעוד שאי אפשר עדיין לדעת מה בזוס יעשה בהמשך והאם הוא יהפוך את אמזון ואת עצמו לכוחות משמעותיים במלחמה במגפה, קשה שלא לראות בפעולות שהוא עשה ובאלו שהוא לא עשה עד כה המשך טבעי לבחירות שהנחו את פעולותיו עד כה. העזרה שהוא הציע מבוססת מצד אחד על שימוש במידע מספרי כדי לכמת את המציאות תוך התייחסות לבני אדם כאל נמלים זעירות שניתן לנווט את התנהגותם ממעוף הציפור, ומצד שני על שימוש במשאבים הקיימים של אמזון כדי להשתלט על נתח שוק בתולי. ובאופן עמוק יותר, היקף וסוג העזרה שהוא הציע גם מדגיש את תפיסת העולם הבסיסית שלו כמאקרו-הומניסט: הוא אולי בעד המין האנושי, אבל גם במקביל נראה שהוא גם אדיש לגורלם של הפרטים שמרכיבים אותו. קצת כמו ההבדל בין פסיכולוגים לסוציולוגים, בזוס לא מתעניין באנשים, אלא בקבוצות של אנשים.
אמזון רוצה לגייס את המובטלים
ההיסטוריה של אמזון רצופה באינספור מקרים של יחס רע לעובדיה והיא ידועה לשמצה בנושא הזה לפחות שני עשורים. אמזון הרוויחה את המוניטין המחורבן שלה ביושר: מהתנגדות עיקשת לכל צורה של עבודה מאורגנת, פיקוח סטייל האח הגדול על הפיריון שלהם ודחיקתם לעבוד משמרות אינסופיות בתנאים קשים עד להתמוטטותם הפיזית, דרך תשלום משכורות נמוכות במיוחד, זלזול בבטיחותם וניסיון לחמוק מתשלומים שהיא מחויבת להם על פי חוק, ועד כינון תרבות ארגונית שנראה שאינה מסוגלת להפסיק להפיק מעצמה גילויי התעללות והשפלה. המקרים הללו הזינו כתבות, תחקירים, ספרים וסרטים דוקומנטריים למכביר והקימו על אמזון ארגוני עובדים ומחוקקים ברחבי העולם. בארה"ב אפילו פנו אל בזוס באופן אישי מחוקקים משתי המפלגות ודרשו ממנו להתערב בנעשה במחסניו ומתקניו.
בינתיים, למגפה יש אפקט חיובי על עסקיה של אמזון. היקף הצריכה הכללי יורד אמנם לאור חוסר הביטחון הכלכלי והחשש מהעתיד, אבל אנשים כבר לא יוצאים מהבית והמשמעות היא שההתמכרות האמריקאית למשלוחים מאמזון רק מחמירה בימים אלו – על חשבון החנויות הפיזיות והעסקים הקטנים. כדי לספק את הדרישה הגואה בשוק אמזון צריכה עובדים שידחסו דברים לקופסאות, ומשום כך – בדיוק בעת שכמה מיליוני עובדים אמריקאים חדשים הצטרפו למעגל האבטלה במדינה – הודיעה אמזון כי היא מחפשת בדחיפות לפחות מ-100 אלף עובדים חדשים.
ג'יי קארני, אחד מסגני הנשיא בחברה, הגיב בחיוך שבע רצון כשהוא נשאל בראיון בסי-אן-אן אם לדעתו אמזון הפכה לשירות ציבורי חיוני שאנשים פשוט לא יכולים בלעדיו. "זה מרגיש שאנחנו נחוצים למיליונים רבים של אמריקאים שנסמכים על השירות של אמזון כדי שיביא אל מפתן דלתם דברים שבימים רגילים הם היו רוכשים בחנות פיזית. אמזון היא חנות מקוונת ובימי שגרה מסחר מקוון מהווה כ-10% מהכל הרכישות מחנויות, אבל עכשיו החנויות סגורות ואנשים מסתמכים על משלוחים יותר מאי פעם בעבר. העובדים שלנו הם גיבורים שעובדים קשה במשך שעות ארוכות כדי לספק את הדרישה העצומה!".
עובדי אמזון או החברות שבבעלותה (למשל 91 אלף עובדי רשת המרכולים היוקרתית הול פודס שחשופים למחלה יותר מאחרים) לא בהכרח רואים בעצמם גיבורים, אבל בטוח שחלקם לפחות מרגישים שהם נשלחו לקרב בלי הגנה מספקת. הדיווחים על עובדים שחלו וממשיכים להגיע לעבודה רק מתרבים מאז שבסוף מרץ ארגן סגן מנהל מתקן לוגיסטי גדול של אמזון בסטטן איילנד שבניו יורק שביתה במחאה על כך שהנהלת החברה החליטה להמשיך להפעיל את המתקן למרות שבין חמישה לשבעה מעובדיו נדבקו בנגיף. סגן המנהל, כריסטיאן סמולס שמו, אמר שהתריע בפני הנהלת המתקן כי מספר העובדים הגבוה בו הופך אותו לכר פורה להפצת הנגיף, אולם לטענתו המדיניות עד כה הסתכמה בהצבת עובד שמודד את חומם של העובדים המגיעים למתקן ובעידודם של העובדים החוששים שנחשפו לאלו שחלו להמשיך ולהגיע לעבודה עד שיקבלו תוצאות חיוביות מבדיקות הקורונה שעשו.
דובר של החברה אמר בהצהרה כי "שלומם ובריאותם של עובדי אמזון נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו", אך באותה נשימה לא שכח לציין כי אמזון מאמינה כי "תקשורת ישירה היא הדרך הטובה ביותר לקבל משוב, והצוותים שלנו במקום דואגים לשוחח עם העובדים, לשמוע את שאלותיהם ולדון באפשרויות שעומדות בפנינו בסביבה הנתונה לשינויים תכופים". במלים אחרות: "אתם יכולים לדאוג אבל לא נסבול שביתות ולחץ בתקשורת". מיד לאחר מכן סמולס פוטר בטענה שהוא נחשף לחולה קורונה וסיכן את בריאותם של עובדים אחרים בכך שקרא להם להפגין ולשבות. לפחות בהקשר של היחס שלה לעובדיה, עושה רושם שהמגפה לא שינתה דבר בצורת ההתנהלות של אמזון.
האיש שאהב רגולציה מגיע לוושינגטון
כדי להבין טוב יותר את בזוס צריך לחזור לאלברקרקי שבניו מקסיקו, שבה הוא נולד בינואר 1964 כג'ף יורגנסן. אמו הייתה אז תלמידת תיכון בת 17 ואביו היה מוכר בחנות אופניים. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שאמו התגרשה מאביו והכירה מהגר קובני בשם מיגל בזוס, השניים התחתנו ומיגל אימץ את ג'ף שקיבל את שם משפחתו.
בשנות ילדותו, חיה משפחת בזוס ביוסטון שבה עבד מיגל כמהנדס בחברת הנפט אקסון. בתום כיתה ו', עברה המשפחה למיאמי. כמתבגר, בזוס הפגין עניין רב בחקר החלל ובמחשבים ונטיות טכנולוגיות שהתבטאו בין השאר בבניית מערכת אזעקה שתרתיע את אחיו מלהיכנס לחדרו. הוא עבד בשכר מינימום במקדונלד'ס ובמקביל למד בתוכנית אקדמית למדעים באוניברסיטת פלורידה. בנאום שנשא עם סיום הלימודים לימודיו בתיכון בהצטיינות יוצאת דופן גם ברמה הארצית (הוא עדיין נוהג לשאול את בני שיחו כמה הם קיבלו ב-SAT, המקבילה האמריקאית לפסיכומטרי שלנו), הוא הצהיר שחלומו הוא ליישב את החלל ולהפוך את כדור הארץ "לפארק לאומי ענק". כפי שנראה בהמשך, בזוס היה רציני מאוד לגבי כוונותיו.
לאחר שסיים את בהצטיינות יתרה את לימודיו בהנדסת חשמל ומדעי המחשב בפרינסטון ב-1986, הוא עבד תקופה קצרה בסטארט-אפ בתחום הפיננסים, התקדם יפה ועבר לאחר שנתיים לתחום הבנקאות שממנו עבר כעבור שנתיים נוספות לעבוד בקרן גידור שהתמתחה במודלזציה מתמטית. במהלך ארבע השנים שלו בקרן מונה בזוס מונה לסגן נשיא בכיר שלה כשהוא בן 30 בלבד, אבל חשוב מכך – התוודע לאינטרנט שהיה בחיתוליו.
אחרי מחקר שוק מקיף החליט בזוס שהמוצר שהוא צריך למכור דרך האינטרנט הוא ספרים, התפטר מהעבודה המכניסה, נכנס לאוטו עם אשתו וחצה את ארה"ב מניו ירק לסיאטל כדי להקים בה את אמזון. על פי האגדה, התוכנית העסקית למה שהפכה להיות חנות הספרים הגדולה בעולם, החנות הגדולה בעולם, התאגיד רב הזרועות שעוסק במחשוב ענן, בינה מלאכותית, חקר החלל, בידור ועוד אינספור תחומים, נכתבה במהלך הנסיעה הזאת.
ההיסטוריה של הצמיחה המסחררת של אמזון סופרה כבר אינספור פעמים, אבל שווה להתעכב על כמה רגעים, תחומי עניין ופרקטיקות מרכזיות. הרגע הראשון הזה שבמבט לאחור ניבא היטב את העתיד לבוא, הגיע ממש מזמן: לפני שבזוס החליט שהחברה תיקרא על שמו של הנהר הגדול בעולם ששולח את יובליו ומשקה את יערות הגשם, וגם לפני שהוא חשב לקרוא לה קדאברה, הוא שקל לקרוא לה Relentless, כלומר מתמידה, דבקה במטרה, לא עוצרת בכלום. שם הדומיין שהוא קנה בשלב ההתלבטות הרחוק ההוא עדיין נמצא בבעלותו. נחשו לאן תגיעו כשתקלידו בגוגל relentless.com.
עוד סוד בהצלחה המדהימה של אמזון היא העניין העמוק שתמיד היה לבזוס ברגולציה – הן באיתור ההזדמנויות העסקיות שהיא לפעמים מאפשרת והן ברצון להשפיע עליה כדי להנדס אותה כך שתתאים לצרכיה של אמזון. כך למשל כיבוש שוק הספרים התאפשר באמצעות היתרון המובנה בחוק שבזוס הבין מיד שהיה לאמזון על מתחרותיה, חנויות הספרים הרגילות: העובדה שמי שקנה ספרים באינטרנט לא שילם עליהם מס רכישה שמדינות גובות בחנויות הפיזיות. בהמשך השתמשה אמזון ברגולציה כדי לקבל הטבות מס, כדי להסיר מעצמה אחריות לגבי ספקי המשנה שלה ואפילו לגבי בטיחות המוצרים שהיא מוכרת על גבי הפלטפורמה שלה.
העניין של בזוס ברגולציה קיבל ביטוי בוטה במיוחד בתקופה שבה ביססה אמזון את מעמדה כמונופול שנבחן יותר ויותר דרך משקפי דיני ההגבלים העסקיים. אמזון הפכה לחברה שמוציאה יותר כסף בוושינגטון על שירותי לובינג מכל חברת טכנולוגיה אחרת, וכשבזוס רכש ב-2013 ברבע מיליארד דולר את ה"וושינגטון פוסט" – העיתון המשפיע ביותר על שוכני גבעת הקפיטול – הוא בעצם שלח לשוכני שני בתי המחוקקים מסר ברור: "אל תתעסקו איתי. לא כדאי לכם. חבל".
באותה שנה השקעתו בוושינגטון גם הניבה לו ביזנס לא רע בדמות חוזה של 600 מיליון דולר לתכנון ואספקת שירותי ענן ל-CIA. את הערך התדמיתי של העסקה קשה לכמת. מספיק רק לומר שהיא הסירה כל ספק לגבי שאלת אבטחת שרתי הענק של החברה. שלוש שנים לאחר מכן הוא העמיק את נוכחותו בבירה כשרכש את הבית הפרטי הגדול והמפואר בעיר תמורת 23 מיליון דולר. תוכניות השיפוץ המאסיבי שדלפו לעיתונות הראו שבזוס לא קנה את הבית כדי להתבודד בו. הוא רצה להתמנגל בו עם כל מי שחשוב בעיר ולהציג לראווה את עושרו וכוחו.
הטייקון המודרני שאפילו הוליווד לא יכלה להמציא
תחום נוסף שבזוס תמיד התאבסס עליו והוא קרדינלי להצלחה של אמזון הוא מידע – ההכרה בחשיבותו, השאיבה שלו, הניתוח שלו ויישום התובנות שעולות ממנו. מאוחר יותר, כשאמזון נכנסה לתחום הענן שהפך לאחד ממנועי הצמיחה שלה, בזוס החל להתמחות גם באחסון שלו. ההבנה של בזוס שכל פעולה של הלקוח ניתנת למדידה והערכה ושניתוח דפוסי השימוש שלו והבחירות שלו יכולים לשמש לבניית שירותים והצעות שמותאמות לו באופן אישי, לא רק שהפכה את אמזון למה שהיא, אלא התוותה את הדרך לכל תחום שנופל תחת הכינוי מסחר אלקטרוני. במקביל, אמזון לא הפסיקה לאסוף מידע על העובדים שלה ועל דפוסי העבודה שלהם. המספרים האלו, שמוזנים ל מערכות החברה ללא הפוגה כבר שנים, משמשים את אמזון לדחוק אותם להגביר את תפוקתם עוד ועוד עד למצב שבו העבודה הפכה לסיוט במקרה הטוב וללא בטוחה ממש במקרה הרע. "הרגשנו שמתייחסים אלינו כמו אל רובוטים. כאל מוצר מתכלה", אמרו במשך השנים אינספור עובדים לשעבר שסיפרו על חוויית העבודה במתקני האריזה העצומים של החברה.
ועוד תחום אחרון וברור למדי לעין היא תאוות החדשנות של בזוס. באופן ישיר אמזון עוסקת בתחומים שחורגים בהרבה ממשלוח חבילות וגביית דמי תיווך ממוכרים בפלטפורמה שלה. תחת שרביטו של בזוס החברה השיקה את הספר האלקטרוני הראשון, פתחה סופרמרקטים חכמים, השקיעה ברחפנים, פיתחה רובוטים והקימה שירותי סטרימינג, אחסון, בינה מלאכותית וזיהוי פנים. הסרטון שבו נראה בזוס פורץ בצחוק מתגלגל ומצמית כשהוא שולט באמצעות כפפות עתירות חיישנים בשתי זרועות רובוטיות אדירות ומבצע באמצעותן משימות עדינות כמו השחלה חישוק קטן על חרוט, נראה כמו קלישאה על הטייקון המודרני שאפילו הוליווד לא יכלה להמציא.
השילוב של כל אלו עם ההגדרה העצמית, האתוס הארגוני והפרקטיקה בפועל כ-relentless המושלם: המתמיד, הדבק במטרה, והלא עוצר בכלום, הפך את בזוס לאדם העשיר בעולם ולאחד המשפיעים בו. ההשפעה של אמזון על המסחר האלקטרוני ועל תחומים שלמים של טכנולוגיה ברורה (קחו למשל את העוזרים הדיגיטליים האישיים שלה שמקשיבים לכל מילה שלכם ושמוטמעים ברמקולים, מסכים ואפילו במשקפיים ובטבעת), אבל במקביל היא גם מעצבת מחדש או מערערת מהיסוד תחומים אחרים לגמרי. רשימה חלקית: היא נחשבת למזהמת ענקית בגלל השימוש האינסופי בקופסאות, היא טרפה את הקלפים בשווקים מסורתיים כמו ענף ההוצאה לאור, היא שינתה את תרבות הפנאי והצריכה והיא הרימה גבוה עד מאוד את רף הציפיות של דרי האינטרנט בכל הקשור למהירות ויעילות של שירות לקוחות ומשלוח. במקביל, אפילו האדריכלות מגיבה לגלי ההדף שהפעילות של אמזון שולחת לתוך העולם האמיתי בכך שתכנון של בתים חדשניים לוקח בחשבון את העובדה שחבילות של אמזון זורמות לתוך בתי מגורים בקצבים מסחררים. תמנונית, כבר אמרנו?
למרות גירושיו היקרים בשנה שעברה (אשתו לשעבר עזבה עם 36 מיליארד דולר שהפכו אותה לאישה השלישית בעושרה בעולם) והפיכתו למוקד רכילות עם שערוריות כמו דיווחים על הרומן שהוביל אליהם, על תמונות עירום שלו שהגיעו לידי הצהובון נשיונל אינקוויירר ועל כך שהאייפון שלו נפרץ על ידי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן, בזוס נראה מלא עזוז. לא רק שהזמן והמאמץ שהוא משקיע באימוני כושר (וגם סכין הגילוח שהוא מעביר על הפדחת) שינו את הלוק שלו מנעבעך מקליש שמוכר ספרים לבאד-אס שרירי שמוכר כל מה שבא לו למכור, אלא שהוא גם חי בגדול. הוא נראה מרוצה מאוד בחברת חברתו השדרנית לורן סאנצ'ז ובפברואר האחרון הוא רכש מהמפיק דייויד גפן את אחוזת הענק שלו בברלי הילס תמורת 165 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר שאי פעם שולם על נכס בשכונה. בשנה שעברה הוא היה צנוע יותר כשהוא שם 80 מיליון דולר על דירת הרווקים החדשה שלו וחיבר שלוש יחידות דיור במנהטן כדי ליצור פנטהאוז עם 12 חדרי שינה שצופה על המדיסון סקוור פארק במנהטן.
אובססיה שלא נגמרת למסע בין כוכבים
אבל מה באמת רוצה האיש שיש לו הכל? לפני כמה חודשים, כשהמגזין אטלנטיק הקדיש את כתבת השער שלו לשאלה מה ממשיך להניע את האיש שכבר שנים משנה את העולם וכבש כל פסגה אפשרית, התשובה החד משמעית שלו הייתה שבזוס מתכוון עכשיו להגשים את חלום הילדות שלו ולהוציא את האנושות לחלל. כשכתבים הצליחו לאתר פעם את החברה של בזוס מהתיכון, היא אמרה להם בפשטות: "הסיבה שהוא רוצה להרוויח כל כך הרבה כסף היא כדי לצאת לחלל החיצון".
בזוס היה צופה אדוק של "מסע בין כוכבים" בילדותו ונראה שהאובססיה לסדרה מעולם לא עזבה אותו. יש לו חברת אחזקות בשם "זפרם" שקרויה על שמה של הדמות שהמציאה את המנוע המאפשר טיסה במהירות גבוהה יותר ממהירות האור; הוא שכנע (וזה בטח לא היה קשה במיוחד) את יוצרי "מסע בין כוכבים: האינסוף" לתת לו תפקיד אורח כקצין בצי הבין-כוכבי; הוא קרא לכלבה שלו "קמאלה" על שם אהובתו הבלתי מושגת של קפטן פיקארד מהסדרה. וקשה גם להתעלם מהדמיון בינו לבין דמותו של פיקארד שמגלם השחקן פטריק סטיוארט.
בהרצאות שבזוס היה נותן על חדשנות בעבר הוא היה מציג לקהל שמולו שרטוטים מרשימים של מושבות חלל שבכל אחת מהן יגורו עד מיליון בני אדם. כל מושבה כזאת תיראה כמו טבעת מסתובבת אדירת ממדים שהתנועה הצנטריפוגלית שלה תייצר כוח משיכה ואנשים יחיו על גבי חלקה הפנימי בין פארקים, בניינים וכבישים (בסרט "אליסיום" עם מאט דיימון מ-2013 מתוארת מושבת חלל כזאת).
אלא שהימים שבהם בזוס דיבר עם אנשים על חדשנות בחלל מההיבט התיאורטי נשארו הרחק מאחור. עוד בשנת 2000 הוא הקים את Blue Origin ("מקור כחול", ע"ש כדור הארץ שנשאר מאחור בעוד המין האנושי יוצא לכוכבים) כחברה לפיתוח טכנולוגיות הנעה רקטית מתקדמות. מאז הצליחה החברה לשגר לחלל ולהנחית רקטות (בדומה למה שעושה איילון מאסק ב-SpaceX) ובמאי בשנה שעברה בזוס הציג לראווה את רכב הנחיתה של החברה על הירח שאמור להיות מוכן ב-2024. את כל האופרציה הזאת מממן בזוס באמצעות מכירות תקופתיות של מניות אמזון בסכומים של מיליארדי דולרים, בדיוק כפי שעשה באותה מכירת מניות בסך 3.4 מיליארד דולר כמה ימים לפני הקריסה הראשונית של שוק המניות.
אם להתנבא לשנים הקרובות, לא נראה שאחרי תקופת הבידוד שכפתה מגפת הקורונה על Blue Origin תהיה האטה כלשהי בקצב עבודתה של החברה שקרובה באמת ללבו של בזוס, ויש להניח שהוא רק יואץ. המייסד שלה תמיד חשב שכדי לשרוד יהיה על המין האנושי לצאת אל החלל, ויש להניח שהוא רואה במגפה ובשבריריות החיים המודרניים שנחשפה בגללה הוכחה נוספת לכך שהוא תמיד צדק ושהוא האדם הנכון להוביל את החזון קדימה. במילים אחרות, קשה לראות את בזוס משנה כיוון ומסיט באמת את משאביו האדירים לפרויקטים ארציים כמו הצלת אנשים חולים מקורונה. כמו תמיד, גם הפעם הוא זה שרואה את התמונה הגדולה, העתידית, ואחרי הכל, כמו לאמזון, גם ל-Blue Origin יש מוטו מחייב: Gradatim Ferociter – צעד אחר צעד, באכזריות.