הייתם יכולים להסתדר בחיים בלי חשבון בנק? בלי כרטיסי אשראי? בלי תזרים מזומנים בסיסי לקניית לחם וחלב? אם לא, כנראה שלא הייתם שורדים חקירת הלבנת הון כפי שהיא נראית במדינת ישראל של 2023. לדברי עו"ד ניר ישראל המשמש כסניגור בתחום הפשיעה הכלכלית, כבר בתחילת החקירה - בשלב החשדות הראשוניים - מוסמכת המדינה לתפוס את רכושו של החשוד בביצוע העבירות, ובכך להקשות על שגרת חייו. בנוסף, עצם החשד עשוי ליצור תגובת שרשרת מצד הבנקים ויתר הגופים הפיננסיים, אשר מצדם יסרבו לתת לחשוד אשראי או כספים ומכאן הדרך לקריסתו הכלכלית קצרה.
אך מה לגבי ההנחה שאדם הינו חף מפשע עד אשר הוכח אחרת? נדמה שהכלל הזה פחות נוכח בזירת הלבנת ההון. חקירה של חשוד בעבירות פיננסיות עשויה להימשך מספר שנים כאשר בכל התקופה הזו אפשרותו לחיות ולהתקיים ברמה הכי בסיסית למעשה נמנעת ממנו מכיוון שרכושו מחולט עד להכרעת הדין בעניינו.
דרקוני? לא מידתי? את רשויות האכיפה זה פחות מעניין. הדברים מקוממים עוד יותר כשמבינים כי גם זיכוי בסוף ההליך המשפטי ככל הנראה לא יחזיר את החשוד לאיתנות הכלכלית בה היה.
חשוב לציין: בין אם מדובר בעבירת מס, הלבנת הון, הונאה או כל עבירה כלכלית אחרת – הסיכון להיחשב כמפרי חוק בהיבט הזה אינו שמור רק לשוליים של החברה אלא, כפי שהמציאות לעיתים מלמדת, בעיקר לבעלי ההון באשר הם.
למרות זאת, הסתבכות כלכלית לא חייבת לנוע בכיוון אחד בלבד מבחינת החשוד. בהתנהלות נכונה אפשר להתמודד עם ההליכים, למזער נזקים ולצאת מזה.
רוצים לדעת איך? האזינו לפודקאסט >>
עו"ד ניר ישראל עוסק ב-מיסוי פלילי, עבירות צווארון לבן והלבנת הון
עו"דקאסט – הפודקאסט המשפטי של קהילת עורכי הדין
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.