ראש עיריית נשר, רועי לוי, המליץ לפני כשלושה שבועות לתושבי עירו שייערכו לתקופה ממושכת ללא אספקת חשמל. לפי האזהרה שהשמיע ראש העירייה בריאיון לרדיו חיפה, מדובר באפשרות ממשית במקרה של מערכה כוללת נגד חיזבאללה. "מי שלא ידאג לעצמו בשבוע הראשון של המלחמה שתפרוץ – המלחמה לא תדאג לו", אמר לוי באותו ריאיון והפציר בתושבים "לקנות גנרטור, פח דלק, קופסאות שימורים [...] קיים תרחיש של הפסקת חשמל למשך שבעה ימים, למה אף אחד לא מכין אותנו לזה?".
ב-30 בינואר, ארבעה ימים לאחר שלוי השמיע את התחזית המדאיגה שלו, קיבלו הדברים חיזוק משונה: מצד אחד, מאחורי הפרסום החדש על "תרחיש עלטה" עמד גורם ממשלתי רשמי. מצד שני, אותו גורם היה "בכיר חירום, ביטחון מידע וסייבר" במשרד המשפטים – משרד שכבודו במקומו מונח, אבל בינו לבין איומים על תשתיות לאומיות אין דבר וחצי דבר. "רשות החירום הלאומית הנחתה את משרדי הממשלה להיערך לאפשרות של פגיעות קשות בתשתיות ועלטה ארצית – כשלפחות 60% מהאוכלוסייה תנותק מחשמל לפרק זמן של 24 עד 48 שעות, בחלק מהאזורים זה גם עלול להימשך כ-72 שעות", נכתב באותו נייר רשמי, שכלל גם מספר המלצות להצטיידות, ובהן מלאי חירום של מים ושל סוללות, מטענים סולאריים, ביגוד חם, וכן רשימת טלפונים וכתובות לשעת חירום – על נייר, כמו פעם.
המסמך הופץ ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ, נעשה ויראלי ועורר תגובות שנעו בין דאגה לפניקה של ממש – לצד תנועות יד מבטלות, לאמור "אל תאמינו לכל שטות ששולחים לכם". אבל משרד המשפטים לא הכחיש שהנייר נוצר אצלו; כשהתברר שהציבור נכנס ללחץ, דוברות המשרד הבהירה כי מדובר במסמך שנועד לעובדי המשרד בלבד ומשום מה הודלף, וכי "זהו חידוד הנחיות קיימות ואין מדובר בהיערכות מיוחדת". הניסוח מעורר את השאלה מדוע הנחיה של רח"ל – רשות החירום הלאומית, שתפקידה להכין את מוסדות המדינה והמשק לשעת חירום – לא עונה להגדרה של "היערכות מיוחדת", אבל זה לא הדבר התמוה ביותר בסיפור הזה. בכלל לא.
בכיר לשעבר במערכת הביטחון: "רוב מערכות החשמל מוגנות מפני טילים, אבל מדינת ישראל יודעת שתרחיש עלטה עלול לקרות בעקבות מלחמה בצפון. אני באופן אישי כבר רכשתי גנרטור"
למסמך שדלף ממשרד המשפטים קדמה הודעת אזהרה ויראלית אחרת, עם לוגו של פיקוד העורף, שורה תחתונה כמעט זהה – ניתוק של 60% מהאוכלוסייה לפרק זמן של 24 עד 72 שעות וכיו"ב – ורשימה ארוכה של המלצות לאזרחים. ההודעה, שהתבססה בחלקה על כתבה של "ישראל היום" בנושא ההכנות של רח"ל לתרחיש עלטה, הופצה ברשת טלגרם החל ב-22 בינואר וגרמה לפיקוד העורף לפרסם למחרת הודעה רשמית שלפיה "מדובר בפייק ניוז". באותיות הקטנות צוין כי "ההודעה אכן כוללת את הציוד הדרוש להצטיידות להפסקת חשמל, אך הטקסט שנלווה לפוסט לא נכתב על ידי פיקוד העורף ולכן אינו תואם את ההנחיות הנכונות"; זה נראה מוזר בזמן אמת – "אכן ציוד דרוש" או "אינו תואם את ההנחיות"? תחליטו – ועוד יותר מוזר לאחר דליפת המסמך של משרד המשפטים, שהבהיר כי ברח"ל נערכים לאותו תרחיש שפיקוד העורף התנער ממנו.
פייק או לא, משתפים או לא – ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי הנחה בשבוע האחרון את תושבי העיר להיערך לתרחיש של שלושה ימים ללא חשמל. גם עיריית פתח תקווה הודיעה שהחלה להיערך למצב כזה, ואילו עיריית קריית ביאליק דיווחה לתושבים שהחלה היערכות לתרחיש עלטה. האם ראשי הרשויות נכנסו ללחץ מיותר? האם יש באמת סיכוי שנמצא את עצמנו בתרחיש עלטה? ואיך זה שיד אחת של מדינת ישראל מזהירה מפני מצב חירום, ואילו האחרת מזהירה מקריאת פרסומים עליו? התשובות בהתאמה הן "לא", "כן" ו"שאלה טובה".
יאללה בלגן
תרחיש עלטה ארצי עלול להיגרם מפגיעה בתשתיות החשמל. אם יתממשו התחזיות הקודרות ביותר, לפחות מחצית מהאוכלוסייה בישראל תנותק מחשמל לפרק זמן ממושך. זה מצב שדורש היערכות מצד הרשויות השונות וגם מצדם של האזרחים, אלא שנכון לזמן כתיבת שורות אלו לא הוציא אף מקור רשמי הודעה שקוראת לאזרחים להיערך אליו בימים אלה – למרות התרעות מצד רח"ל ולמרות שמומחים לנושא מבהירים שהוא ריאלי.
"מדינת ישראל יודעת טוב מאוד שתרחיש כזה עלול לקרות בעקבות מלחמה בצפון", אומר בכיר לשעבר במערכת הביטחון. "אומנם רוב מערכות החשמל בישראל מוגנות מפני טילים, אבל אין דבר כזה 100%. אני באופן אישי כבר רכשתי גנרטור".
רועי לוי, ראש עיריית נשר, שהתריע מפני תרחיש עלטה: "לא התייעצתי עם אף אחד, מבחינתי זו האחריות שלי להעביר את המידע לתושבים. אם הציבור לא יהיה מוכן, תהיה כאן קטסטרופה"
פרופ' ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, מחזקת את הדברים: "תרחיש עלטה בישראל בעקבות מלחמה בצפון הוא אפשרי. לאור זאת, משרדי הממשלה עובדים על היערכות למצב כזה כבר מספר חודשים, וזה אחד מהתרחישים שבהחלט מדאיגים את הגופים הרשמיים".
ומה לגבי האזרחים?
"הציבור מצפה שבתרחיש כזה המענה לכלל הצרכים יינתן על ידי הרשויות, אבל במצב של נפילת חשמל כללית, לא תהיה יכולת לרשויות המדינה לספק בו-זמנית את הצרכים לכל בית בישראל. כוחות החירום לא יוכלו להגיע לכל אדם ואדם. חשוב שכל משפחה תיערך מראש להבטיח את צרכיה למשך יומיים-שלושה בלי חשמל, להתנהל כמו באי בודד".
אז למה אף אחד לא מיידע את הציבור?
"בפעם הקודמת שפיקוד העורף הודיע על 'ריענון נהלים', בתחילת המלחמה, אנשים נכנסו להיסטריה עד שכבר לא היה ניתן למצוא ברשתות השיווק בקבוקי מים. אני חושבת שבפיקוד העורף לא רוצים להכניס את הציבור לפניקה, מה גם שבאמת לא מדובר בנהלי חירום חדשים אלא בריענון של הנהלים הרגילים".
אז הפחד להכניס את הציבור לפניקה גדול יותר מהחשש מפני מה שעלול לקרות אם לא ניערך בהתאם? זאת לוגיקה מוזרה.
"אם את שואלת אותי, אז כמובן שהמדינה מחויבת לתווך לציבור את המצב ולקרוא לאזרחים להיערך בהתאם. הסברה היא אלמנט משמעותי והיא משפיעה על התנהגות הציבור. חשוב לא רק מה אומרים לציבור, אלא גם איך מסבירים את המצב. הציבור רציונלי, ואם נסביר שכחלק מהחרפת הלחימה בצפון עלולות להיפגע מערכות החשמל בישראל, הוא ייערך בהתאם - לא מתוך היסטריה אלא מתוך הבנה".
שאלת האיך מטרידה את הצמרת הביטחונית כבר שנים, הרבה לפני שפרצה המלחמה הנוכחית. "כבר עשור שבמערכת הביטחון לא יודעים איך לתווך לציבור את האיום מצד חיזבאללה", אומר בכיר לשעבר במערכת. "מצד אחד רוצים לתאם ציפיות עם האזרחים ולהביא להיערכות מצדם, ומצד שני לא רוצים לזרוע פניקה. יש גם חשש שבהלה ציבורית תסב ביטחון לנסראללה, שייקח את זה כחולשה של ישראל – מה שעלול לעודד אותו להיכנס ללחימה".
אלא שנסראללה עלול להצית את הצפון בכל מקרה, וכאן טמונה ההיתכנות של תרחיש העלטה. בסוף אוקטובר, שלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה, התנהל ברח"ל דיון בתרחישי חירום אפשריים עקב מלחמה בצפון; ההערכות בישראל הן שארגון הטרור הלבנוני מחזיק בכ-150 אלף רקטות וטילים, רובם בעלי טווח של כמה עשרות קילומטרים וחלקם בטווח של מאות קילומטרים, והם עלולים לגרום לנזק בהיקף חסר תקדים. על פי בכירים במערכת הביטחון, קיים חשש שהטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה מדויקים מספיק כדי לפגוע בתשתיות החשמל בישראל.
בכיר במערכת הביטחון: "יהיו הפסקות חשמל במקרה של מלחמה, אבל לא מדובר בתרחיש עלטה. מישהו במשרד המשפטים הוציא כותרת על 'תרחיש עלטה', ומשם זה הידרדר"
בתרחישים שנדונו ברח"ל דובר על פגיעה שעלולה לגרום להפסקות חשמל ממושכות, וכתוצאה מכך לפגיעה בתקשורת, בחימום, בתאורה, באספקה, במשיכת כספים ועוד. על פי גורמים ברשות, הסיכוי לכך הוא "חמור–סביר" – כלומר לא גדול, אבל בוודאי לא מופרך. אבל לגוף שמרכז את ההיערכות למצבים כאלה אין מנדט להנחות את הציבור בעניינם, מה שמתחיל להסביר את הבלגן הכל כך ישראלי סביב הסוגיה הזו.
הוקמה, נסגרה, אותחלה, סורסה
רשות החירום הלאומית היא הגוף שמכתיב את מדיניות המשק בשעת מלחמה, כמו ההחלטה שהתקבלה לאחרונה להעביר 2.2 מיליארד שקל לטובת הגדלת המלאים האסטרטגיים החיוניים לאזרחי המדינה בשעת חירום.
רח"ל הוקמה בסוף שנת 2007, בעקבות מלחמת לבנון השנייה. המטרה הייתה ליישם את הלקח העיקרי של ממשלת ישראל מאותה מלחמה: הצורך לסנכרן בין יד ימין לשמאל בכל הקשור לטיפול בעורף בשעת אסון. תא"ל (במיל') זאב צוק-רם מונה לראש הרשות, והפעילות – שנוהלה מתוך משרד הביטחון, ושתוקצבה בעשרות מיליוני שקלים – הייתה אמורה לכלול את התכנון, ההיערכות והייעוץ לקראת כל אסון בקנה מידה לאומי. אבל ב-2012, לאחר שהושקעו בה כ-80 מיליון שקל, רח"ל כגוף עצמאי נסגרה ופעילותה הוטמעה במשרד החדש להגנת העורף – תהליך שלווה בחיכוך עם משרד הביטחון על חלוקת הסמכויות והאחריות. מבקר המדינה, שבחן את אי-הסדרת הסמכויות, הגדיר זאת ב-2013 כליקוי חמור והכריז: "הסמכות לתאם בחירום את הגופים המטפלים בעורף לא ניתנה לשום גוף [...] אין עדיין בישראל גוף מרכזי לאומי המאחד אחריות וסמכות בנוגע לטיפול בעורף בעתות שגרה ובחירום".
שנה לאחר מכן נסגר המשרד להגנת העורף, ותחומי האחריות של רח"ל הוחזרו למשרד הביטחון. זה סיים את המאבק בין משרדי הממשלה, אך הוליד עימות חדש על סמכות ואחריות בכל הקשור לטיפול בעורף במצבי חירום – מלחמה, אסונות ומגפה. רח"ל או פיקוד העורף, זו הייתה השאלה. "תמיד היה מתח בין שני הגופים האלה", מבהיר בכיר לשעבר במערכת הביטחון. "זה מתח שמובנה באופי הפעילות שלהם: הצבא תמיד מתנפל על הדברים, ולגופים האחרים לוקח הרבה יותר זמן".
בעקבות המלצות ועדה שהקים אביגדור ליברמן כשר ביטחון עברו רוב סמכויותיה של רח"ל לפיקוד העורף. הרשות הפכה לגוף מוחלש ולא רלוונטי, וראש רח"ל זאב צוק-רם התפטר מתפקידו
בתחילת 2018 החזיר שר הביטחון אביגדור ליברמן את צוק-רם לתפקיד ראש רח"ל. ליברמן גם הקים ועדה לבחינת יחסי הגומלין בין הרשות לבין פיקוד העורף ואת תחומי האחריות והסמכות של כל אחד מהגופים. המלצת הוועדה הייתה ברורה: רח"ל תשמש מטה לאומי הפועל מטעם שר הביטחון ותרכז את התוויית המדיניות, התכנון, התקצוב, התיאום והפיקוח, ואילו פיקוד העורף יהיה גוף הביצוע שירכז את הכנת הרשויות המקומיות וינחה את האזרחים ואת גופי החירום. צוק-רם מצדו התנגד: "אין על המערכת הצבאית לעסוק במשק האזרחי", טען במכתב ליועץ המשפטי לממשלה. "תכליתו של פיקוד העורף היא הצלת חיים, בעוד רח"ל אחראית להכנתם ותפעולם של משרדי הממשלה כתומכים ברציפות התפקודית של המשק".
מאמציו של צוק-רם כשלו, והמדינה העבירה את רוב סמכויותיה של רח"ל לפיקוד העורף. הרשות הפכה לגוף מוחלש, מרוקן ולא רלוונטי, צוק-רם התפטר מתפקידו, וב-2019 פורקה רח"ל – עד שבתחילת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, הוחזרה לפעולה. אלא שהפעם צומצמה סמכותה באופן ניכר, וכך גם התקציב שלה: אם בשנת 2017 הוא עמד על 206 מיליון שקל, הרי שהתקציב לשנת 2023 כבר עמד על 81 מיליון שקל בלבד.
"בהחלטה הנוגעת ליחסי הגומלין ותחומי האחריות בין רח"ל לפיקוד העורף נקבע שרח"ל מטפלת במשרדי הממשלה, ופיקוד העורף אחראי לרשויות המקומיות", אומר השבוע ערן (שם בדוי), בכיר לשעבר ברח"ל. "על הנייר זה נראה ברור, אבל במצב מלחמה בלתי אפשרי לחתוך באמצע את השרשרת הזו. הרי בסופו של דבר שני הגופים – גם רח"ל וגם פיקוד העורף – פועלים תחת משרד הביטחון. יחסי הגומלין האלה בלתי אפשריים".
בוא נדבר על תרחיש העלטה. לשיטתך, מי אמור להנגיש לציבור את הנושא הזה?
"אם נסתכל על התפקיד הרשמי של פיקוד העורף, נבין שהוא לא צריך להגיד שום דבר. אין לו קשר למשק החשמל בישראל, הרי זו לא התגוננות אזרחית".
ערן נוגע כאן בנקודה שהמרואיינים לכתבה זו תמימי דעים לגביה: העובדה שנאסר על רח"ל להעביר הנחיות לציבור היא החטא הקדמון כאן. ואכן, אם נדמיין מצב שבו ההערכות שהעבירה הרשות למשרד המשפטים היו מונגשות לאזרחים במקום לעובדי המשרד, סביר להניח שלא היה כלל צורך בכתבה שאתם קוראים עכשיו.
אל תגלה, אבל תודה
אם לחזור למציאות, הרי שבסופו של דבר יצא שדווקא משרד המשפטים הוא שבישר לציבור על ההיתכנות של הפסקות חשמל ממושכות. "למי שכתב את המסמך של משרד המשפטים אין שמץ של מושג מה הוא כתב, ולי אין שמץ של מושג למה הוא כתב את זה", מתרעם ערן. "המסמך הזה בעיקר זורע פניקה".
פרופ' ברוריה עדיני, החוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב: "פיקוד העורף צריך לצאת בהוראות ברורות, אבל לא הייתי מורידה מהאחריות של רח"ל לדווח על התרחיש הזה"
במסגרת הרפורמה למשק החשמל בישראל קמו בשנים האחרונות יחידות פרטיות לייצור חשמל; כיום הן כבר מייצרות יותר אנרגיה מחברת החשמל. ערן מזכיר שזו המציאות ומנסה להרגיע: "פגיעה בתחנת כוח אחת לא תגרום לעלטה ארצית כוללת של כמה ימים. אם ייפגעו מספר תחנות יכולות להיות הפסקות חשמל נקודתיות של 24 עד 36 שעות, אבל יש לנו יכולת להחזיר את המערכות לפעילות במהירות. נכון שיש סבירות להפסקות חשמל רחבות אם תפרוץ מלחמה בצפון, אבל תרחיש כזה עלול לקרות גם באירועי מזג אוויר כמו סופות ברקים ורוחות שעלולות לקרוע כבלים, התקפות סייבר וטעויות אנוש. המדינה נערכת למצבים שונים שעלולה להיגרם בהם פגיעה באספקת החשמל, ובתרחיש כזה יתקיים תהליך של ניהול ביקושים, כלומר ניתוב חשמל בכמות מסוימת ממקום למקום. כאזרח אני לא חושב שיש לנו סיבה להילחץ מתרחיש כזה".
בכיר במערכת הביטחון מחדד: "יש הערכה שיהיו הפסקות חשמל, אבל לא מדובר בתרחיש עלטה אלא בהפסקות חשמל קצרות יותר. מישהו במשרד המשפטים הוציא כותרת על 'תרחיש עלטה', ומשם זה הידרדר. חבל להפחיד את הציבור ולגרום לאנשים להיכנס ללחץ ולבזבז כספים על משהו שלא יקרה".
בישראל קיימות מאות תשתיות לאומיות, כמו נמלים, מתקני מים, מתקני גז ודלק ותחנות כוח (ובהן התחנות בחדרה, באשקלון, בתל אביב ובאשדוד שמתפעלת חברת החשמל, ויותר מ-20 תחנות כוח פרטיות). אם יידרש ניהול ביקושים כמו זה שמתאר ערן, האחריות לכך תהיה של אגף החירום, הביטחון, המידע והסייבר במשרד האנרגיה והתשתיות. אפשר לנשוף בתסכול מכך שגוף נוסף מעורב בהחלטות הקריטיות הללו, אבל האמת היא שהשאלה החשובה היא לא מי מחליט איך נתמודד עם הפסקות חשמל ממושכות – אלא איך נצא מזה.
אחת הסוגיות שמטרידות את מערכת הבריאות בתרחיש עלטה היא המונשמים ונתמכי הנשימה בביתם. בישראל יש כ-30 אלף כאלה, ובמקרה של הפסקת חשמל ממושכת הם יימצאו בסכנת חיים. כדי למנוע אסון מיפו משרד הבריאות, קופות החולים והרשויות המקומיות את כלל החולים שנעזרים בחמצן – ובימים אלה נרכשים גנרטורים למי שעלולים להיות בסכנת חיים בשל תרחיש עלטה.
ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, הנחה השבוע את תושבי העיר להיערך לשלושה ימים ללא חשמל. גם בפתח תקווה ובקריית ביאליק דיווחו לתושבים על היערכות לתרחיש עלטה
בחודשים האחרונים מטפלים במשרד הבריאות גם בפעילות רכבת ישראל בשעת חירום; כחלק מהמהלך נבנים קרונות ייעודיים לפינוי פצועים. חשש נוסף שמערכת הבריאות נערכת אליו הוא שיבושים בתקשורת שעלולים לפגום בשרשרת האספקה של ציוד ותרופות; בסוף נובמבר ראינו מה עלול לקרות במצב כזה, כשמתקפת סייבר על המרכז הרפואי זיו בצפת – מתקפה שממשלת ישראל ייחסה לחיזבאללה ולאיראן – גרמה לדליפת 300 אלף רשומות רפואיות.
"למשרד הבריאות יש שרשרת שלמה של הכנות ציוד מותאם, כוח אדם, בתי חולים ממוגנים. זה מבצע לוגיסטי לא פשוט", אומרת פרופ' עדיני.
שלושה ימים ללא חימום עלולים לגרום גם להיפותרמיה מסכנת חיים.
"נכון. משרדי הרווחה והבריאות והרשויות העירוניות צריכים להיערך למצב כזה, אבל גם האזרחים צריכים להבין שהם מחויבים לדאוג לעצמם ולמשפחתם".
אם ככה, למה אף אחד מלמעלה לא עושה סדר בדברים?
"פיקוד העורף אחראי על מתן הנחיות התגוננות לציבור עקב פעילות מלחמתית, אבל לא הייתי מורידה מהאחריות של רח"ל לדווח על התרחיש הזה. רשות החירום הלאומית זו המעטפת שדואגת למשק הישראלי ולמשרדי הממשלה. אם הם יודעים על היתכנות של תרחיש כזה - הם, או פיקוד העורף, צריכים ליידע את כלל הגורמים הרלבנטיים".
רועי לוי, ראש עיריית נשר, החליט כאמור שלא לחכות להודעה רשמית של גוף כזה או אחר. "לא התייעצתי עם אף אחד", הוא אומר למגזין mako. "לפני חודש הגיעו אליי נציגים ממשרד הבריאות כדי לדבר על ההיערכות שלהם לתרחיש בנשר, ומבחינתי זו האחריות המיידית שלי להעביר את המידע הזה לתושבים".
בעקבות ההצהרה שלך יצרו איתך קשר מרח"ל או מפיקוד העורף?
"בצורה רשמית לא, אבל בשיחות סגורות אמרו לי תודה".
על מה?
"לפני שהתרעתי על התרחיש הזה, המון ראשי עיריות בכלל לא הכירו את זה. אף אחד לא דיבר איתם, וזה אבסורד. הרי אם תרחיש כזה יקרה והציבור לא יהיה מוכן לו, הולכת להיות כאן קטסטרופה. אני מאמין שצריך לדבר אל הציבור דוגרי, להגיד את האמת, לפרט מה הסיכויים שהתרחיש יתממש או לא. פניקה נוצרת כשאתה מגיע לאירוע שאתה לא יכול להתמודד איתו, והודעה כזו היום לא הייתה זורעת פניקה אלא יוצרת היערכות נכונה. כשמדברים עם הציבור כמו שצריך, הוא לגמרי מבין".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "פיקוד העורף פועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופי החירום במטרה לחזק את המוכנות למגוון תרחישים. כחלק מכך, קיימת היערכות לתרחישים שונים הכוללת תוכניות הסברה ייעודיות והנחיות מצילות חיים. בעקבות הודעה שהופצה ברשתות החברתיות שלא על ידי פיקוד העורף, והוצאה מהקשרה, הוחלט על פרסום הודעת הבהרה שמטרתה להדגיש כי הנחיות פיקוד העורף יוצאות בערוצים הרשמיים בלבד".
לא פייק ניוז: אחת ולתמיד, אלו הנחיות פיקוד העורף למקרה של הפסקת חשמל ממושכת
מזון: המקררים לא יפעלו וכתוצאה מכך המזון הביתי עלול להתקלקל. כיצד להיערך? יש להכין מזון שאינו דורש קירור ושימורים.
נוזלים: ייתכנו שיבושים באספקת המים עקב השבתת המשאבות החשמליות שמובילות אותם לבתים, בדגש על בניינים רבי קומות. כיצד להיערך? יש להכין מים.
תאורת חירום: תופסק הפעילות של כל אמצעי התאורה. כיצד להיערך? יש להכין אמצעי תאורה או פנס הפועלים על סוללות.
קבלת התרעה: צפויים שיבושים בקבלת מידע, הנחיות מצילות חיים והתרעות מאמצעי ההתרעה של פיקוד העורף. כיצד להיערך? יש לוודא שיש ברשותכם אמצעי התרעה נוספים, כמו יישומון פיקוד העורף בטלפון הנייד, פורטל החירום הלאומי במחשב הנייד ורדיו הפועל על סוללות.
תקשורת: במהלך הפסקת חשמל ממושכת, הטלוויזיה לא תפעל, רשת האינטרנט לא תעבוד ולא יהיה אפשר להטעין את הטלפון הנייד. בנוסף, צפויים שיבושים והשבתה של רשת הסלולר. כיצד להיערך? יש לוודא שהטלפונים הסלולריים טעונים ולהצטייד במטענים ניידים.
עוד מומלץ להצטייד מראש בפריטים נוספים החיוניים לכם בהתאם למאפייני המשפחה, כמו מזון לתינוקות, ציוד ייחודי לאנשים עם מוגבלות וכדומה.