"העסקים בעיר ששורדים בין הסלמה להסלמה, בין מבצע למבצע, בין התרסקות לבין הישרדות, מנסים להרים את הראש מעל המים, ולפעמים זה קצת הולך, ואז באים 100 ימים כאלה של טרור ופחד, ושוב נחיתה קשה וכואבת.. עייפנו. בין המלחמה הפרטית של כל אחד מאיתנו עם פחדים, עם הילדים והבית, צריך להילחם כאן על עסק שהלב לא מוכן לאבד" אומרת אורן ליאן, בעלת חנות הבוטיק בייבי סטור משדרות.

"אין פיצוי לעסקים וליישובים בעוטף עזה" - זו החלטת ממשלת ישראל עבור כלל בעלי העסקים בדרום. מעבר לטראומה שצורבת את נפשו של כל מי שזוהי שגרת חייו, גם חשבון הבנק ניזוק. בעלי העסקים בדרום סופגים פעם אחר פעם מהלומות, מיעוטם מצליחים לשרוד והשאר מתרסקים.

בהיעדר סיוע ופיצוי מהממשלה, האזרחים מנסים לייצר רשת ביטחון ולסייע לעסקים הנפגעים בדרום. "התאגדות העסקים" נוסדה בימי מבצע "עופרת יצוקה", ומטרתה לטפל בסוגיות עסקיות ומגזריות בעולם העסקים הישראלי. המאבק המרכזי שלה התנהל סביב הסדרת הפיצויים לעסקים בדרום הארץ. לעיתים, אולי קרובות מדי, ניזוקים בעלי עסקים ישראליים בגלל המצב הביטחוני כמו בצוק איתן והמצב המתמשך בדרום או בגלל נושאי בנייה כמו הרכבת הקלה.

"אין אף התארגנות פוליטית ששמה למטרה לטפל בבעיות עסקיות, במקום חקיקה או פיצויים יש התנערות מוחלטת. בכנסת לא מוכנים לקיים דיון חירום במצב או לשקול את מתווה הפיצויים. משרד האוצר שולח אותנו למשרד הכלכלה, וזה שולח אותנו בחזרה למשרד האוצר", אומרת דקלה אבוטבול, יו"ר ומייסדת התאגדות העסקים.

לדבריה, בכל שנה עונת הקיץ זו העונה התיירותית הכי עמוסה של אזור הדרום, אך בקיץ 2018 הדרום נותר בודד. "המצב הקשה מלווה את הדרום בכלל ואת העסקים הקטנים שם במשך חודשים ארוכים. כתוצאה מהמצב עסקים נופלים ומתרסקים ללא שום סיוע או פיצוי. בעלי עסקים לא סובלים רק מאפס הכנסה אלא גם נקלעו להלוואות והתחייבויות כספיות. אין צפי לסיום, ואין פתרון באופק. איך הם אמורים להשתקם מהמצב?".

התקופה הנוכחית מהווה מעין שגרה קיצונית, אך משום שאין זה מבצע צבאי בדומה לצוק איתן לא קיים מתווה פיצויים. לדברי דקלה, אפילו חקלאים שהשטחים שלהם נשרפים, נלחמים בשיניהם כדי לקבל פיצויים.

איזה סיוע מקבלים כעת בעלי עסקים בדרום?
"ראשית, עסקים כמו חקלאות, שיכולים לתת שירותים אונליין כמו שליחויות עד הבית, עושים זאת. ישנם נדבנים שמארגנים ירידים, אך העסקים הפיזיים כמו מסעדות, בתי קפה ומתחמי תיירות כמו בתי הארחה וצימרים לא מוצאים פתרונות. אמרנו לממשלה, אל תתנו פיצויים, תנו לפחות הכנסה. מספיק שתשלחו את המילואימניקים או הכבאים לצימרים בדרום, ותשלמו 50% מהמחיר אבל ההצעה הזו אפילו לא עברה אישור ראשוני".

לאור המצב הוקם קמפיין גיוס המונים, שמטרתו הקמת אתר סחר גלובלי שישרת את כל העסקים הבינוניים והקטנים של עוטף עזה. זהו אתר בסגנון booking /ebay שכל כולו יוקדש לעסקים בעוטף עזה.

"כל סוגי העסקים יקבלו חשיפה ופרסום חינם באתר, ניתן יהיה להזמין מראש צימרים ונופשים, שוברים למסעדות ועוד. כך שכל מי שרוכש מראש מקבל מחיר מופחת ובעל העסק מקבל את הכסף עכשיו. באתר, בעל העסק זוכה לחשיפה בגוגל מבלי לשלם עלות של שיווק העסק שלו. "כל חברה טכנולוגית או גוף גדול שפנינו אליו, הביעו נכונות לקחת את הפרויקט תחתיו, הבינו שיש כאן הצלחה גדולה - אתר סחר ראשון בישראל כמו איביי ואמזון, שיאחד את העסקים בישראל, השלמנו גיוס ראשוני שהושג על ידי מספר בעלי עסקים מאזור המרכז שתרמו. נשמח שכמה שיותר אנשים ועסקים ישקיעו כמה עשרות או מאות שקלים ונוכל להעניק סיוע קבוע , חשיפה גלובלית למען ייצוב העסקים הקטנים באזור. הדד ליין לעלייתו הוא נכון לעכשיו האחד באוקטובר", אומרת דקלה ומוסיפה שכל הנדרש הוא ללחוץ  על הקישור ולקנות שובר מתנה (לא מדובר בתרומה , אלא בשובר שניתן להמיר למוצר):

רוצים לסייע לתושבי הדרום? לחצו כאן

לשכת המסחר והתעשיה ישראל-הולנד נרתמה אף היא ליוזמה המבורכת ומסייעת בגיוס הכספים הנדרשים, ובהפצת המיזם בקרב חברי הלשכה ובקרב קהילת העסקים בהולנד. פעולה היכולה לסייע הן ליישובי עוטף עזה והן לקשרי הכלכלה של מדינת ישראל.

תמיד כשהמדינה קראה לנו, באנו. אז איפה היא עכשיו?

אמנון (74) הוא הבעלים של טבע הבשור – שיווק של ירקות אורגניים ישירות לבית בכל הארץ ו-9 יחידות אירוח שבנה בשנים האחרונות. "אנשים פוחדים להזמין כי לא יודעים מה יהיה. השקעתי בשלוש השנים האחרונות את כל כספי, ולקחתי הלוואות גדולות בבנקים כדי לבנות את יחידות האירוח, היום אני חייב לבנקים למעלה מ-3 מיליון שקלים. עד לפני מספר חודשים הרווחתי מספיק כדי להחזיר את ההלוואות. לפני שבועיים ההזמנות היו מלאות, ופתאום הכול בוטל. קניתי אוכל, בישלתי, ניקיתי ואף אחד לא בא", אומר אמנון ומספר שהעסק שברשותו אמור לספק פרנסה לו לארבעת ילדיו ולשבעת נכדיו, אך לאור המצב העסק שוקע בחובות.

"גם אם יש היום בעיה, למה אני צריך לשלם על זה? הממשלה מתייחסת בציניות לכל מי שהעסק שלו ניזוק כאן, ופקידי הממשלה שוכבים על הקופה הציבורית. הם לא מבינים שאם אנחנו לא נהיה פה, מישהו אחר ישתלט על האדמות הללו. מעבר לחיילים שנמצאים בקו האש, אנחנו החומה האנושית שנמצאת כאן, ונמצאים כאן אנשים מדהימים שנתנו הכול למען המדינה, אנחנו מצפים שתשמרו עלינו, שלא ניפול. אני רואה מסביב עסקים שנשברים ומרימים ידיים, אם אני אשאר פה לבד, לא בטוח שאחזיק מעמד".

גם בימי צוק איתן, טבע הבשור ניזוק בכ- 600 אלף שקלים. לדברי אמנון, המדינה ביקשה שיגיע איתם לפשרה בפיצויים בסכום של 250 אלף שקלים. "את הצימרים שהיו לי נתתי בתקופה זו לחיילים שהיו באזור, והם גרו כאן בחינם הרבה זמן, רציתי שלפחות הם ייהנו מהצימרים שלי. בסוף המדינה פיצתה אותי רק ב-100 אלף שקלים. זה לא הספיק אפילו לכסות את המשכורות ששילמתי", אומר אמנון ומוסיף שהוא ובעלי עסקים נוספים זכו ליחס משפיל מנציגי הממשלה. "הם הגיעו כדי לחשב כמה מגיע לנו ודיברו אלינו בצורה איומה, כאילו אנחנו אחרוני הרמאים. כאזרח ישראלי התביישתי. אני רואה גילויים יפים ומרגשים של אזרחי המדינה, אנחנו מחובקים על ידי המון העם. אנשים מתקשרים ומבקשים לתרום אבל אני לא מקבץ נדבות ורוצה להמשיך להתפרנס ביושר. לפני כשבועיים בא להתארח כאן רון חולדאי עם רעייתו. זה אקט של מנהיג, הייתי רוצה שהמנהיגים יבואו לפה וירגישו איך אנחנו חיים. מה זה אומר לשמוע אזעקה ולא להספיק אפילו לנעול נעליים".

כדי להתמודד עם המצב העכשווי, אמנון מצמצם את ההוצאות, מפטר מספר פועלים וחי בצניעות. "אנחנו לא יוצאים לחופש, עובדים שעות רבות ומשקיעים בשיווק הירקות עד הבית. בישורת האחרונה של חיי, אני רוצה להרגיש שאני מפרנס את עצמי, לאחר שנתתי מעל ומעבר למדינה שלי. כשקורה מצב כזה אני מצפה מהממשלה לנסות לסייע לנו, ולעשות את המינימום הנדרש. לא רוצים לתת כסף? אל תתנו, אבל לפחות תעזרו לנו לפרוש את החובות".

נאלצתי לפתוח קופת חיסכון כדי לשרוד

אורן ליאן (40) היא אימא לארבעה ילדים משדרות ומזה כ-10 שנים בעלת עסק הנקרא "בייבי סטור" בשדרות. חנות בוטיק של מיטב המותגים עבור תינוקות וילדים. לעסק שלה מגיעים לא רק משדרות אלא גם מנתיבות, יבנה אשקלון ובאר שבע אבל בימים אלה אף אחד לא בא. "תקופה כזו שוברת אותנו. יש ימים שאי אפשר למצוא חנייה ברחוב, אבל בימים כאלה הרחוב ריק. אף אחד לא יוצא ולא לוקח סיכון להסתובב במקומות כאלו עם ילדים", אומרת אורן ליאן ומספרת שהיא חיה בימים אלה על הלוואות. "פתחתי חיסכון שחסכתי במשך 10 שנים כי כבר חודשיים שאני לא עובדת ונכנסתי למינוס גדול. הורדתי מחירים עד מתחת לעלות המוצר רק כדי להכניס כמה שקלים לעסק".

רק כ-60 ק"מ נפרשים בין שדרות לאזור המרכז, אך מבחינה ביטחונית לפחות, תושבי שדרות חיים מציאות שונה לחלוטין. "יש ימים שאנחנו חוטפים 200 טילים בלילה. אני תולה כביסה ועף לי טיל מעל הראש. הילדים שלי ישנים כבר 6 שנים בממ"ד. לצאת עם ילדים לפארק כאן זה מבצע. בימים קשים של הסלמה לא שווה לנו בכלל לפתוח את העסק. מי שאין לו ממ"ד בבית העסק, בכלל לא מגיע לעבודה. אנשים כאן קונים בימים אלו רק את הצרכים הבסיסיים ולא מסתובבים בעיר לערוך קניות ולכן צריך למצוא דרך לעודד קנייה בעיר, אתר אינטרנט כזה יכול לעזור לנו להחזיק את הראש מעל המים", אומרת אורן ליאן.