אני שומע בתקשורת סיפורי אימה על עצמאים שמתקשים לגמור את החודש בגלל משבר וירוס הקורונה, ושפונים לממשלה בבקשה שתסייע להם. אין לי ספק שיש עצמאים שמתקשים לסיים את החודש, ורבים. אבל עם כל הכאב על המצב הקשה שאנשים מגיעים אליו, טיפול מיוחד בעצמאים צריך להינתן בצורה מוגבלת מאוד.
שנית, צריך לזכור שבישראל, פחות מ- 14% מהעובדים הם עצמאים. ואלו שבוחרים להיות עצמאים, נהנים מיתרונות משמעותיים על השכירים בכל מה שנוגע למס הכנסה. ראשית, ההכנסות המדווחות של עצמאים נמוכות בממוצע משמעותית מההכנסות שלהם בפועל (אפילו בעשרות אחוזים). זה מתבטא גם בהערכות רשמיות של רשות המסים (מלפני מספר שנים) שההון השחור הוא לפחות 50 מיליארד שקל - סכום בלתי נתפס.
שנית, עצמאים יכולים להפוך הוצאות ששייכות לחיים הפרטיים שלהם למוכרות לענייני מס. אני זוכר שיחה עם רו"ח אחד שסיפר לי איך הוא משלם פחות מסים ממני, למרות שהוא מרוויח כפול.
>> תגובה לד"ר שניר: אולי "הנתונים האמיתיים" לא כל כך מדויקים
שלישית, צריך לזכור שעצמאים בוחרים להיות כאלה כי זה נותן להם הכנסה יותר גבוהה מכפי שהם היו מרוויחים כשכירים. לפי דו"ח הביטוח הלאומי מ- 2018, ההכנסה הממוצעת של עצמאי גבוהה בכ- 15% מזאת של שכיר. אז נכון שהנתון הזה מסתיר שונות עצומה בין עצמאים. חלק גדול מהעצמאים בישראל מרוויח שכר נמוך למדי. אבל זה הרבה בגלל שכ-70% מהעצמאים הם ללא השכלה אקדמית, כלומר שייכים לקבוצה שלה יש הכנסות נמוכות גם בקרב השכירים. כשמשווים את ההכנסות של עצמאים לאלו של שכירים בעלי כישורים דומים, מקבלים שהעצמאיים אולי עובדים קשה יותר מהשכירים, אבל גם מקבלים שכר יותר גבוה.
נכון שיחד עם הרווח, בא גם הסיכון. בעבודה כעצמאי יש הרבה יותר סיכון מאשר בעבודה כשכיר. אבל הסיכון הזה קיים תמיד, לא רק בימי קורונה
נכון שיחד עם הרווח, בא גם הסיכון. בעבודה כעצמאי יש הרבה יותר סיכון מאשר בעבודה כשכיר. אבל הסיכון הזה קיים תמיד, לא רק בימי קורונה. כ-40 אלף עסקים קטנים נסגרים בישראל כל שנה, ולפחות 80% מהעסקים החדשים נסגרים בתוך שנתיים או פחות. מי שלוקח את הסיכון, לוקח אותו כדי ליהנות מהאפשרות להרוויח יותר, לשלם פחות מס, ולפעמים גם בשביל האפשרות להעלים מסים. יש הרבה דברים רעים להגיד על עובדי מדינה. אבל בהעלמת מסים עוד אף אחד לא האשים אותם. ואת אותו סוג של סיכון שהעסק יפשוט את הרגל, לוקחים גם עובדי היי-טק שהולכים לעבוד בסטארט-אפים. אבל אף אחד לא מנהל קמפיין לסייע לעובדי היי-טק שכירים שמוצאים את עצמם ללא עבודה.
אז נכון, המשבר שנוצר בגלל וירוס הקורונה הוא חסר תקדים. בגלל ההחלטות של הממשלה, הוא פגע במיוחד בעסקים קטנים שמשרתים לקוחות. למדינה יש עניין לשמור על העסקים הללו בחיים, ולצורך כך כדאי מאוד שהממשלה תתחיל לפעול בצורה יעילה. המדינה כבר התחייבה (לכאורה) להעביר 80 מיליארד שקל לסיוע למשק. בינתיים, הם לא הוציאו אפילו 30 מיליארד.
הקרן להלוואות לעסקים קטנים חילקה משהו כמו רבע מהסכום שלכאורה הוקצה לה. זה בהחלט יעזור אם הממשלה תעשה שלושה דברים: אחד, אם היא לא מסוגלת להעביר את הכסף, שלפחות תכריז בצורה מסודרת מה מגיע, למי, ובתוך כמה זמן יתבצע התשלום. השני, תוותר על המנהג המגונה של לשלם לעסקים קטנים בשוטף + מתישהו (וכדאי שהיא תוותר עליו באופן כללי, לא רק בימי קורונה). שלוש, שתקבע שעצמאי שיכול להוכיח שהוא סגר את העסק שלו, יקבל דמי אבטלה.
אבל לספר סיפורים על הקשיים של העצמאיים זה מטעה. גם שכיר בלי עבודה נמצא במצב קשה. גם שכיר שיצא לחל"ת נמצא במצב קשה. אני רוצה להזכיר לעצמאים ששכירים רבים פוטרו ומדברים על אבטלה שתהיה 10%-12% בסוף השנה - אבטלה של שכירים. עכשיו האבטלה הכוללת גם את החל"תניקים היא באזור ה-26% - משמע חלק גדול מאוד מהשכירים מקבל שכר חלקי.
היחידים שיכולים להרוויח מסיפורים על עצמאים בלי פרנסה הם דווקא העסקים הגדולים, שייקחו טרמפ על המצב כדי לקבל הטבות, שהעצמאים שקשה להם לסגור את החודש יכולים רק לחלום עליהם.
כתבות נוספות מ-Bizportal
השקעות בין תקווה לייאוש ופחד - רשימת מניות מומלצות בעת הנוכחית
מניה וסל שצריכים להיות בכל תיק סולידי לטווח ארוך
כסף - כל מה שצריך לדעת